בי-הייב: רשתות חברתיות במזרח התיכון

מאמרו של מיכאל ברק, בגיליון מרץ של ביהייב, מתמקד במגפת הקורונה, וסוקר את תגובות הגולשים המצרים כלפי צעדי המשטר להכלת המגפה במצרים.

מאמרו של אריאל קוך, בגיליון מרץ של ביהייב, דן בהשלכות החלטת הממשלה הטורקית על פתיחת הגבולות, ובהן התעצמות הקריאות של לאומנים אירופאים לפתוח במסע צלב נגד הפליטים המוסלמים.

מאמרו של חי איתן כהן ינרוג'ק, בגיליון מרץ של ביהייב, סוקר את הביקורת הגוברת בטורקיה כלפי מדיניות החוץ באדלב, ואת החלטת הממשלה – שהתקבלה בעקבותיה – לפתוח את גבולות המדינה למעבר פליטים ליוון, בואכה אירופה.

מאמרו של מיכאל ברק, בגליון פברואר של ביהייב, סוקר את המהפך שחל בדמותו של ואאל ע'נים, מסמל מהפכת ה-25 בינואר לתומך המשטר של עבד אל-פתאח אל-סיסי.

מאמרו של אדם הופמן, בגליון פברואר של ביהייב, דן בהפגנות הנשים שפרצו בעיראק בעקבות פרסום של איש הדת והפוליטיקאי מקתדא אל-צדר, שקרא להפרדה מגדרית בהפגנות של תנועת המחאה.

מאמרו של מיכאל ברק, בגליון החדש של ביהייב, עוקב אחר תגובות הגולשים הפלסטינים לחיסולו של קאסם סולימאני, המשקפות ביקורת חריפה כלפי תנועת חמאס על רקע יחסיה עם איראן.
גליון ינואר של ביהייב מוקדש לשיח המתמשך אודות חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני בראשית ינואר 2020.

מאמרו של רז צימט, בגליון החדש של ביהייב, חושף את היחס הדואלי לו זוכה חיסולו של קאסם סולימאני בקרב הציבור האיראני. מרבית האיראנים מזהים את סולימאני כגיבור לאומי בשעה שיש מי שרואה בו נציג המשטר המדכא.
גליון ינואר של ביהייב מוקדש לשיח המתמשך אודות חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני בראשית ינואר 2020.

מאמרו של אריאל קוך, בגליון דצמבר של ביהייב, עוקב אחר פעילות יורופול וטלגרם לניטור והסרת תעמולה אסלאמיסטית מהפלטפורמה. גליון זה מוקדש לסוגיית הצנזורה ברשתות החברתיות.

מאמרו של מיכאל ברק, בגליון דצמבר של ביהייב, עוקב אחר מחאת הגולשים הפלסטינים נגד מדיניות הצנזורה של הרשתות החברתיות המובילות, ובראשן פייסבוק. גליון זה מוקדש לסוגיית הצנזורה ברשתות החברתיות.

מאמרו של רז צימט, בגליון נובמבר של ביהייב, עוקב אחר גל המחאה שפרץ באיראן על רקע התייקרות מחירי הדלק ומנתח את משמעויות האפלה התקשורתית שהחילו הרשויות האיראניות לאורכו.