על רקע תחושת ההתרחקות של הפלסטינים ממימוש יעדיהם הלאומיים ונוכח החרפת המשבר המדיני בינם לבין ישראל, גוברים בעשור האחרון איומיהם לפירוק הרשות הפלסטינית. בגיליון החדש של צומת, חותר ד"ר משה לוי לשרטט את תולדות האיום של "החזרת המפתחות", לברר את ההיגיון ואת מידת הרצינות הפלסטינית שמאחורי העלאתו, ולנתח האם ובאיזה נסיבות הוא עלול להתממש.
בגיליון מיוחד זה של צומת, עוסק מיכאל מילשטיין בהבניית זיכרון הנכבה כסמל לאומי דומיננטי על ידי הרשות הפלסטינית. במסגרת זאת, היא פועלת לעיגונו במרחב הציבורי באמצעות הקמת אתרי הנצחה ומונומנטים, שיום רחובות ומוסדות, וטקסים ממלכתיים. מפעל זה מסייע להנכחת אירועי 1948 ברחוב הפלסטיני, ולהעמקת הזדהותו של הציבור עם זיכרון טראומה מכוננת זו.
למרות אווירת המשבר המתמשכת בגדה המערבית בעשור האחרון, היא נותרה יציבה יחסית בניגוד לכל התחזיות הקודרות. בגיליון החדש של צומת, טוען מיכאל מילשטיין כי הדבר נובע משילוב בין דבקות הרשות הפלסטינית בשימור ריבונותה ובקיום הקשר עם ישראל לבין הקפדת ישראל על שמירת היציבות הכלכלית בגדה המערבית. משבר הקורונה מהווה אתגר נוסף המחייב את ישראל להרחיב את תמיכתה הכלכלית ברשות הפלסטינית, לפני שקריסת המשק בגדה המערבית תיהפך לבעיה אסטרטגית ובטחונית.
מאמרו של מיכאל ברק, בגליון החדש של ביהייב, עוקב אחר תגובות הגולשים הפלסטינים לחיסולו של קאסם סולימאני, המשקפות ביקורת חריפה כלפי תנועת חמאס על רקע יחסיה עם איראן.
גליון ינואר של ביהייב מוקדש לשיח המתמשך אודות חיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני בראשית ינואר 2020.
מאמרו של מיכאל ברק, בגליון דצמבר של ביהייב, עוקב אחר מחאת הגולשים הפלסטינים נגד מדיניות הצנזורה של הרשתות החברתיות המובילות, ובראשן פייסבוק. גליון זה מוקדש לסוגיית הצנזורה ברשתות החברתיות.