"המחלוקת המרכזית בקרב הגרסאות נוגעת למשמעות המונח "פירוק מנשק" וכן לגורם שאליו יימסר הנשק. דוברים מטעם חמאס טוענים שגובשה נוסחה של מסירה ואחסון הנשק, לפיה הנשק הכבד לא יוצא מהרצועה ולא יושמד, אלא ייאסף ויאוחסן במתקנים מפוקחים בידי ממשלת הטכנוקרטים. בחמאס דורשים להשאיר בידיהם את כלי הנשק הקלים, כולל טילי כתף וייתכן שאף אמצעי לחימה נוספים. זוהי למעשה העמדה המסורתית של חמאס ביחס לנשק ממנו הם מוכנים להיפרד, אך ייתכן שהם מסכימים לוויתורים בנושא המנהרות ותשתיות הייצור. בתמורה, הם דורשים שהביצוע יהיה הדרגתי וממושך, ויתקדם במקביל לנסיגת צה״ל מכלל שטחי הרצועה, להפסקת החיסולים ולמימוש יתר התחייבויותיה של ישראל. תנאי מרכזי נוסף של חמאס הוא קליטת 40 אלף העובדים האזרחיים שלה במנגנוני השלטון החדשים ברצועה".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.







