צומת המזרח התיכון

Tzomet_logo_2025

צומת המזרח התיכון, בעריכת ד"ר מור יצחק ויטמן וד"ר עידו יהל , מתפרסם מדי חודש, בעברית, ומספק סקירות מעמיקות וניתוח אירועים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה.

186 תכנים
עמוד 1 מתוך 19

מעגליות ושליטה במסר: מחזור הנרטיבים של חמאס במערכה התקשורתית ב"חרבות ברזל"

תאריך
בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, ד"ר תום שרון בוחן את מרכזיותה של הזירה התקשורתית במשנתם של ארגונים ותנועות אסלאם פוליטיות-רדיקליות, ככלי לניהול מערכה תודעתית. באמצעות ניתוח דפוסי הפעולה של תנועת חמאס, המחבר מדגים כיצד שליטה בנרטיב, שימוש בדיסאינפורמציה ואימוץ אסטרטגיות רטוריות מסייעים למזעור של נחיתות צבאית ולהמרת הישגים תודעתיים להישגים פוליטיים.

בין עוצמה מוצהרת למשבר שלטוני: כיצד מלחמת 12 הימים חשפה את שבריריותו של המשטר האסלאמי

תאריך
בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, ד"ר מור יצחק ויטמן בוחנת כיצד "מלחמת 12 הימים" (יוני 2025) האיצה תהליכי עומק ברפובליקה האסלאמית וחשפה את הפער בין נרטיב העוצמה של המשטר לבין חולשתו המוסדית והמנהיגותית. המאמר מנתח את ערעור סמכותו של המנהיג העליון, החרפת מאבקי הכוח בצמרת והתרחבות הקרע בין המשטר לחברה, תהליכים המצביעים על שחיקה מתמשכת ביציבות המבנה השלטוני באיראן.

בין ביטחון לפוליטיקה: המהלך האמריקאי להגדרת "האחים המוסלמים" כארגון טרור זר

תאריך
בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, ד"ר לימור לביא וד"ר מיכאל ברק מנתחים את השינוי במדיניות האמריקאית כלפי תנועת האחים המוסלמים בשנים 2025–2026, המתבטא בסיווג סניפים מרכזיים שלה כארגוני טרור ובשבירת הגישה המסורתית שראתה בה שחקן פוליטי לגיטימי. הכותבים בוחנים את מניעי המהלך והשלכותיו האפשריות, הן בהגברת הלחץ על התנועה והן ביצירת תמריץ לשינוי דפוסי פעולתה בזירה האזורית והבין-לאומית.

בסבך האינטרסים: לבנון בצל מלחמת "חרבות ברזל"

תאריך
הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון בוחן את מצבה של לבנון אל מול חזבאללה לאחר מלחמת "חרבות ברזל", על רקע היחלשות הארגון, הסכם הפסקת האש עם ישראל והניסיון להשיב למדינה את מונופול הכוח. המחבר, ד"ר יוגב אלבז, מסביר כי על אף שנוצר חלון הזדמנויות לשינוי במאזן הפנים-לבנוני, לחצים אזוריים ומבניים ממשיכים לאיים על יציבותה של המדינה.

"סוף חמולה במחשבה תחילה": טיפוח הקבוצות החמושות ברצועת עזה במבט היסטורי

תאריך
בגיליון החדש של צומת המזרח התיכון, מנתח ד"ר מיכאל מילשטיין את כישלון הרעיון הישראלי לטפח קבוצות חמושות ברצועת עזה כחלופה שלטונית לחמאס, ומראה כיצד מהלך זה נשען על פנטזיות אסטרטגיות והיעדר למידה מהעבר. ד"ר מילשטיין טוען כי מקבלי ההחלטות שאימצו גישה זו התעלמו מהמציאות החברתית-פוליטית בעזה וכתוצאה מכך, גרמו נזק ממשי עבור ישראל.

"אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית 'מבול אל-אקצא'": ניתוח ומשמעויות לשיח הדתי בסוגיית מתקפת חמאס

תאריך
הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון עוסק ב"אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית מבול אל-אקצא" - מסמך שפרסמו מאות אנשי דת בחודש שעבר המעניק הצדק דתי-הלכתי למתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. המחבר, ד"ר שאול ברטל, מסביר את חשיבותו בהתפתחות האידיאולוגית של חמאס בהתפלמסות עם מתנגדיה.

האמנם התמתן? ניתוח ההצהרה החוקתית של נשיא סוריה אחמד אל-שרע

תאריך
הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, המתפרסם ברקע אירועי הדמים בסוידאא' שבדרום סוריה, עוסק בהצהרת החוקה הסורית החדשה ובהשלכותיה על מאמצי ייסוד המשטר החדש תחת הנשיא הטרי, אחמד אל-שרע. המחבר, רועי נחמיאס, טוען כי הצהרת החוקה ממחישה מאמץ של המשטר לרכך את חששות הקהילה הבין-לאומית מהרטוריקה האסלאמיסטית - על אף הסדר הפוליטי המובהק שהיא מציבה.

ירדן ב"חרבות ברזל": אתגרי הממלכה ההאשמית נוכח המלחמה

תאריך
בגיליון החדש של צומת המזרח התיכון, פרופ' רונן יצחק מנתח את מהלכיה ואתגריה של ממלכת ירדן במלחמת "חרבות ברזל". לטענתו, מדיניותה של עמאן נעה בין תמיכה אזרחית בפלסטינים לבין שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל, למרות המתיחות המובנית ביחסי שתי המדינות.

התקשורת הסורית אחרי אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה

תאריך
הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, המתפרסם יום לאחר ההכרזה על השקתה מחדש של הטלוויזיה הסורית הלאומית, עוסק בעיתונות הסורית שלאחר נפילת משטר אסד. המחבר, ד"ר תום שרון, בוחן את השינויים הרבים שהתרחשו בשוק התקשורת הסורית בזמן הקצר מאז נפילת המשטר, ובאתגרים הרבים המצפים לאנשי המקצוע.

השפעת המלחמה על הכלכלה הפלסטינית: הסחר הישראלי-פלסטיני ועבודה של פלסטינים בישראל

תאריך
בגיליון החדש של צומת המזרח התיכון אנחנו שמחים להשיק את סדרת "אקתצאדי: כלכלת המזרח התיכון". בגיליון זה מאמרו של יצחק גל אשר עוסק בהשפעת המלחמה על הסחר הישראלי – פלסטיני והעבודה של פלסטינים בישראל, שני עמודי התווך המחזיקים את הכלכלה הפלסטינית השברירית.