"מלחמת 'שאגת הארי' מהווה שיא – אך לא בהכרח את ה־שיא – במערכה ארוכת הימים שנפתחה ב־7 באוקטובר 2023, שינתה את ישראל והמזרח התיכון ומשפיעה על הארכיטקטורה הבינלאומית. מה שהחל כמתקפת פתע של חמאס על ישראל בעזה גלש לעוד זירות והתפתח לעימות הנוכחי וחסר התקדים נגד איראן. הפסקת האש שנכנסה לתוקף שלשום עדיין אפופה ערפל, ולא ברור אם תוביל לסיום העימות, או מהווה הפוגה שאחריה הוא יימשך ואף יתעצם.
לצורך ניתוח מגמות היסוד המגולמות במערכה הנוכחית, לצד אתגרי העתיד שיעמדו בפני ישראל, ערך מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב "משחק מלחמה" בהשתתפות כמה מטובי החוקרים והחוקרות של האזור ושל המערכת הבינלאומית. המשתתפים ייצגו "שחקנים" שונים והתמודדו עם תרחישים אפשריים, למשל סיום המלחמה בהסכם או בלעדיו, ומנגד – חידוש המערכה וגלישה למלחמת התשה אזורית ממושכת.
את המשחק ניהלו פרופ' עמוס נדן, ראש מרכז דיין, והח"מ, שגם "שיחקו" את ישראל, והשתתפו בו פרופ' מאיר ליטבק, ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל־אביב, וד"ר ליאורה הנדלמן־בעבור מהמרכז, ש"שיחקו" את איראן; פרופ' אייל זיסר ממרכז דיין ש"ייצג" את חיזבאללה, את הממשל הלבנוני ואת סוריה; דניס סיטרינוביץ' מה־INSS – ציר ההתנגדות (בדגש על החות'ים והמיליציות בעיראק); ד"ר שירה עפרון ממכון RAND – הממשל האמריקאי; ד"ר ברנדון פרידמן ממרכז דיין – מדינות המפרץ; ד"ר חי כהן־ינרוג'ק ממרכז דיין – טורקיה; חברת הכנסת לשעבר קסניה סבטלובה, מנכ"לית מכון ROPES – רוסיה ואירופה; גליה לביא, סגנית המרכז למדיניות ישראל־סין ב־INSS – סין; וכן הפעיל הפוליטי הפלסטיני סאמר סינג'לאווי וד"ר עידו זלקוביץ' מאוניברסיטת חיפה, שניתחו את המערכת הפלסטינית."