סוריה

המאמר של אריאל קוך, בגליון אוקטובר של בי-הייב, חושף את התגייסותם של קבוצות אנרכיסטיות ואנטי פשיסטיות מהמערב למאבק הכורדים נגד פלישת טורקיה לצפון-מזרח סוריה.

הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון בשני העשורים האחרונים הביאה לשינוי משמעותי במפת המיעוטים באזור. מאמר זה ממפה את השינויים הללו ומנתח את הגורמים הפנימיים והחיצוניים שגרמו להם. הטיעון המרכזי הוא כי גורמי חוץ ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב מעמדו של המיעוט בזמן נתון ואילו לכידות פנימית עשויה לאפשר את הישרדותו ושגשוגו בטווח הרחוק.

ענת בן חיים ויואל גוז'נסקי בוחנים את השינוי שחל בגישתן של מדינות ערב, בעיקר סעודיה ומדינות המפרץ, לסוריה עם התייצבותו של משטר הנשיא אסד. מתמיכה במורדים הן עברו אל תמיכה בנשיא ובמאמצי השיקום של המדינה כאמצעי לדחיקת רגליה של איראן. על ישראל, הם טוענים, להתאים את עצמה ואת יעדיה למצב חדש זה.

במאמרו של אריאל קוך, ניחשף לפעילות ארגוני טרור בלוצ'ים במרחב סיסתאן בלוצ'סתאן שבאיראן והתמורות האידיאולוגיות שהתחוללו בקרבם המתכתבות עם האידאולוגיה של ארגוני ג'האד סלפי, ובראשם אל קאעדה.