כיום, יותר ממחצית האוכלוסייה היהודית בישראל מקורה במשפחות שהיגרו או גורשו ממדינות ערביות ומוסלמיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בשנים שלאחר הקמתה של מדינת ישראל. קליטתה של אוכלוסייה זו בישראל הייתה מלווה בקשיים. עולים יהודים מארצות ערב הגיעו לישראל חסרי כל ונדחקו אל הפריפריה הגיאוגרפית, הכלכלית והחברתית, כמו גם הודרו או הוצגו באופן בעייתי בקולנוע ובמדיה.
על אף קיומן של הצלחות מסוימות, פערים משמעותיים עדיין ניכרים בשטח. על פי מחקרים, יהודים ממוצא מזרחי נוטים יותר לקבל שירותי רווחה, והם בעלי סיכויים נמוכים יותר לזכות בהשכלה גבוהה באוניברסיטה. אלה ש"נקלטו" בכור ההיתוך הישראלי נאלצו לשלם מחיר אישי נורא וכבד: חלקם נטשו את מורשתם,את שפתם, את תרבותם ואת ההיסטוריה שלהם. הטראומה שחוו טואטאה מתחת לשטיח וזכתה ליחס שולי בלבד – אם בכלל – בתכניות הלימודים הרשמיות בבתי הספר, העוסקות בהיסטוריה של העם היהודי. כתוצאה מכך, החברה הישראלית אינה מעורה במורשת העשירה של ציבור כה גדול מכלל ישראל.
מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה עם בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל-אביב, יחד עם מרכז מורשת יהדות בבל עובדים כעת על פרויקט, אשר ינקוט בצעדים משמעותיים על מנת להבטיח שסיפורם של יהודי ארצות ערב יישמר וייזכר, כך שההיסטוריה המיוחדת הזאת תיחקר באוניברסיטאות, תישמר הן בספרות המדעית והן במדיה הוויזואלית ותילמד כנושא חובה בבתי ספר תיכוניים. עלינו לוודא שהסיפורים הללו נשמעים ונשמרים. אנו מאמינים, כי ידע מהווה כוח משמעותי שיוביל להמשך קיבוץ גלויות, ולצמצום פערים חברתיים ותרבותיים במדינת ישראל.
בשילוב כוחות בין הפן המחקרי (הן לימודי היסטוריה והן לימודי קולנוע) והפן של היצירה הקולנועית, ובשיתוף פעולה מלא עם ארגונים, קהילות, ובעלי עניין אחרים, בארץ ובחו"ל, הפרויקט יבנה את התשתית המחקרית להמשך הדרך. הוא יתמוך במחקרים המתבצעים ע"י מיטב החוקרים בתחום ויכשיר את הדור הבא של דוקטורנטים המבקשים להתמחות בסיפוריהם, קולותיהם ודימוייהם של יהודי ארצות ערב – הן דרך הראי האקדמי, והן דרך העשייה הקולנועית. כיעד עתידי, הפרויקט שואף לעזור לבנות תכנית לימודים המיועדת לבתי ספר תיכוניים כחלק מהחומר לבגרות בהיסטוריה ובקולנוע ולהפיק סרטים תיעודיים על הנושא, אשר יסייעו בבניית מודעות בקרב כלל אזרחי ישראל.