בחבל בלוצ'סתאן המשתרע על שטחן של אפגניסטן, פקיסטן ואיראן, קיימת אחת מזירות הג'האד הפחות מוכרות והיא " סיסתאן בלוצ'סתאן", המתרכזת במרחב האיראני. בזירה זו פועלים ארגוני טרור סונים המורכבים מבני המיעוט הבלוצ'י נגד איראן, הנתפסת כישות שיעית כובשת. מקרב ארגונים אלה, שהחלו את דרכם כארגונים בדלניים החותרים להקמת מדינה בלוצ'ית עצמאית, היו שאימצו רטוריקה סלפית-ג'האדיסטית, כאשר לרשתות החברתיות תפקיד משמעותי בתיעוד השינויים האידאולוגיים ובחשיפת הקשר לארגון הטרור העולמי אל-קאעדה ולזירות לחימה מחוץ לבלוצ'סתאן, בדגש על הזירה הסורית.
ארגוני טרור שונים, המונעים מאידיאולוגיה מרקסיסטית, לאומית או אסלאמיסטית, ולעתים אף כאלה המשלבים ביניהן, פועלים באיראן מאז המהפכה האסלאמית, וכוללים ארגונים שיעים כ"ג'מאעת אל-פֻרקַאן"[1] ו"מג'אהדין ח'אלק", וסונים כ"ג'נדאללה", שהחל לפעול ב-2003. בשנים האחרונות, ובעיקר לאור הצלחת האיראנים לפגוע בהנהגת ג'נדאללה,[2] הופיע באיראן ארגון בשם "חרכת אנצאר איראן" (תנועת תומכי איראן). מדובר בקבוצה ג'האדית סונית שהחלה לפעול בשלהי 2011 וחותרת, לא רק להקמת מדינה בלוצ'ית עצמאית, אלא אף להשתלטות על איראן - המכונה "פרס" – באמצעות הרס משטר האיתוללות והחזרתה לחיק הסונה לאחר כחמש מאות שנים של שלטון שיעי. בהודעה הראשונה שפרסם מנהיג הארגון אבו יאסר מוסקותאני (Muskootani) נכתב כי פעילי הארגון נחושים "להרוס את המשטר [האיראני]" וכי בשנים האחרונות "הנשמה של הג'האד והלחימה בבלוצ'סתאן רק התגברו", וכי כל עוד ייפגעו זכויות הבלוצ'ים, המשטר האיראני "לעולם לא ירגיש נוחות או ביטחון".[3]
לאורך השנים, הוכיח "אנצאר איראן" כי הוא יודע לנצל טכנולוגיות תקשורת אינטרנטיות. אנשי הארגון ותומכיו תפעלו בלוגים בערבית, פרסית ואנגלית לצד חשבונות פייסבוק, יו-טיוב וטוויטר,[4] שסייעו בגיוס פעילים לטובת הג'האד.[5] האיש שכנראה היה אחראי לפעילות המקוונת של הארגון ונחשב לאחד ממייסדי הקבוצה הוא השאם עזיזי, המוכר בכינויו "אבו חפץ אל-בלוצ'י". עזיזי היה פעיל ג'האד מנוסה שלפי הביוגרפיה שפורסמה בידי "אנצאר איראן", החזיק בקשרים עם ארגוני טרור אנטי שיעים מפקיסטן והיה לדמות מרכזית בבניית מערך המדיה של ארגונים בלוצ'ים אחרים ובהם ג'נדאללה, כבר משנת 2005.[6] ניסיון זה שירת אותו ב"אנצאר איראן". פרסומיו הופצו בידי זרוע המדיה "אל-פארוק" שנוסדה בדצמבר 2012, וכללו לרוב חומרים אנטי-שיעיים באנגלית וערבית שזכו לתפוצה רחבה בקרב ג'האדיסטים תומכי אל-קאעדה.[7] כיום, מופצים מרבית פרסומי הארגון באמצעות ערוץ הטלגרם "מראסל אנצאר אל-פרקאן" שלו כ-190 עוקבים,[8] נתון שעשוי להעיד על גודלה הצנוע, יש שיגידו קיקיוני, של הקבוצה.
החל מנובמבר 2013, החלו להופיע עדויות המצביעות על הזדהות הארגון עם אל קאעדה ומשנתו. דגל הקבוצה, שכלל סממנים בלוצ'ים לאומיים בשילוב הכיתוב "איראן", הומר בדגל בצבע שחור עם עיגול לבן ובו השהאדה (העדות; ההכרזה המוסלמית היסודית כי "אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו"), כשמתחתיו מצוין שם הארגון, "חרכת אל-אנצאר". המילה "איראן" הושמטה משם הארגון, ככל הנראה על רקע ההנחה כי אזכורה עשוי להעיד על הכרה בריבונות שיעית לצד השאיפה להימנע מתיחום טריטוריאלי, האופיינית לארגונים סלפים-ג'האדיסטים החותרים להקמת מדינה מוסלמית שאינה מתכנסת לגבולות איראן בלבד.
אנצאר איראן , שמאז הקמתו שיתף פעולה עם קבוצות ג'האד שונות בבלוצ'סתאן,[9] הודיע בדצמבר 2013 על איחוד עם קבוצה ג'האדית בלוצ'ית בשם "חזב אל- פֻרקַאן", וייסוד "חרכת אנצאר אל- פֻרקַאן פי בלאד אל-פארס" (תנועת תומכי הקוראן בפרס).[10] בהודעה ראשונה שהופצה מטעם הארגון נכתב כי מטרת הקבוצה "להפיל את המשטר האיראני, להניף את המילה של אללה, להסיר דיכוי ולהגיש סיוע למדוכאים (באדמתנו ובכל אדמה מוסלמית שהושפעה משחיתות איראן השיעית) וליישם את השריעה של ריבון העולמים" תוך כדי ג'האד שתכליתו "חזרת הח'ליפות שהנביא מוחמד האהוב שלנו הבטיח לנו."[11] הרחבת פעילות הארגון מעבר לחבל בלוצ'סתאן והחזרת הח'ליפות כאחת ממטרות הקבוצה נחשבים לחידושים ברטוריקה המוכרת של הארגון, המתכתבים עם אלה של ארגוני ג'האד סלפי, ושל אל קאעדה בפרט. לא זו בלבד, לאחר ייסוד אנצאר אל-פרקאן, החל הארגון בהפעלת מחנה אימונים הנקרא על שם אסאמה בן-לאדן, מייסדה המיתולוגי של אל קאעדה,[12] וכרזות שפורסמו בידי הארגון כללו ציטוטים מפי איש הדת הפלסטיני ומורהו של בן לאדן, עבדאללה עזאם (1989-1941), שהניח את התשתית הרעיונית להקמת אל-קאעדה.
באפריל 2015 חוסל עזיזי בידי איראן, אך ארגונו המשיך לפעול נגדה בשטח ובזירה התודעתית, גם אם במידה מועטה יותר מבעבר. דוגמה לכך בסדרת מתקפות שהוביל הארגון בין ספטמבר 2015 ליוני 2016, נגד יעדים איראנים במרחב סיסתן-בלוצ'סתאן.[13] בהמשך, התרחבה פעילות הארגון לתוככי איראן והתבטאה בפיצוץ צינור נפט בעיר אח'ואז הערבית בדצמבר 2017, כשהארגון פרסם תיעוד של האירוע ברשת.[14] יש לציין כי באזור זה התרחשו במקביל פיגועים נוספים שבוצעו בידי המחתרת הערבית הבדלנית.
אם הזירה הבלוצ'ית אינה מוכרת לרבים, הרי שקיומה של קבוצה איראנית-סונית בסוריה הלוחמת נגד אסד ואיראן, ועוד במסגרת אל-קאעדה, מוכר אף פחות. זה המקרה של "חרכת מהאג'רין אהל סנת איראן" (תנועת המהגרים הסונים של איראן), המורכבת אף היא מבני מיעוטים סונים מאיראן, מקרב הבלוצ'ים, לצד כורדים וערבים, שהגיעו לסוריה דרך האוויר והיבשה והצטרפו ל"ג'בהת אל-נצרה",[15] ששינתה את שמה ל"היאת תחריר א-שאם". ערוץ הטלגרם של הקבוצה, שנפתח בדצמבר 2016 ונקרא "אל-קאדסיה", על שם הקרב שבו הביסו המוסלמים את הפרסים הפגאנים, צבר לפי שעה כ-2,000 עוקבים.[16] בראיון בלעדי שהעניק אחד מחברי הקבוצה ופורסם באתר Long War Journal, הצהיר כי הוא מייחל להזדמנות שתינתן לו ולחבריו לשוב לאיראן וליישם בה את תפישת עולמו, ובכלל זה "להרוס את הכופרים [בהתייחסו לאיראנים]".[17]
העדויות לזיקה הקיימת בין הארגונים הבלוצ'ים לאל-קאעדה ממחישות את האופן שבו חודרת האידיאולוגיה הג'אהדית סלפית למרחבים מקומיים ברחבי העולם, ואף מצליחה לגייסם לטובת זירות ג'האד אחרות בעולם. בנוסף, זיקה זו ממחישה גם את האופן שבו מנצלת האידיאולוגיה הג'האדיסטית צדדים בסכסוכים מקומיים שמהותם לא מסתכמת בדת אלא גם באתניות, קיפוח מיעוטים וכיוצא באלו. ואולם, חשוב להבחין בין התהודה שיוצרים הארגונים המקומיים במרחב הרשתי המאפשר מינוף של המסר, לבין גודלם הממשי הזניח. אפשר שהתעמולה של אנצאר אל-פרקאן זוכה לתהודה בקרב תומכי אל-קאעדה בזכות השיח האנטי-שיעי, כמו גם בשל השימוש בשפות אנגלית וערבית להעברת מסרים. תעמולה זו מסייעת בגיוס פעילים לג'האד ולהרחבת הפעילות הבלוצ'ית-ג'האדית לתחומי סוריה, פעילות שיכולה בסופו של דבר להיות בעלת השפעה על הסונים באיראן ובמדינות השכנות.
[1] Ronen A. Cohen, Revolution Under Attack: The Forqan Group of Iran (New York: Palgrave Macmillan, 2015).
[2] Chris Zambelis, "The Evolution of the Ethnic Baluch Insurgency in Iran", CTC Sentinel, Volume 7, Issue 3, March 2014: 17-20, p. 18.
[3] "Speech by Our Emir Abu Yasir Muskootani on the Eve of our First Successful Operation (Translation)", Ansar Iran Blog, October 21, 2012
[4] פלטפורמות שונות של אנצאר איראן (כניסה 23.12.2013): בלוג; בלוג באנגלית; פייסבוק ; יוטיוב: כאן וכאן.
[6] "Abu Hafs AlBalushi and His Role in the Jihad in Baluchistan", Ansar Iran Blog, May 19, 2013; Onlinejihadexposed.com, 15 July 2018.
[7] דוגמה לכך בסרטון הוידאו "דרך הג'האד" ("סביל אל-ג'האד") שהופק בידי אל-פארוק מדיה ופורסם בפלטפורמות של אל-קאעדה, והופץ בידי "חזית המדיה האסלאמית העולמית" (Global Islamic Media Front), מזרועות המדיה החשובות של אל-קאעדה. הסרטון הועלה לאתר Risala.biz, המהווה פלטפורמה שבאמצעותה מפיצים אל-קאעדה והארגונים הקשורים אליו את פרסומיהם. ; הסרטון פורסם גם באתר Gazwa המזוהה עם אל-קאעדה בתת היבשת ההודית. (כניסות 27.10.2018)
[8] להלן חלק מהפלטפורמות ששירתו את אנצאר אל-פרקאן בעבר: חשבון טוויטר של אנצאר אל-פרקאן: https://twitter.com/FURQAN_ANSAR; חשבון הטוויטר של אל-פארוק מדיה: https://twitter.com/media_alfarooq; חשבון טוויטר של אבו חפץ אל-בלוצ'י: https://twitter.com/rpg_5.
[9] "Harakat Ansar Iran Announce Cooperation with Sepah-e-Sahaba", Ansar Iran Blog, December 17, 2012. Accessed: 23 October 2018.
[10] Zambelis, "The Evolution of the Ethnic Baluch Insurgency in Iran", p. 19.
[11] "Important Announcement: Merger of Hizbul-Furqan and Harakat Ansar Iran," Ansar Iran's Blog, December 7, 2013 [Accessed: 7 December 2018]
[12] ראה בלוג:onlinejihadexposed.com.
[14] "Ansar al-Furqan Claims Bombing Oil Pipeline in First Operation in Iranian City of Ahvaz", SITE, December 30, 2017.
[15] Lars Hauch, "Interview with an Iranian Fighter in Hayat Tahrir al-Sham", Long War Journal, September 18, 2018.
[16] לערוץ זה אין קישור (לינק) שניתן לשתף (כניסה אחרונה ב: 27.10.2018).
[17] Lars Hauch, "Interview with an Iranian Fighter in Hayat Tahrir al-Sham", Long War Journal, September 18, 2018.