דאע"ש וחלום הח'ליפות

מאמרו של אריאל קוך בוחן את השינויים המבניים שעובר ארגון דאע"ש בעקבות המעבר מצורה מעיין-מדינתית למבנה ארגוני מבוזר תלוי הקשר מקומי ובמשמעויות הנלוות לכך.
תאריך

התמונה פורסמה בערוץ הטלגרם Al-Qasas המזוהה עם מחוז הודו, ובה האשמות המופנות לארגון חזב אל-מג'אהדין
התמונה פורסמה בערוץ הטלגרם Al-Qasas המזוהה עם מחוז הודו, ובה האשמות המופנות לארגון חזב אל-מג'אהדין

בסרטון וידאו שהופץ בסוף אפריל האחרון איים מנהיג דאע"ש אבו בכר אל-בגדאדי, בהופעה ראשונה שלו מאז יולי 2014, כי הארגון ימשיך להילחם ולהתפשט למחוזות נוספים.[1] כראיה לכך הצהיר אל-בגדאדי על קבלתם של ארגונים ממאלי ובורקינה-פאסו לחיק דאע"ש. במהלך הסרטון נראה אל בגדאדי מעיין בחוברות הנושאות כותרות של מחוזות ובהם "סומליה", "ח'וראסאן", "קווקאז", "תימן", "מערב אפריקה", "מרכז אפריקה" ו"טורקיה" (אף שלא ידוע על מחוז או קבוצה רשמית הפועלת במדינה זו),[2] שנראה כי נועד לתמוך באיומו. לא זו בלבד, בחודשים האחרונים התווספו לדאע"ש שלושה מחוזות נוספים הכוללים את "מרכז אפריקה", "פקיסטן" ו"הודו". אירועים אלה מתרחשים על רקע תבוסת דאע"ש בסוריה. בסוף מרץ האחרון איבד הארגון את תא השטח האחרון שעליו שלט במרחב זה, לאחר שבדצמבר 2017 איבד את אחיזתו בעיראק. התעמולה שנוקט דאע"ש ממחישה את מאמציו להוכיח כי קריסת הח'ליפות בסוריה ובעיראק איננה מעידה על תבוסת הארגון שנותר פעיל, דינמי, קטלני ובעל יכולת התפשטות המתבטאת בשלוחותיו המתפרסות ממערב אפריקה ועד לאינדונזיה.

מחוז "מרכז אפריקה" הוזכר לראשונה בהודעה שהופצה ב-18 באפריל השנה. בהודעה נטל דאע"ש אחריות על מתקפה שבוצעה נגד כוחות צבא קונגו, שהייתה הראשונה בסדרת מתקפות שנמשכו עד לסוף יוני. ב-4 ביוני נטל הארגון אחריות גם על מתקפה שבוצעה לראשונה על אדמת מוזמביק נגד כוחות הצבא המקומי.[3] בתמונות שהופצו בידי דאע"ש בטלגרם נראים אמצעי לחימה שנלקחו כשלל מלחמה לאחר המתקפה. התרחבות דאע"ש למרכז אפריקה מתרחשת במקביל למאמצי הארגון להתבסס במאלי ובמדינות נוספות במערב אפריקה כחלק מפעילות מחוז "מערב אפריקה".

מחוז "מערב אפריקה" הוקם במרס 2015 עם העברת הנאמנות של ארגון בוקו חארם הניגרי מאל-קאעדה לדאע"ש.[4] התרחבות המחוז למאלי, בורקינה-פאסו וניז'ר התאפשרה בעקבות עריקת בכיר בארגון אל-מראבטון המזוהה עם אל-קאעדה במגרב האסלאמי, עדנאן אבו אל-וליד אל-צחראוי, ביחד עם מספר פעילים לדאע"ש. אף שהקבוצה נשבעה אמונים לאל-בגדאדי כבר במאי 2015, דאע"ש קיבל את נאמנותם רק באוקטובר 2016 ואשרר זאת בסרטון האחרון בהשתתפות אל בגדאדי, וזאת רק לאחר שהקבוצה הוכיחה יכולת מבצעית שהתבטאה בסדרת מתקפות שביצעה נגד יעדים שונים במאלי, בורקינה-פאסו וניז'ר החל מספטמבר 2017.[5]

באשר ל"מחוז פקיסטן", הרי שעד חודש מאי האחרון פעל במרחב אפגניסטן, פקיסטן ואיראן "מחוז ח'וראסאן" שכולל עריקים מטאליבאן-אפגניסטן, מטאליבאן-פקיסטן ומארגוני טרור אחרים הפועלים במדינות אלו.[6] ב-15 במאי הוזכר לראשונה "מחוז פקיסטן" בהודעה שהפיץ דאע"ש בטלגרם ובה נטל אחריות לשתי מתקפות שהתרחשו יום קודם לכן (14 במאי) בעיר כוויתה שבמחוז בלוצ'יסטן שבפקיסטן נגד המשטרה הפקיסטנית ונגד תנועת הטאליבאן. הן המשטרה הפקיסטנית והן הטאליבאן כונו בהודעת דאע"ש מרתדון – תואר השמור למי שנוטש את אמונתו האסלאמית והופך, למעשה, לכופר על כל המשתמע מכך.

נוכחות דאע"ש במרחב אפגניסטן-פקיסטן מדירה שינה מעיני המודיעין האמריקאי החושש שלנוכח אובדן השטחים בסוריה ועיראק יעבור מרכז הכובד של הח'ליפות לאפגניסטן ויהפוך לשטח אימונים לקראת פיגועים במערב.[7] התייחסות לנוכחות דאע"ש במרחב אפגניסטן-פקיסטן מתבטאת גם בפרסומים רשמיים של הטאליבאן. כך לדוגמה ב-13 ביוני פרסם דובר הטאליבאן ד'ביחאללה מג'אהד הודעה ובה התייחסות לנוכחות דאע"ש במרחב, הגם שניסה לצמצם את השפעתו בפועל. לדבריו, דאע"ש אינו מהווה איום ומדובר במספר מצומצם של תומכים הנמצאים בצפון-מזרח המדינה. לפי ההודעה "המג'אהדין של האמירות האסלאמית והאומה האפגנית התנגדו בחוזקה לדאע"ש וטיהרו חלקים רבים של המדינה מהרשעות הזו." בהודעתו טען מג'אהד כי ארצות הברית מונעת מטאליבאן לפגוע בדאע"ש ובמקום זה פוגעת בטאליבאן, ובכך מאפשרת לדאע"ש להתבסס באפגניסטן.[8]

באשר למחוז הודו, נראה כי מדובר במיתוג מחדש של קבוצה שקיימת מסוף 2014, אך לא הוכרה קודם כמחוז רשמי. באוקטובר 2014 פורסמו מספר סרטוני וידאו מטעם נאמני דאע"ש בקשמיר שהתאגדו תחת השם "אנצאר אל-תוחיד פי בלאד אל-הנד" (תומכי ייחוד האל בהודו). נראה כי בהמשך שונה שם הקבוצה ל"ג'נוד אל-ח'לאפה" (חיילי הח'ליפות). יש לשער שמתוך קבוצה זו צמח "מחוז הודו", שהודעה ראשונה מטעמו פורסמה בערוצי טלגרם של דאע"ש ב-10 במאי השנה ובה דווח על נטילת אחריות למתקפה שבוצעה באותו היום נגד כוחות הצבא ההודי בקשמיר.

כמו במקרה של מרחב אפגניסטאן-פקיסטאן, מנסים נאמני דאע"ש להתחרות בארגוני טרור אחרים הפועלים בקשמיר, כגון אנצאר ע'זות אל-הנד המזוהה עם אל-קאעדה וארגון חזב אל-מג'אהדין (מפלגת לוחמי הקודש) הוותיק – המחזיק בקשרים עם מנגנוני הביטחון הפקיסטניים וחותר לסיפוח קשמיר לפקיסטן – ולהטיל בהם דופי. ב-4 ביוני, לדוגמה, פורסם באחד מערוצי הטלגרם המזוהים עם מחוז הודו תמונה ובה נראה דגל דאע"ש לצד סמל חזב אל-מג'אהדין (קוראן המונח על גבי שני רובים מלוכסנים), שכלפיו הופנו האשמות שתכליתן לערער על הטענה לפיה חזב אל-מג'אהדין נלחם בשם ולמען האסלאם. בתמונה נטען כי דאע"ש הוא היחיד שמשקף נאמנה את שאיפות המוסלמים בקשמיר, נלחם בכדי ליישם את השריעה, נשען על אללה בלבד, דוחה את הרודנים המשוקצים ונלחם בהם, ויוצא לג'האד נגד כל כופר. זאת בשעה שארגון חזב אל-מג'אהדין מחזיק באידיאולוגיה לאומית המוגדרת כ"כפירה" משום שהיא מחלקת את העולם לפי מדינות לאום, תפיסה מודרנית המנוגדת לעמדה הסלפית-ג'האדיסטית "השוברת את הגבולות" (כסר אל-חדוד) ולפיה יש להשליט בכוח את האסלאם על תבל ומלואה, שכן המזרח והמערב נתונים לאללה בלבד (קוראן 115:2). חזב אל-מג'אהדין מואשמת גם בהסתייעות בארגונים בין-לאומיים כדוגמת האו"ם, בשיתוף פעולה עם המשטר הפקיסטני, ובהבעת נאמנות לכל משרכ (עובד אלילים) ו-מרתד.[9]  

נראה כי למרות התבוסות שנוחל דאע"ש בשנים האחרונות הוא ממשיך לעמול על הרחבת פעילותו למקומות נוספים מחוץ למזרח התיכון ובמיוחד למרחבים מעורערים מבחינה ביטחונית וחברתית-פוליטית. בכך מנסה הארגון לטשטש את התבוסה בסוריה ועיראק ולהמשיך להדהד את עוצמת רעיון הח'ליפות והג'האד הנמשך ללא הפסקה. דאע"ש ממשיך במאבקיו הצבאיים נגד אויביו הכוללים הן כוחות מדינתיים והן ארגוני טרור מתחרים, ולא זונח לרגע את השקעתו המסורתית המרובה בזירה התודעתית כמי שמתיימר להוביל את מלחמת הקודש חסרת הפשרות והאותנטית ביותר כנגד כוחות הכפירה. הישרדות דאע"ש והתפשטותו, הגם שהיא מבוססת לעתים על מיתוג מחדש של קבוצות קיימות, מצריכה הערכות מחודשת לקראת המשך המאבק בו. שכן דאע"ש הופך לפחות ריכוזי מבחינה מבנית ביחס לצורה המעין-מדינתית שטיפח בלבנט עד חיסולה הפיזי של "מדינתו" שם. מבחינה זו הופך המאבק בו גם ליותר מסובך ותלוי הקשר מקומי בטריטוריה עצומה ומגוונת מאוד מכל בחינה חברתית ופוליטית.

 

[1]  Katherine Bauer (editor), "Beyond Syria and Iraq: Examining Islamic State Provinces", The Washington Institute for Near East Policy, November 2016. 

[2] "New Video of ISIS Leader Abu Bakr al-Baghdadi for the First Time Since 2014", The Meir Amit Intelligence and Terrorism Information Center, 6 May 2019.

[3]  Jason Burke, "Isis Claims Sub-Saharan Attacks in a Sign of African Ambitions", The Guardian, 6 June 2019. 

[4]  Smadar Shaul and Yoram Schweitzer, "The Islamic State and its Intentions for Africa", The Institute for National Security Studies, 2015, pp. 211-217.

[5] "New Video of ISIS Leader Abu Bakr al-Baghdadi for the First Time Since 2014", The Meir Amit Intelligence and Terrorism Information Center, May 6, 2019; Héni Nsaibia, "Jihadist Groups in the Sahel Region Formalize Merger", Mena Stream, April 17, 2017. 

[6]  Amira Jadoon, "Allied and Lethal: Islamic State Khorasan’s Network and Organizational Capacity in Afghanistan and Pakistan", Combating Terrorism Center, 3 December 2018. 

[7] Kathy Gannon, "Islamic State Expands Reach in Afghanistan, Threatening West", ABC News, 10 June 2019. Available at:

[8] ההודעה פורסמה בחשבון הטוויטר והטלגרם של ד'ביחאללה מג'אהד, כמו גם באתר הרשמי של טאליבאן באנגלית. ראו:  Zabihullah Mujahid, "Claims of American General Regarding Threat of Daesh in Afghanistan are Baseless", Alemarahenglish.com, June 13, 2019.   Last accessed 14 June 2019.

[9] התמונה פורסמה בערוץ הטלגרם Al-Qasas ב- 4 ביוני 2019. אין לערוץ קישור לשיתוף.