בגיליון מיוחד זה של צומת, עוסק מיכאל מילשטיין בהבניית זיכרון הנכבה כסמל לאומי דומיננטי על ידי הרשות הפלסטינית. במסגרת זאת, היא פועלת לעיגונו במרחב הציבורי באמצעות הקמת אתרי הנצחה ומונומנטים, שיום רחובות ומוסדות, וטקסים ממלכתיים. מפעל זה מסייע להנכחת אירועי 1948 ברחוב הפלסטיני, ולהעמקת הזדהותו של הציבור עם זיכרון טראומה מכוננת זו.
מאמרו של אריאל קוך, בגיליון מרץ של ביהייב, דן בהשלכות החלטת הממשלה הטורקית על פתיחת הגבולות, ובהן התעצמות הקריאות של לאומנים אירופאים לפתוח במסע צלב נגד הפליטים המוסלמים.
מאמרו של חי איתן כהן ינרוג'ק, בגיליון מרץ של ביהייב, סוקר את הביקורת הגוברת בטורקיה כלפי מדיניות החוץ באדלב, ואת החלטת הממשלה – שהתקבלה בעקבותיה – לפתוח את גבולות המדינה למעבר פליטים ליוון, בואכה אירופה.
למרות אווירת המשבר המתמשכת בגדה המערבית בעשור האחרון, היא נותרה יציבה יחסית בניגוד לכל התחזיות הקודרות. בגיליון החדש של צומת, טוען מיכאל מילשטיין כי הדבר נובע משילוב בין דבקות הרשות הפלסטינית בשימור ריבונותה ובקיום הקשר עם ישראל לבין הקפדת ישראל על שמירת היציבות הכלכלית בגדה המערבית. משבר הקורונה מהווה אתגר נוסף המחייב את ישראל להרחיב את תמיכתה הכלכלית ברשות הפלסטינית, לפני שקריסת המשק בגדה המערבית תיהפך לבעיה אסטרטגית ובטחונית.
במאמר החדש של צומת מצביע אריק רודניצקי על התדלדלות כוחן של המפלגות בציבור הערבי בישראל ועל קשייהן לסחוף את הציבור למאבקים פוליטיים. בעידן שבו ערכי האינדיבידואליזם חזקים יותר מערכים קולקטיביים, האזרח הערבי מחפש לעצמו ביטוי פוליטי אפקטיבי מיידי וחופש בחירה בין דפוסי המאבק המגוונים העומדים היום לרשותו.
מאמרו של אדם הופמן, בגליון פברואר של ביהייב, דן בהפגנות הנשים שפרצו בעיראק בעקבות פרסום של איש הדת והפוליטיקאי מקתדא אל-צדר, שקרא להפרדה מגדרית בהפגנות של תנועת המחאה.
מאמרו של מיכאל ברק, בגליון החדש של ביהייב, עוקב אחר תגובות הגולשים הפלסטינים לחיסולו של קאסם סולימאני, המשקפות ביקורת חריפה כלפי תנועת חמאס על רקע יחסיה עם איראן.
גליון ינואר של ביהייב מוקדש לשיח המתמשך אודות חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני בראשית ינואר 2020.
