"לאורך העשור האחרון נמנעה ישראל מלהילחם באויביה ובחרה לנהל מולם מב"ם (מערכה בין מלחמות). ההישגים וההצלחות של המב"ם, ובלא ספק היו כאלו, העניקו לנו תחושה, שהתבררה לימים כמוטעית, כי ידינו על העליונה - מבצעית ומודיעינית - וכי המב"ם משמר ומחזק את ביטחוננו ואף מרתיע את אויבינו".
"אלא שמרוב עצים לא ראינו את היער, ובמקום לחשוב במונחים של מלחמה שאותה עלינו לנהל למול האויב, תפסנו את המאבק באויב כשרשרת של מבצעים נקודתיים של כוחות מיוחדים, כאילו מבצעים שכאלו הם חזות הכל. לחשיבה זו יש מקום כאשר מדובר ביחידת עילית הנשלחת למבצע חשאי מוגבל. אבל כשצבא שלם וכשהמדינה כולה עוברים לחשוב במונחים שכאלו, במונחי מב"ם, יש חשש כי ישכחו את התמונה הכוללת, ישכחו כי עליהם לנהל מלחמה מול האויב ואף כיצד לנהל מלחמה שכזו".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.