מוזמנים לקרוא ולצפות בראיונות והופעות בתקשורת של חוקרי מרכז משה דיין במהלך המלחמה בין איראן וישראל (13 ביוני 2025) ובימים שלאחר הפסקת האש.
מוזמנים לעקוב גם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק וב-X.
עברית:
"אני חושב שערב הסעודית היא שחקן מעניין. מבחינתם הפוטנציאל פה הוא גדול, להתחזק, להיות איזושהי מעצמה הרבה יותר גדולה עם השפעה. החשש הגדול הוא שהם יותקפו ע"י איראן כי הם החברים הכי טובים של האמריקאים וחברים שלנו בצורה סמויה". פרופ' עמוס נדן, ראש מרכז דיין, דיבר בערוץ 13 על המדינות שנמצאות בתווך בינינו לבין איראן – סעודיה וירדן, והסיוע שהן מעניקות לישראל. חלק 2 של הראיון - "יש לנו פה שתי מדינות [מצרים וירדן] שכן רואות אחריות וכן רואות קשר אלינו... יש פה סיפור גיאופוליטי שיכול לשחק לטובת מדינת ישראל וצריך ללמוד אותו ולנצל אותו" (14 ביוני 2025).
"במשך שנים המערב מנסה לערער את השלטון. ב-2022 ראינו את המחאות אחרי הרצח של הצעירה שלא כיסתה את השיער כראוי, היו מחאות באמת נרחבות וגם הן דוכאו, והמשטר לא נחלש". מיקי אהרונסון דיברה בכאן 11 על ההבדלה שישראל עושה בין פגיעה בעם האיראני לבין פגיעה במטרות צבאיות, ועל הסיכוי שהמלחמה תביא להפלת המשטר האיראני (14 ביוני 2025).
"יש פה משהו מדהים. ישראל בעצם פוגעת ומשיגה עליונות אווירית במרחב האווירי של האויב העוצמתי ביותר באזור הזה שמתיימר לעליונות צבאית..." ד"ר הראל חורב דיבר בערוץ 13 על עוצמת הפגיעה הישראלית באיראן (14 ביוני 2025).
"התגובות באיראן הן מאוד אמביוולנטיות. יש אנשים שחוששים ומביעים דאגה מהמשך התקיפות. אזרחים התחילו להסתער על חנויות מזון, מאפיות, תחנות דלק, יש כאלה שחגגו אל מול ההפצצות ואפילו ברשתות החברתיות הודו לישראל... אבל יש עדיין המון אנשים שתומכים במשטר". ד"ר מור יצחק ויטמן דיברה בערוץ הכנסת על התגובות בתוך איראן לתקיפות הישראליות (15 ביוני 2025, החל מדקה 13:27).
"איראן קצת חוזרת לעצמה. היא מציגה קו נוקשה מבחינה צבאית עם הרבה מאוד דיווחים על כך שהם תוקפים ומצליחים. והם מנסים לרתום את העולם אליהם. אז אנחנו רואים ניסיון להביא את רוסיה אליהם, שדי מצליח, את תורכיה שמנסה לשדר כאילו היא הברוקר שיכול להביא פה שלום בין הצדדים... את סין שמתנדנדת ויש רמיזות גם לעולם הערבי". פרופ' עמוס נדן בערוץ 13 – איך איראן מגיבה לתקיפות? מהי תגובת המדינות הסוניות המתונות למלחמה? איך ינהג הנשיא האמריקאי? והאם איראן מעוניינת לסיים את המלחמה מהר? חלק 2 של הראיון – "השתיקה שלה [של סעודיה] רועמת. אבל השתיקה שלה היא די ברורה. אנחנו רואים את זה אצל כל מדינות ערב, עם איזשהו גינוי רפה לכל הסוגיה של מה ישראל עושה שם. ומצד שני שמחה מאוד גדולה והתבטאויות מאוד מתונות..." חלק 3 של הראיון – "מצד אחד טראמפ רוצה מדינות יציבות... מדינות כמו ירדן וישראל, עם כל הבעייתיות של עזה, ומצרים וסעודיה, הן מדינות נהדרות להיות איתן ביחד. המדינות הבעייתיות שהוא מנסה כל הזמן להחזיר זה אלה שמתנדנדות. ראינו מה הוא עשה עם סוריה..." חלק 4 של הראיון - "האיראנים גם מורגלים להתשות. אבל צריך לחזור קצת אחורה ולזכור שאיראן בסופו של דבר חוששת כל כך מישראל הגלל הניסיון של המלחמה שלה עם עיראק. אנחנו מבחינתם צורר שצריך להיזהר ממנו" (15 ביוני 2025).
"איראן התחילה את המלחמה במצב פגיע. כל מערכות ההגנה שהיא בנתה, שלוחות, חזבאללה, משטר אסד, ההגנה האווירית שלה, הכל קרס. היא בבידוד בינלאומי אז זה לא היה לה נוח". פרופ' אייל זיסר דיבר בערוץ i24 בעברית על מצבה של איראן כרגע (15 ביוני 2025).
"ארדואן התחיל להתקשר לכל מנהיגי האזור בזה אחר זה. הוא שוחח עם ערב הסעודית, ירדן, מצרים, כמובן עם איראן, והוא תיאר את מדינת ישראל כאיזושהי מדינה שמערערת על יציבות האזור ואמר שהוא עומד לצד האיראנים, על ההרס שנגרם על ידי ישראל". ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק דיבר בכאן 11 על תגובת תורכיה למלחמה בין ישראל לאיראן (15 ביוני 2025).
"צריך ללמוד את איראן, אנשים מדברים על איראן אבל הם באמת לא מכירים אותה... הניצוץ כבר קיים, מתי שנראה מיליונים ברחובות נדע שנפל דבר". פרופ' עוזי רבי מנתח במעריב את הסיכוי לנפילת המשטר האיראני (16 ביוני 2025).
"ערב הסעודית היא השחקן הכי שקט פה... המשחק המעניין מתחיל להיות דווקא אצל מצרים וירדן. למצרים פתאם יש ירידה באספקת הגז מישראל בגלל המלחמה ופתאום מתחיל להיות שם עוד לחץ פנימי... בירדן יש את השיח שמצד אחד ירדן אפשרה למטוסים [ישראלים] לעבור ומצד שני הורידה את הטילים. ירדן נכון להבוקר מכחישה שהיא עשתה את זה בגלל זעם פנימי בתוך ירדן..." פרופ' עמוס נדן דיבר בערוץ 13 על מצבה של איראן נוכח הלחימה, תגובת סעודיה, מצרים וירדן, והמצב ברצועת עזה (17 ביוני 2025). חלק 2 של הראיון – "יש פה הצעה מצרית שהיא כרגע ההצעה הכי טובה על השולחן איך להגיע לאיזושהי סיום של המצב הנוכחי, עם כוחות זרים שנכנסים פנימה לתוך רצועת עזה... זאת אומרת יש כאן איזשהו רצון לקדם, לסיים ובעיקר ב[נושא] החטופים להגיע להסדר". חלק 3 של הראיון - "יש פה עליונות ברורה בכל התחומים של ישראל מול איראן... כל השיח האיראני הוא שיח של פחד, של אמירות של 'רגע לא התכוונו בכלל, אנחנו מוכנים מוכנים לחזור לשולחן המשא ומתן... מה שאנחנו רואים בתקשורת הערבית זה שחזבאללה כל פעם מוציא עוד הודעה ועוד הודעה שהוא בכלל לא חלק בעניין הזה..." (17 ביוני 2025).
"המשטר חושש במיוחד מפגיעה בנפט ובגז. זה גם מקור עיקרי למטבע חוץ וגם הכנסה שהולכת ישירות לכיסי האייתולות הרחק מעין הציבור, בניגוד למקורות הכנסה אחרים". פרופ' עוזי רבי הסביר בראיון ל-N12 על מה מבוססת הפעילות הכלכלית של המשטר האיראני וכיצד ניתן לפגוע בכלכלה האיראנית וכך להביא ללחץ על המשטר (17 ביוני 2025).
"אנחנו נמצאים בסוג של אפקט פרפר, כלומר אנחנו התחלנו מאז 7 באוקטובר את המלחמה בעזה, התקדמנו לאט-לאט למלחמה בחיזבאללה, מלחמה בחות'ים, ובאמצע היה לנו את מיטוט שלטון אסד. עכשיו אנחנו נמצאים, ואני אומר את זה בשיא הזהירות, באחד השיאים של המלחמה... אבל לגבי ההשפעה על עזה ועל חמאס, האם הם ישתנו בעקבות התקיפה באיראן? אני עוד לא מזהה את הסדק הזה. אני עוד לא מזהה את האמירה של חמאס 'אוי, רגע, איבדנו את הספונסר'". ד"ר מיכאל מילשטיין הסביר בפודקאסט "הכותרת" של Ynet איך משפיעה המלחמה בין איראן וישראל על המלחמה בחמאס, על סוגיית החטופים, על המצב ביהודה ושומרון ועל החזיתות הנוספות עימן מתמודדת ישראל (18 ביוני 2025).
פרופ' אייל זיסר דיבר בערוץ הכלכלה על השאלה האם המשטר האיראני יכול לשרוד את המלחמה (18 ביוני 2025).
"הקשר של החות'ים עם איראן הוא לא פרוקסי במובן שבו אנחנו חושבים על חיזבאללה בלבנון או על המיליציות בעיראק... פעולות של החות'ים שנתפסות אולי כמינוריות עומדות בקו אחד עם הצהרותיהם על עצמאות הפעולה, לצד שותפות ותיאום עם איראן והיותם חלק מציר ההתנגדות. בסופו של דבר הם יפעלו בראש ובראשונה באופן שישרת אותם". ענבל נסים-לובטון מסבירה בהארץ מהם ההבדלים בין החות'ים לבין כוחות פרו-איראניים אחרים במזרח התיכון (18 ביוני 2025).
"יש פה משחק שממשיך להיות מאוד ברור לפחות מבחינת השחקניות במזרח התיכון. מי שעושה את מה שטראמפ רוצה – הוא בצד שלו. מי שלא – הוא לא בצד שלו". פרופ' עמוס נדן דיבר בערוץ 13 על מדיניות טראמפ במזרח התיכון (19 ביוני 2025).
"הסיפור האפגני יכול ללמד שכל מעורבות חיצונית מצמיחה בסופו של דבר איזושהי קיצוניות... אולם המטרה האמיתית פה היא להחליש את כוחו של חמאס, אז בהחלט צריך לחפש גורמים שישתפו פעולה גם מתוך האוכלוסייה עצמה... אנחנו מבינים שייתכן שיש למיליציה שכרגע שמנו ככוח נגד פיזי לחמאס שאיפות פוליטיות, ודי ברור שכרגע הכוח הזה פועל לטובת הרשות הפלסטינית". ד"ר דינה ליסננסקי התראיינה לכתבה בהארץ שעורכת השוואה בין המעורבות האמריקאית בחימוש מיליציות אסלאמיות באפגניסטן בשנות ה-80 לבין התמיכה הישראלית כיום במיליציית אבו שבאב בעזה (19 ביוני 2025).
פרופ' אייל זיסר הסביר בערוץ 13 איך במזרח התיכון תופסים את ישראל מאז 7 באוקטובר (19 ביוני 2025).
"[בקרב העם האיראני] יש יותר התנגדות, יותר כעס. שינוי מגמה ראו ברגע שישראל התחילה לדבר יותר על המנהיגים הדתיים ושינוי נוסף הוא מאוד טבעי מלכתחילה שאם בהתחלה מאוד כעסו על המשטר הרי כשיש מלחמה פתאום כולם מתלכדים ביחד..." פרופ' עמוס נדן דיבר בערוץ 13 על תגובות בקרב האיראנים ובקרב מדינות המזרח התיכון לתקיפות הישראליות. חלק 2 של הראיון - "בהסתכלות שלהם בסופו של דבר המשטר כנראה ישרוד את התקופה הזו ואחריה. ועכשיו צריך לשאול את השאלה – מה יביא לנו את התוצאה הטובה? והתוצאה הכי טובה זה שהם יוכלו להתגאות בניצחון... אולי איזשהו הסכם עם איזשהו פיצוי, כל סיפור אחר שבסופו של דבר ינטרל אותם מהאטום". חלק 3 של הראיון - "אם אנחנו מסתכלים על העולם הערבי יש פה סוגיות שמתרחבות. היו לנו כמה תקיפות גם בלבנון, אנחנו רואים שמתחילה בריחה של אנשים, חושבים שישראל הולכת לתקוף... נקודה נוספת שהתרחבה היא איום איראני ברור על ארצות הברית וסעודיה". חלק 4 של הראיון – "מי שמגבה את איראן בצורה עיקשת זה התורכים מצד אחד וגם רואים את הגיבוי הרוסי... העולם הערבי די נבהל, המדינות הסוניות איתנו. מי שמרגישות פחות נוח הן ירדן ומצרים. אבל אנחנו רואים שקיים חשש שהסיפור הזה הופך למלחמת דת בגלל ההצהרה של שר הבטחון שלמעשה הולכים על חמינאי. חמינאי הוא מנהיג דתי וכמנהיג דתי יש פה סכנה להתלקחות דתית" (20 ביוני 2025).
"בסקרי דעת קהל שנעשו בעבר הסתבר שהירדנים רואים באיראן את הגורם שמאיים על הביטחון הלאומי שלהם יותר מישראל. כלומר כמה שהם לא אוהבים את ישראל הם לא אוהבים יותר את איראן. זו הסיבה שמתגלה בימים אלה הבנה בקרב הציבור הירדני כלפי פעילות משטרם, המשתתף ביירוטים והמכריז שוב ושוב כי הוא מסרב שירדן תהפוך 'לזירת קרב'". פרופ' רונן יצחק הסביר ב-Ynet איך המלחמה מול איראן משפיעה על הירדנים (20 ביוני 2025).
"אף שטורקיה נהנית מתוצאות המלחמה מעצם החלשת איראן, היא חוששת... ברגע שהאיום שמהווה ישראל מוריד את האויב המר הגדול ביותר שלה, איראן, לברכיים, הטורקים חושבים שכעת הם וישראל נמצאים בצמרת המזרח התיכון לבדם". ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק הסביר לגלובס שארדואן נשיא תורכיה תופס את ישראל כאיום הגדול ביותר באזור (21 ביוני 2025).
"האסטרטגיה האיראנית מאחורי זה [פגיעה בערים ישראליות] היא אסטרטגיה שכולנו מכירים מתחילת המלחמה, אסטרגיה של ציר ההתנגדות שרואה בעורף הישראלי כחוליה החלשה במדינת ישראל... הם באמת מאמינים שאנחנו חברה חלשה וככה הם ישברו אותנו". ד"ר הראל חורב הסביר בערוץ 12 את ההתמקדות של איראן בפגיעה בערים ישראליות (21 ביוני 2025).
"מרבית האיראנים לא סומכים על התקשורת הרשמית ושואבים את תמונת המציאות שלהם בעצמם מתוך טלגרם, רשתות חברתיות, כלי תקשורת שמשדרים מחוץ לאיראן וכמובן גם באמצעות השוואה בין מקורות ומידע שמועברים ביניהם... המשטר האיראני מחזיק, אבל בסיס התמיכה שלו הולך ונחלש במיוחד במהלך שני העשורים האחרונים בעקבות משבר הגרעין. יש תסיסה ברשתות החברתיות, אבל משטר האיתולות ומשמרות המהפכה לא יוותרו בקלות, יש להם המון מה להפסיד, הם אלה שמחזיקים בכל נכסי המדינה וכמו שאומרים, הם בעלי המאה, הם ילחמו עד הרגע האחרון". ד"ר מור יצחק ויטמן הסבירה בראיון לפודקאסט "עוד יום" של כאן אילו כלי תקשורת מרכיבים לאיראנים את תמונת המציאות, איך מתמודדת התקשורת הממסדית עם דיווחים שמביכים את המשטר האיראני, ומה הסיכוי שהאיראנים יפילו בעצמם את המשטר (22 ביוני 2025).
"ההצעה המצרית לפתרון 'היום שאחרי' בעזה, שלעניות דעתי כרגע, אם קוראים בין השורות, היא הכי ריאלית. מה הם אומרים? מי שצריך לבוא זה המשטרה הפלסטינית, קרי, פתח, ואנחנו [המצרים] והירדנים, חבריכם הטובים, מוכנים לחנוך אותם". פרופ' עמוס נדן דיבר בערוץ 13 על "היום שאחרי", בעזה ובאיראן. חלק 2 של הראיון - "מה שאנחנו מקבלים מהרשתות זו הקצנה ... אבל מה שאנחנו צריכים לזכור, בסופו של דבר, שזו [איראן] לא מדינה מערבית. זה לא משנה כמה אנשים ילכו נגד המשטר כי בסופו של דבר הם יפגשו נשקים ברחובות". חלק 3 של הראיון - "יש כאן, בסופו של דבר, אפשרות לאיראן לבחור לאיזה כיוון היא הולכת. אם היא תלך לכיוון של פשרה, אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל להגיע לאיזשהם הסכמים כמו שנתניהו וטראמפ מרמזים עליהם. אם לא, זה כמובן ילך ויחמיר" (22 ביוני 2025).
"גם ישראל וגם ארצות הברית אומרות שלום. זה לא שלום כמו שאנחנו מדברים עליו בהצהרות של "בואו נתחבק", אלא על לעצור את המלחמה... אבל נראה שאיראן פתאום מקשיחה את העמדות". פרופ' עמוס נדן הסביר בערוץ 13 שאיראן למעשה היא זו שמחליטה אם לסיים את המלחמה. חלק 2 – "הסיכוי להתקוממות פנימית [באיראן] שואף לאפס. לזכור שמצד אחד ישראל מתקדמת למטרות ומנסה להגיע לאיזושהי הסכמה. מצד שני יש כאן מדרון חלקלק והמדרון החלקלק הוא גם גלישה למלחמת דת והוא גם שלאיראן יש נשקים אחרים להפעיל... אם יביאו אותם לקצה הם גם יפעלו כמו מי שמובא אל הקצה". חלק 3 - "בשוליים של החדשות מתקיימות עכשיו בקהיר פגישות עם חמאס. חמאס רוצה, מתחנן, לסיים. הוא גם מתחנן לחיות" (23 ביוני 2025).
פרופ' עוזי רבי התראיין לכתבה בערוץ 12 שעסקה בשאלה מה נותר מפרוייקט הגרעין האיראני (23 ביוני 2025).
ד"ר הראל חורב ניתח בערוץ 12 את הצהרתו של הבן של השאה האיראני האחרון (23 ביוני 2025).
פרופ' עוזי רבי דיבר בערוץ 13 בעקבות ההכרזה על הפסקת האש בין איראן לישראל (24 ביוני 2025).
"המלחמה באיראן משפיעה על חמאס בטווח הרחוק, במובן הזה שהוא מאבד את הפטרונית שלו, שהפטרונית שלו מאוד נחלשת ולכן יש השלכה אסטרטגית ארוכת טווח אבל לא השלכה קצרת טווח על עסקת החטופים". ד"ר הראל חורב הסביר בכאן 11 איך המלחמה בין איראן לישראל יכולה להשפיע על המשא ומתן מול חמאס לשחרור חטופים (24 ביוני 2025).
ד"ר מיכאל מילשטיין התראיין לפודקאסט "עוד יום" של כאן ודיבר על ההשפעה של מלחמת ארצות הברית-איראן-ישראל על יחסי הכוחות במזרח התיכון (24 ביוני 2025).
"זה משהו שאנחנו רואים תמיד במלחמה כשהיא לקראת סיום. כל אחד רוצה להגיד מצד אחד ניצחתי ומצד שני לזכור שעכשיו נכנסים למשא ומתן וכל אחד רוצה לאיים... אנחנו [ישראל] הולכים לדבר עכשיו על כל הקופה: לא לטילאות, לא לאטום, לא לטרור. זה השיח כרגע וצריך לבוא אליו בעוצמה". פרופ' עמוס נדן דיבר בערוץ 13 על הפסקת האש בין איראן וישראל. חלק 2 - "מה שראינו במשחק האיראני זה שיש פה גם רציונליות [מצד המדינות הערביות] בהגנה על עצמן..." (24 ביוני 2025).
"היה חסר מנהיג מוסכם ומקובל שמתרומם מעל המחנה ואומר לשלטון הקיים 'זה אני מולך עם כל הגוורדייה שיש לי'. גם לא הייתה תשתית - למשל שוטרים וחיילים, שצריכים בסופו של דבר לצאת נגד בני המשפחות שלהם. בסוף עוברת להם מחשבה שנייה בראש... ההתערבות החיצונית כשלעצמה עלולה להיות חרב פיפיות. היא יכולה לאחד את הציבור עם המשטר הקיים שמותקף מבחוץ - וזה מוטיב מאוד חזק בהיסטוריה האיראנית". פרופ' עוזי רבי התראיין לכתבה בערוץ 12 על היום שאחרי המלחמה באיראן – האם תיתכן מהפכה שלטונית באיראן? (25 ביוני 2025).
"ח'ליל אל-חיה, מנהיג חמאס ברצועה, וחאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית, הם אלה שמדלגים כל הזמן בין קהיר לדוחה ומנסים לשכנע שתהיה עסקה. אני מזכיר שהמצרים, מבחינתם עסקה זה שחמאס נשאר בלי נשק... לחמאס יש בקשה אחת מרכזית כל הזמן – לשרוד". פרופ' עמוס נדן דיבר בערוץ 13 על המשך המשא ומתן מול חמאס. בחלק השני של הראיון דיבר פרופ' נדן על איראן שביום שלאחר הפסקת האש - "האיראנים מצטרפים לנרטיב שאנחנו מכירים מארצות הברית וישראל שהיתה מכה קשה. הם אומרים את זה באנגלית, באל-ג'זירה, לא לקהל שלהם. לקהל שלהם הם משדרים ניצחון מדהים על מדינת ישראל. הם מחזקים את עצמם בצורה האיראנית המוכרת ומוציאים להורג את מי שהם מחליטים שהם בוגדים... העם צריך לראות דם כדי שייזהר" (25 ביוני 2025).
פרופ' אייל זיסר התראיין לערוץ הכלכלה ועסק בין היתר בשאלה האם המלחמה באיראן יכולה להביא לשינוי אזורי משמעותי (26 ביוני 2025).
"נפילה של משטר זה תהליך שלא קורה ביום אחד. זה יכול לקרות ברגע, אבל להיבנות על הרבה שנים של סבל ודיכוי. על שילוב של לחצים פנימיים וחיצוניים - דרישה מהציבור, לצד, למשל, מלחמה עם ישראל ולחץ בינלאומי. כל אלה מערערים את יסודות הלגיטימציה, היציבות והמונופול על הכוח של המשטר". ד"ר מור יצחק ויטמן הסבירה בראיון לוואלה למה זקוק העם האיראני כדי להפיל את משטר האייתוללות (26 ביוני 2025).
ד"ר מיכאל מילשטיין ומיקי אהרונסון דיברו בערוץ 12 על הסיכוי לנורמליזציה עם סוריה. מילשטיין - "צריך לזכור שעד לפני חצי שנה אחמד א-שרע היה איש דאעש שבעיקר עושה מעשי טבח... בואו נראה קודם שהדברים בזירה הסורית הפנימית מתכנסים לזה..." אהרונסון - "גם אם א-שרע ראה פתאום את האור, הוא לא שולט בסוריה. הוא בקושי שולט בדמשק... אין לו יכולת לכפות שום דבר על הפלגים החמושים האסלאמיסטיים" (28 ביוני 2025).
"אם מתירים כאן את הפלונטר יש כאן לא מעט מדינות שרוצות נורמליזציה ואפשר ללכת לנורמליזציה... התוצאה של מלחמת 12 הימים היא שאיראן בעצם נזנחה לשוליים, מדינות ערביות עושות שיקול מחדש, ואנחנו מקבלים כאן מפה אחרת". פרופ' עוזי רבי דיבר בערוץ 13 על ההיתכנות לעסקת חבילה כוללת בהובלת הנשיא האמריקאי שתכלול שחרור חטופים, הפסקת אש בעזה ונורמליזציה עם סוריה (29 ביוני 2025).
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק דיבר בערוץ 13 על האפשרות שסוריה תיקח חלק בהסכמי אברהם או הסיכון שתורכיה תנסה לטרפד זאת (30 ביוני 2025).
English:
"In past public opinion surveys, Jordanians ranked Iran as a greater threat to their national security than Israel. As much as they dislike Israel, they dislike Iran even more. This helps explain the public’s support for the Jordanian government’s recent actions, including participating in regional air defense efforts and repeatedly declaring that Jordan 'will not become a battleground'." Prof. Ronen Yitzhak explained in Ynet News how the Iran-Israel war affects the Jordanians (June 20, 2025).
Prof. Uzi Rabi explained to ILTV News that since Iran repeatedly threatened to destroy Israel, even demolishing some of its nuclear facilities would not necessarily make Israel safe. Instead, regime change would be required (June 17, 2025).
"The Syrian regime sees Iran as a hated enemy, certainly due to its involvement in the murder of Syrians during the country’s civil war. Therefore, when Iran is being hit, the Syrians have no problem with it and there is even satisfaction at Iran’s troubles." Prof. Eyal Zisser explained JNS that the new regime in Syria sees Iran as "a hated enemy" (June 22, 2025).
Dr. Nir Boms spoke to AnewZ about the ceasefire agreement between Iran and Israel (June 24, 2025).
"I don’t think that the Iranian opposition is strong enough at this stage to challenge the pillars of the Islamic Republic. People in Iran would like to see change but it is not something in the offing in the days and weeks ahead. We have the ingredients here, but it will take time." Prof. Uzi Rabi spoke to JNS about the Iranian opposition (June 25, 2025).
"Hamas, of course, regards Iran as an ally and as a supporter, but the movement can exist even without the Iranian support." Dr. Michael Milshtein spoke to the Washington Post about the ties between Iran and Hamas (June 26, 2025).
"There’s a great difference between a war against a state and a war against a terror organization. From the very beginning, people were mistaken to compare the 1973 Yom Kippur War or the Six-Day War with the war in Gaza. This is not a conventional war with tanks against tanks or infantry against infantry." Dr. Harel Chorev explained to The Media Line why it is taking so long to beat Hamas (June 30, 2025).
Arabic:
Dr. Arik Rudnitzky spoke to France24 Arabic about the motive behind the Israeli operation in Iran, the position of the Israeli public on the matter, and the question of U.S. interests versus those of Israel in the current war (June 15, 2025).
Dr. Arik Rudnitzky spoke to BBC Arabic about Israel's diplomatic efforts to gain support from European countries and the International community for the war against Iran (June 17, 2025).
Dr. Nir Boms spoke to Sky News Arabia about the statement made by President Trump’s envoy regarding the inclusion of additional Arab countries in the Abraham Accords (June 27, 2025).
French:
Dr. Yogev Elbaz spoke to i24NEWS Français about the possibility for a normalization between Israel and Syria (June 30, 2025).
"Arab countries will not normalize their relations with Israel until the great powers like Saudi Arabia don't give their tone. Riyadh waits for the war in Gaza to end." Prof. Eyal Zisser spoke to i24NEWS Français about the possibility for a normalization between Israel and more Arab countries (June 30, 2025).