"ערב הרחבת המלחמה ברצועת עזה, מתאפיין השיח הציבורי בישראל בחוסר נכונות מטריד להתמודד בכנות עם הדילמות הקשות הניצבות בפנינו. דווקא בעת הזו, נדרש שיח מקצועי ואחראי בנושאי החטופים והמלחמה שלא מציג תרחישים קיצוניים, אופטימיים או פסימיים מדי, אלא כזה המספק תמונה מציאותית מורכבת. שיח שאיננו כבול לתקינות פוליטית או הטיות, אלא מבוסס על דיון פתוח והכרה בכך - שכל אפשרות פעולה - כרוכה ביתרונות, אך גם בסיכונים כבדים בטווח הקצר והארוך כאחד.
בהצהרתו מ-19 באפריל, שב ראש הממשלה בנימין נתניהו והבהיר כי יחתור להמשך הלחימה עד להשגת כל יעדי המלחמה – פירוק חמאס מנשקו והשבת כל החטופים. החלטת הממשלה ב-4 במאי על אישור מבצע "מרכבות גדעון" חזרה על הבטחה דומה. אלא שההצהרות הללו, שפירטו בהרחבה את הצורך להשמיד את חמאס, נמנעו מלהזכיר את הברור מאליו: חתירה להכרעה צבאית עלולה לסכן את חיי החטופים. האם לא ראוי לומר זאת בגלוי לציבור, במקום לטפח תקווה שכולם יוחזרו, כאשר גם עסקה מלאה איננה מבטיחה תוצאה כזו".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.