צומת המזרח התיכון

בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, רועי נחמיאס בוחן כיצד בשנה האחרונה משטר אלשרע המשיך לקדם תהליכי אסלאמיזציה במרחב הציבורי והפרטי בסוריה. בחינת תהליכים אלה מעידה על דמיון להתנהלותן של התנועות האסלאמיסטיות שתפסו את השלטון בתורכיה, מצרים וברצועת עזה. גם התעמקות במניעי הצטרפותו החריגה לקואליציה נגד דאעש מעידה כי אין בה כדי לבשר על שינוי כיוון, ואולי אף ההיפך.

בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון ד"ר דניאלה טראוב בוחנת כיצד היריבות הכלכלית־טכנולוגית בין ארצות הברית לסין מאז 2018 עיצבה מחדש את מרחב הפעולה האסטרטגי של מדינות מרכזיות במזרח התיכון. באמצעות מסגרת הריאליזם ההגנתי, המחברת מראה כי ערב הסעודית אימצה אסטרטגית גידור בין המעצמות, ישראל נקטה איזון מוגבל בשל תלותה הביטחונית בארצות הברית, ואיראן נדחקה לתלות גוברת בסין בשל הסנקציות והיעדר חלופות.

בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, גב' יסכה שאקי בוחנת את שחיקת הלגיטימציה של החות'ים בתימן על רקע הפער המתרחב בין הבטחותיהם לשלטון צודק לבין דפוסי שלטון המתאפיינים בשחיתות, אכיפה כפויה והעמקת כלכלת המלחמה. המחברת מראה כיצד הבריתות השבטיות, ששימשו בסיס מרכזי לעלייתם, הופכות לשבריריות יותר ככל שמדיניות החות'ים נתפסת כמשרתת אינטרסים חיצוניים ומעמיסה על החברה התימנית מחירים כלכליים וביטחוניים כבדים.

בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, ד"ר תום שרון בוחן את מרכזיותה של הזירה התקשורתית במשנתם של ארגונים ותנועות אסלאם פוליטיות-רדיקליות, ככלי לניהול מערכה תודעתית. באמצעות ניתוח דפוסי הפעולה של תנועת חמאס, המחבר מדגים כיצד שליטה בנרטיב, שימוש בדיסאינפורמציה ואימוץ אסטרטגיות רטוריות מסייעים למזעור של נחיתות צבאית ולהמרת הישגים תודעתיים להישגים פוליטיים.

בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, ד"ר מור יצחק ויטמן בוחנת כיצד "מלחמת 12 הימים" (יוני 2025) האיצה תהליכי עומק ברפובליקה האסלאמית וחשפה את הפער בין נרטיב העוצמה של המשטר לבין חולשתו המוסדית והמנהיגותית. המאמר מנתח את ערעור סמכותו של המנהיג העליון, החרפת מאבקי הכוח בצמרת והתרחבות הקרע בין המשטר לחברה, תהליכים המצביעים על שחיקה מתמשכת ביציבות המבנה השלטוני באיראן.

בגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, ד"ר לימור לביא וד"ר מיכאל ברק מנתחים את השינוי במדיניות האמריקאית כלפי תנועת האחים המוסלמים בשנים 2025–2026, המתבטא בסיווג סניפים מרכזיים שלה כארגוני טרור ובשבירת הגישה המסורתית שראתה בה שחקן פוליטי לגיטימי. הכותבים בוחנים את מניעי המהלך והשלכותיו האפשריות, הן בהגברת הלחץ על התנועה והן ביצירת תמריץ לשינוי דפוסי פעולתה בזירה האזורית והבין-לאומית.

הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון בוחן את מצבה של לבנון אל מול חזבאללה לאחר מלחמת "חרבות ברזל", על רקע היחלשות הארגון, הסכם הפסקת האש עם ישראל והניסיון להשיב למדינה את מונופול הכוח. המחבר, ד"ר יוגב אלבז, מסביר כי על אף שנוצר חלון הזדמנויות לשינוי במאזן הפנים-לבנוני, לחצים אזוריים ומבניים ממשיכים לאיים על יציבותה של המדינה.

בגיליון החדש של צומת המזרח התיכון, מנתח ד"ר מיכאל מילשטיין את כישלון הרעיון הישראלי לטפח קבוצות חמושות ברצועת עזה כחלופה שלטונית לחמאס, ומראה כיצד מהלך זה נשען על פנטזיות אסטרטגיות והיעדר למידה מהעבר. ד"ר מילשטיין טוען כי מקבלי ההחלטות שאימצו גישה זו התעלמו מהמציאות החברתית-פוליטית בעזה וכתוצאה מכך, גרמו נזק ממשי עבור ישראל.

הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון עוסק ב"אמנת חכמי הדת של האומה בסוגיית מבול אל-אקצא" - מסמך שפרסמו מאות אנשי דת בחודש שעבר המעניק הצדק דתי-הלכתי למתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. המחבר, ד"ר שאול ברטל, מסביר את חשיבותו בהתפתחות האידיאולוגית של חמאס בהתפלמסות עם מתנגדיה.

הגיליון הנוכחי של צומת המזרח התיכון, המתפרסם ברקע אירועי הדמים בסוידאא' שבדרום סוריה, עוסק בהצהרת החוקה הסורית החדשה ובהשלכותיה על מאמצי ייסוד המשטר החדש תחת הנשיא הטרי, אחמד אל-שרע. המחבר, רועי נחמיאס, טוען כי הצהרת החוקה ממחישה מאמץ של המשטר לרכך את חששות הקהילה הבין-לאומית מהרטוריקה האסלאמיסטית - על אף הסדר הפוליטי המובהק שהיא מציבה.