סקר מעמיק בציבור הערבי - בין שתי מלחמות

סקר מעמיק בציבור הערבי מראה:

• 75.4% ממשתתפי הסקר מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה, ומצב רוחם ירוד בעיקר בגלל מקרי האלימות ביישובים הערביים והמלחמה המתמשכת.
   
• רוב גדול (75.2%) מציינים כי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 השפיעה לרעה על יחסי ערבים-יהודים במדינה, ובכל זאת 66% מהנשאלים מאמינים בשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי.
   
• 73.3% תומכים בהצטרפות מפלגה ערבית לקואליציה שתקום אחרי הבחירות הבאות לכנסת.
   
• שיעור ההצבעה הצפוי בבחירות לכנסת הוא 57%.
   
• חד"ש-תע"ל צפויה לקבל 4.8 מושבים, רע"מ – 4.3 מושבים, ובל"ד – 3 מושבים (מתחת לאחוז החסימה).
   
• שתי הסוגיות החשובות ביותר לציבור הערבי הן טיפול בבעיית האלימות והפשיעה (54%) וסיום המלחמה בעזה (23.2%).
   
• המלחמה בין ישראל לאיראן לא שינתה את סדר העדיפויות הפוליטי של הציבור הערבי

הממצאים העיקריים:

המלחמה בין ישראל לאיראן לא שינתה את סדר היום של האזרחים הערבים בכל הקשור לסוגיות פוליטיות עקרוניות כגון שאלת ההצטרפות לממשלה או תמיכה בשותפות פוליטית ערבית-יהודית, אולם ניכרת השפעה מסוימת על הגדרת הזהות האישית.

רוב מכריע בציבור הערבי (75.4%) מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. שתי הסיבות העיקריות המשפיעות לרעה על מצב הרוח שלהם הן ריבוי מקרי האלימות ביישובים הערביים (41.9%), והמלחמה המתמשכת (37.6%). בצד זאת, 64% ממשתתפי הסקר מעידים כי מצבם הכלכלי טוב יחסית.

רוב גדול בקרב משתתפי הסקר (75.2%) ציינו כי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 השפיעה לרעה על היחסים בין האזרחים הערבים ליהודים בישראל; 43.8% מהם אף ציינו כי היחסים הורעו במידה רבה. 35% ממשתתפי הסקר ציינו כי תחושת השייכות שלהם למדינה נחלשה בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. בצד זאת, 53.2% מהם אמרו כי המלחמה המתמשכת לא השפיעה על תחושותיהם ביחס למדינה.

רוב הציבור הערבי (66% מהנשאלים) מאמינים בשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי, אולם רק 40.2% מהם סבורים כי בציבור היהודי אכן יש תמיכה בשיתוף פעולה פוליטי כזה.

לדעת משתתפי הסקר, הנושאים העיקריים שבהם עשויה שותפות פוליטית ערבית-יהודית להצליח הם: טיפול בפשיעה בחברה הערבית (26.8%); תיקון חוקים המפלים לרעה את האזרחים הערבים, כגון חוק הלאום או חוק קמיניץ (22.2%); שיפור המצב החברתי-כלכלי ביישובים הערביים (14.1%); חיזוק מעמדם של האזרחים הערבים במרחב הציבורי בישראל (10.1%).

רוב גדול (73.2%) תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות: 41.8% תומכים בהצטרפות לכל ממשלה שתקום, ו-31.4% תומכים בהצטרפות לממשלת מרכז-שמאל. שיעורים אלו דומים לממצאי סקרים קודמים שערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.

במבט לאחור על הצטרפותה של רע"מ לממשלת בנט-לפיד (2021/22), 39.1% ממשתתפי הסקר סבורים כי הניסיון היה מוצלח בסך הכול, בעוד 46.6% סבורים כי הניסיון לא היה מוצלח.

אילו נערכו היום הבחירות לכנסת, שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית היה 57%, גבוה מעט מן השיעור שנצפה בבחירות לכנסת ה-25 (53.2%) שנערכו בנובמבר 2022. במצב זה, חד"ש-תע"ל ורע"מ צפויות לקבל מהבוחרים הערבים 4.8 ו-4.3 מושבים בכנסת, בהתאמה, ואילו בל"ד אינה צפויה לעבור את אחוז החסימה (3 מושבים). התמיכה של הבוחרים הערבים במפלגת "הדמוקרטים" מסתכמת במושב אחד.

כמעט שליש ממשתתפי הסקר (30.4%) ציינו כי אין היום פוליטיקאי או איש ציבור המייצג אותם. בכל זאת, הנציגים המובילים במדד הייצוג של הציבור הערבי הם סאמי אבו שחאדה (יו"ר בל"ד, 15.5%), ח"כ אחמד טיבי (יו"ר תע"ל, 14.2%), וח"כ מנסור עבאס (יו"ר רע"מ, 13.8%). ח"כ אימן עודה (יו"ר חד"ש) זוכה לתמיכה פחותה (8.1%).

54% ממשתתפי הסקר ציינו כי הסוגייה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי היא הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה. חלק לא מבוטל (23.2%) ציינו את סיום המלחמה בעזה כסוגייה החשובה ביותר.

בזהותם האישית של האזרחים הערבים נכללים שלושה מרכיבים מרכזיים: הזהות הערבית (36.2%), האזרחות הישראלית (30.3%), וההשתייכות לדת (21.4%). עבור חלק קטן יחסית בציבור זה (9.7%) הזהות הפלסטינית היא החשובה ביותר.

הממצאים המלאים - כאן.