הופעת דאעש משקפת התפתחויות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות, אך לצידן גם מגמות חברתיות ותרבותיות עמוקות. מיכאל מילשטיין מראה במאמרו כי דאעש שואב חלק ניכר מכוחו מדור ה-Y במדינות הערביות והמוסלמיות ובמדינות המערב, המונע מתסכול אישי וקולקטיבי ומושפע עמוקות מעולם הרשתות.
מאמרו של רז צימט דן בתופעה לא שגרתית המתרחשת באיראן מזה מספר שנים במסגרתה מתארסות צעירות איראניות לחללים ממלחמת איראן-עיראק ומהמערכה הצבאית שמנהלת איראן בשנים האחרונות בסוריה ובעיראק, המצטיירת בעיני מתנגדי המשטר כתוצר לוואי של אתוס ההקרבה שמטפחת הרפובליקה האסלאמית.
מיכאל ברק סוקר את הסכסוך המתמשך בין תנועת הפת"ח לתנועת החמאס המוביל להתכתשויות פומביות, כולל במרחב הרשתי, בין פעילי ותומכי התנועות ולקריאות לתושבי רצועת עזה לצאת במרי אזרחי כנגד שלטון חמאס, המעוררים חשש ציבורי מפני הידרדרות המצב לכדי מלחמת אזרחים.
מאמרם של אדם הופמן וחיים קורן דן בהפגנות ההמוניות המתקיימות ברחבי סודאן מאמצע דצמבר האחרון נגד משטר עומר אל-בשיר, ומצטיירות כסכנה המוחשית ביותר ליציבות שלטונו מזה שלושה עשורים.
אריק רודניצקי מנתח את השינוי ביחסי כוח מגדריים בתוך החברה הערבית בישראל. עדויות אישיות ונתונים רשמיים מטעם בתי הדין השרעיים בישראל מלמדים על "מהפכה שקטה" המתחוללת מתחת לפני השטח. המסקנה היא שהאישה הערבייה מאמצת כיום עמדה פרואקטיבית יותר מבעבר, לא מעט בהשפעת תהליכי המודרניזציה והעלייה ברמת ההשכלה בחברה הערבית.
ענת בן חיים ויואל גוז'נסקי בוחנים את השינוי שחל בגישתן של מדינות ערב, בעיקר סעודיה ומדינות המפרץ, לסוריה עם התייצבותו של משטר הנשיא אסד. מתמיכה במורדים הן עברו אל תמיכה בנשיא ובמאמצי השיקום של המדינה כאמצעי לדחיקת רגליה של איראן. על ישראל, הם טוענים, להתאים את עצמה ואת יעדיה למצב חדש זה.
