סוריה: מחאה, מהפכה, מלחמת אזרחים
אייל זיסר
במרץ 2011 הגיעה האש, אש המחאה והמרי, גם לסוריה לאחר שקודם לכן אחזה בתוניס ובמצרים. הלהבות שהתלקחו תחילה בכמה עיירות וערים בדרומה של סוריה התפשטו לכל רחבי המדינה. בהדרגה הפכה המחאה שהייתה בראשיתה מוגבלת ומקומית - מחאתם של איכרים רעבים ללחם ולשינוי, בני העדה הסונית מאזורי הכפר והפריפריה - להתקוממות עממית נרחבת, ובסופו של יום, אף למלחמת אזרחים עקובה מדם ואף מלחמת ג'יהאד, שסופן אינו נראה באופק. ועם זאת, נוכח האתגר ליציבותו ואף לעצם קיומו, הפגין משטר הבעת' בהנהגתו של בשאר אל-אסד לכידות ועצמה שהפתיעו רבים שחישבו כבר את קיצו.
מספר ההרוגים במלחמת האזרחים בסוריה כבר חצה בראשית שנת 2014 את המאה ושלושים אלף, ולאלו צריך להוסיף עוד כארבעה עד שישה מיליון פליטים שנאלצו בשל הקרבות להימלט מבתיהם - למעלה ממיליון וחצי מהם אל מחוץ לגבולות המדינה. המלחמה מאיימת לרסק את המדינה הסורית ולקרוע לגזרים את המארג החברתי העדין שבו נשזרו יחדיו בני עדות, כתות ודתות החיים במרחב הסורי מזה מאות בשנים.
ספר זה מהווה סיכום בינים המבקש להביא בפני הקורא העברי את סיפורה של המהפכה הסורית - מקורותיה ושורשיה, שלביה הראשוניים, ולבסוף, ההידרדרות ממחאה מוגבלת להתקוממות עממית נרחבת, ולבסוף לכדי מלחמת אזרחים.