צומת המזרח התיכון

בימים אלה מצויינות 70 שנים לחתימת הסכמי רודוס, חוזי שביתת הנשק ששמו קץ למערכה בין ישראל למדינות ערב שנפתחה ב-1948. הדיון בהסכמים ובדרך שבה הם נתפסו על-ידי שני הצדדים, מספק הזדמנות טובה להעלאת תהיות לגבי עתיד היחסים בין ישראל לבין העולם הערבי, המערכת הפלסטינית וכן האזרחים הערבים במדינה.

איתמר רדאי מנתח את הרקע והסיבות להתפרקותה של הרשימה המשותפת, השפעתה והשלכותיה האפשריות על שיעור ההצבעה של הבוחרים הערבים בבחירות הקרובות והייצוג הערבי בכנסת הבאה.

לימור לביא מנתחת את תהליך תיקונה של חוקת מצרים שהחל לאחרונה, ואת משמעויותיהם הפוליטיות-חברתיות של התיקונים העומדים על הפרק.

הופעת דאעש משקפת התפתחויות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות, אך לצידן גם מגמות חברתיות ותרבותיות עמוקות. מיכאל מילשטיין מראה במאמרו כי דאעש שואב חלק ניכר מכוחו מדור ה-Y במדינות הערביות והמוסלמיות ובמדינות המערב, המונע מתסכול אישי וקולקטיבי ומושפע עמוקות מעולם הרשתות.

אריק רודניצקי מנתח את השינוי ביחסי כוח מגדריים בתוך החברה הערבית בישראל. עדויות אישיות ונתונים רשמיים מטעם בתי הדין השרעיים בישראל מלמדים על "מהפכה שקטה" המתחוללת מתחת לפני השטח. המסקנה היא שהאישה הערבייה מאמצת כיום עמדה פרואקטיבית יותר מבעבר, לא מעט בהשפעת תהליכי המודרניזציה והעלייה ברמת ההשכלה בחברה הערבית.

ענת בן חיים ויואל גוז'נסקי בוחנים את השינוי שחל בגישתן של מדינות ערב, בעיקר סעודיה ומדינות המפרץ, לסוריה עם התייצבותו של משטר הנשיא אסד. מתמיכה במורדים הן עברו אל תמיכה בנשיא ובמאמצי השיקום של המדינה כאמצעי לדחיקת רגליה של איראן. על ישראל, הם טוענים, להתאים את עצמה ואת יעדיה למצב חדש זה.

אילת לוי עוקבת במאמרה אחרי התמורות בחברה המרוקנית ביחס למעמד האישה.

הראל חורב חוקר את המאפיינים הייחודים בקרב הדור הפלסטיני הצעיר, והדרך שייחודיות זו באה לידי ביטוי במאבק נגד ישראל.

אדם הופמן חוקר את מצבו הנוכחי של הארגון דאע"ש.