מאמרו של אריאל קוך, בגליון דצמבר של ביהייב, עוקב אחר פעילות יורופול וטלגרם לניטור והסרת תעמולה אסלאמיסטית מהפלטפורמה. גליון זה מוקדש לסוגיית הצנזורה ברשתות החברתיות.
במאמר החדש של צומת מתמודד אדם הופמן עם השאלה מהן השלכות חיסולו של מנהיג דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי, באוקטובר האחרון על מעמדו ועתידו של הארגון. הופמן טוען כי למרות חולשות הארגון ואובדן הטריטוריה, איום הטרור הג'האדי נמשך ומעיד על כוח המשיכה הרעיוני של דאעש.
מאמרו של אריאל קוך בוחן את השינויים המבניים שעובר ארגון דאע"ש בעקבות המעבר מצורה מעיין-מדינתית למבנה ארגוני מבוזר תלוי הקשר מקומי ובמשמעויות הנלוות לכך.
בסרטון הווידאו האחרון בו נראה אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג המדינה אסלאמית, הוא קיבל אל חיק ארגונו שתי קבוצות ממערב אפריקה שנשבעו לו אמונים. שבועת אמונים זו היא חלק מהתחרות בין אל-קאעדה לדאעש על הובלת הג'יהאד במערב אפריקה. מאמר זה סוקר את התפתחותה של תחרות זו ואת השלכותיה האפשריות.
מאמרו של אריאל קוך מציג את הקריאות לנקמה מטעם ארגונים וקבוצות ג'האדיסטיות, ובראשם אל קאעדה ודאע"ש, על מתקפת הירי נגד מוסלמים בשני מסגדים בעיר קרייסטצ'רץ' בניו זילנד.
הופעת דאעש משקפת התפתחויות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות, אך לצידן גם מגמות חברתיות ותרבותיות עמוקות. מיכאל מילשטיין מראה במאמרו כי דאעש שואב חלק ניכר מכוחו מדור ה-Y במדינות הערביות והמוסלמיות ובמדינות המערב, המונע מתסכול אישי וקולקטיבי ומושפע עמוקות מעולם הרשתות.
מאמרו של מיכאל ברק עוסק בתגובות גולשים בעולם הערבי כלפי ישראל, כשהתייחסות בו לידיעה החדשותית אודות שיתוף פעולה צבאי המתקיים בין ישראל ומצרים בחצי האי סיני.
אריאל קוך חוקר את לשיח הפנים ג'האדיסטי בעקבות פרסום סרטון של שלוחת דאע"ש בסיני היוצא נגד הצהרת טראמפ והגורמים שאפשרו את התרחשותו, המאפשר הצצה למאבקי הכוח בזירת הטרור המקומית והבינלאומית.