הגות אסלאמית מודרנית בישראל

תכנית קונרד אדנאואר תערוך סדנת מחקר בנושא: "הגות אסלאמית מודרנית בישראל". הסדנא תתקיים ביום חמישי, 4 ביולי 2013, בשעות 16:00 - 20:00, באולם "דרכליס" (חדר 496), בניין גילמן (הפקולטה למדעי הרוח), אוניברסיטת תל אביב.

דוקטרינת "הלכות המיעוטים" (פקה אל-אקליאת) פותחה לפני שני עשורים כדי לסייע לקהילות מיעוט מוסלמיות החיות במדינות המערב למצוא את שביל הזהב בין שמירה על מצוות הדת וניהול אורח חיים דתי על-פי הלכות האסלאם לבין השתלבות מיטבית במדינות אלה, אשר אורח החיים בהן מודרני ומערבי והשלטון מבוסס על מערכת חוקים חילונית. דוקטרינה זו נגזרה מתפיסת ה"וסטיה" באסלאם, גישה הדוגלת בפשרות ובהתאמת הנוהג הדתי לאילוצי המציאות שבה חיים המוסלמים. מבחינה זו היא נבדלת במידה רבה מגישת ה"סלפיה", גישה שמרנית יותר המבקשת להקפיד על מצוות הדת ברוח האסלאם הקדום והטהור של ראשוני המאמינים.

במבט ראשון נראה כי הדילמות בחייהם של מוסלמים כקהילת מיעוט במדינות שבהן הרוב אינו מוסלמי אופייניות גם לקהילה המוסלמית בישראל, שהיא חלקו העיקרי (84%) של המיעוט הערבי במדינה. בסוף שנת 2011 היה מניינם של המוסלמים בישראל 1.354 מיליון נפש ושיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה היה כ-17%. סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות בקרב אזרחים מוסלמים בישראל מצביעים על התחזקות הזהות הדתית בתודעתם ועל התגברות הנטייה לשמור על אורח חיים דתי ברוח מצוות האסלאם. התחזקות מרכיב הזהות הדתי נזקפת לזכות התנועה האסלאמית, אשר העמיקה את פעילותה בחברה הערבית בישראל בשלושת העשורים האחרונים.

עם זאת, המקרה של הקהילה המוסלמית בישראל נבדל במידה ניכרת מן המקרה של מיעוטים מוסלמיים במדינות המערב: המוסלמים בישראל לא התהוו כמיעוט בארצם בעקבות תהליכי הגירה לארץ נכר, בדומה לקהילות מיעוט מוסלמיות במדינות המערב, אלא הם חלק ממיעוט מולדת ערבי, שהפך לכזה בעקבות אירועי השנים 1947–1949. יתרה מכך, המוסלמים בישראל חיים בסביבתם הטבעית, באזור שבו השפעתו של הזרם הסלפי באסלאם ניכרת במלוא עוצמתה.

מן האמור לעיל עולות כמה שאלות הנוגעות למהותה של ההגות האסלאמית בישראל: האם היא מושפעת מן הזרם הסלפי באסלאם שבמדינות ערב השכנות או שמא היא התפתחה בכיוון חדש מכוח הנסיבות ההיסטוריות והפוליטיות? האם כוחה של דוקטרינת "הלכות המיעוטים", שפותחה מלכתחילה עבור קהילות של מהגרים מוסלמים, תקף גם במקרה של מיעוט מוסלמי יליד? אילו השפעות על ההגות האסלאמית בישראל נודעו לעלייתן של תנועות אסלאמיסטיות לשלטון בכמה מדינות ערביות באזור (בעיקר במצרים) בעקבות אירועי "האביב הערבי"? אילו גופים תורמים כיום לגיבוש ההגות האסלאמית בישראל: אנשי התנועה האסלאמית (על שני פלגיה), אמאמים במסגדים או שופטים (קאדים) בבתי הדין השרעיים? האם נכון לומר כי ייתכן "אסלאם ליברלי" ב"מדינה יהודית"?

שאלות אלו יעמדו לדיון במוקד הסדנה.

לקריאת גיליון בסדרת "עדכן הערבים בישראל" שהופק עבור הסדנא.