סקר מעמיק בקרב הציבור הערבי בצל המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס מראה:
- בצל המלחמה, רוב האזרחים הערבים (74%) מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה, ומנגד 67.8% מדווחים כי מצבם הכלכלי טוב יחסית.
- 45.3% חוששים מהתנכלויות מצד אזרחים יהודים, אך הרוב המכריע (84.1%) מעידים כי לא נפגעו מהתנכלויות כלשהן.
- כמחצית מהציבור הערבי (51.6%) מרגישים כי המלחמה יצרה תחושת שותפות גורל בין ערבים ליהודים.
- 56% חושבים שההכרה של מדינות אירופיות במדינה פלסטינית תורמת לפתרון הבעיה הפלסטינית.
- 50.3% מאמינים כי פתרון שתי המדינות הוא הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך רק 24.7% סבורים כי בעשור הקרוב יושג פיוס בין שני העמים.
- אילו נערכו היום בחירות לכנסת, שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית היה 54%.
- 68.7% תומכים בהצטרפות מפלגה ערבית לקואליציה שתקום אחרי הבחירות הבאות לכנסת.
- 80.4% תומכים בהקמתה מחדש של הרשימה המשותפת.
- 60.6% סבורים כי הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה הוא הסוגיה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי.
הממצאים העיקריים:
בצל המלחמה, רוב גדול בציבור הערבי (74%) מדווחים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. לעומת זאת, רובם (67.8%) דווקא מעידים כי מצבם הכלכלי טוב יחסית. בצד זאת, מחצית מהציבור הערבי (51.6%) סבורים כי המלחמה בחודשים האחרונים יצרה תחושה של שותפות גורל בין ערבים ליהודים בישראל, בעוד המחצית האחרת (48.4%) אינם סבורים כך.
כמעט מחצית מהציבור הערבי (45.3%) חוששים כיום מהתנכלויות מצד אזרחים יהודים, ואילו 40% מדווחים כי הם אינם חוששים כלל. רוב מכריע מהנשאלים (84.1%) מעידים כי הם עצמם לא נפגעו מהתנכלויות מצד אזרחים יהודים בחודשים האחרונים, אך 15.9% מדווחים כי הם נפגעו פעם אחת לפחות במהלך החודשים האחרונים.
רוב גדול בציבור הערבי (77.9%) סבורים כי על האזרחים הערבים לתת ביטוי פומבי לדעתם ביחס למלחמה בין ישראל לחמאס, למשל באמצעות הפגנות חוקיות.
בציבור הערבי חלוקות הדעות בשאלה מי אמור לנהל את החיים ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה: 24.4% סבורים כי יש להטיל זאת על גורמים עזתיים מקומיים, והיתר נחלקים בין הסבורים כי יש להטיל זאת על הרשות הפלסטינית (19.4%), על כוח בין-לאומי (19.4%) או על חמאס (14.7%).
56% ממשתתפי הסקר סבורים כי פרסום ההכרה במדינה פלסטינית מטעם מדינות באירופה תורם לפתרון הבעיה הפלסטינית. 25.9% מהם סבורים כי לפרסום ההכרה אין כל השפעה על פתרון הבעיה.
מחצית מהציבור הערבי (50.3%) סבורים כי הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא פתרון שתי המדינות על בסיס קווי 1967. היתר נחלקים בין נשאלים שאינם רואים פתרון באופק (31.4%) לבין התומכים בפתרון של מדינה אחת, מהים עד הנהר, משותפת לישראלים ולפלסטינים (17.1%). בצד זאת, רוב גדול בציבור הערבי (69.1%) סבורים כי סיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים ופיוס בין שני העמים אינו נראה באופק. מנגד, רבע מהנשאלים (24.7%) דווקא סבורים כי פיוס בין שני העמים יושג בתוך 10 שנים לכל היותר.
מה מונע או מעכב את פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני? 44.1% סבורים כי הגורם העיקרי לכך הוא הדומיננטיות של הימין היהודי בישראל, ו-24% מייחסים זאת לעמדות הממשל האמריקני. 15% סבורים כי הגורם המעכב את פתרון הסכסוך הוא דווקא הסכמי השלום והנורמליזציה של העולם הערבי עם ישראל, ורק 12% מצביעים על הפיצול בין הרשות הפלסטינית בגדה לבין שלטון החמאס בעזה כגורם המעכב העיקרי.
רוב גדול של משתתפי הסקר (72.4%) סבורים כי הקואליציה הממשלתית תתפרק זמן קצר לאחר המלחמה או אפילו עוד לפני תום המלחמה. רק 14.2% חושבים כי הקואליציה הממשלתית תחזיק מעמד לאורך תקופת כהונתה במלואה (עד אוקטובר 2026). במבט לעתיד, רוב משתתפי הסקר (68.7%) תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות.
אילו נערכו היום הבחירות לכנסת, שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית היה עומד על 54%, בדומה לשיעור שנצפה בבחירות לכנסת ה-25 (53.2%) שנערכו בנובמבר 2022. במצב זה, חד"ש-תע"ל ורע"מ צפויות לעבור את אחוז החסימה, ואילו בל"ד ניצבת על סף מעבר אחוז החסימה. בצד זאת, רוב גדול בציבור הערבי (80.4%) תומכים בהקמתה מחדש של הרשימה המשותפת על ארבעת מרכיביה – חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד – לקראת הבחירות הבאות לכנסת.
הסוגיה החשובה ביותר כיום לציבור הערבי גם כיום היא הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה (60.6%). סוגיות אחרות הן פתרון הבעיה הפלסטינית (11.3%), הסדרת התכנון והבנייה ביישובים הערביים (10.1%), המצב הכלכלי, התעסוקה והעוני (7.7%), וחינוך והשכלה גבוהה (6.9%).
רוב משתתפי הסקר (66.6%) סבורים כי לא הממשלה הנוכחית (בראשות נתניהו) ולא הממשלה הקודמת (ממשלת בנט-לפיד) עשו די למיגור בעיית הפשיעה והאלימות ביישובים הערביים. עם זאת, שיעור לא מבוטל מהם (20.7%) סבורים כי הממשלה הקודמת דווקא עשתה יותר משעשתה הממשלה הנוכחית בטיפול בבעיה.
בזהותם האישית של האזרחים הערבים יש שלושה מרכיבים בעלי משקל דומה: האזרחות הישראלית (29.3%), ההשתייכות לדת (28.9%), והזהות הערבית (28.5%). חלק קטן יחסית (12.5%) מדווחים כי הזהות הפלסטינית היא המרכיב הדומיננטי בזהותם.
הממצאים המלאים - כאן.