צומת המזרח התיכון

הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון בשני העשורים האחרונים הביאה לשינוי משמעותי במפת המיעוטים באזור. מאמר זה ממפה את השינויים הללו ומנתח את הגורמים הפנימיים והחיצוניים שגרמו להם. הטיעון המרכזי הוא כי גורמי חוץ ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב מעמדו של המיעוט בזמן נתון ואילו לכידות פנימית עשויה לאפשר את הישרדותו ושגשוגו בטווח הרחוק.

במאמרה מנתחת מירה צורף את הסיבות שהניעו את המשטר המצרי הנוכחי לזכור ולהזכיר את הנשיא סאדאת שהושכח משך תקופה ארוכה מן הזיכרון הקולקטיבי המצרי.

מאמרם של סמדר שאול ואריאל קוך בוחן את היחסים המורכבים בין האוכלוסייה הפשטונית באזורים השבטיים בפקיסטן לבין הארגונים המיליטנטיים שמצאו מקלט בשטחה, ובראשם טליבאן ואל-קאעדה, ואת החלופה המדינית שמציעה פקיסטן.

בסרטון הווידאו האחרון בו נראה אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג המדינה אסלאמית, הוא קיבל אל חיק ארגונו שתי קבוצות ממערב אפריקה שנשבעו לו אמונים. שבועת אמונים זו היא חלק מהתחרות בין אל-קאעדה לדאעש על הובלת הג'יהאד במערב אפריקה. מאמר זה סוקר את התפתחותה של תחרות זו ואת השלכותיה האפשריות.

בימים אלה מצויינות 70 שנים לחתימת הסכמי רודוס, חוזי שביתת הנשק ששמו קץ למערכה בין ישראל למדינות ערב שנפתחה ב-1948. הדיון בהסכמים ובדרך שבה הם נתפסו על-ידי שני הצדדים, מספק הזדמנות טובה להעלאת תהיות לגבי עתיד היחסים בין ישראל לבין העולם הערבי, המערכת הפלסטינית וכן האזרחים הערבים במדינה.

איתמר רדאי מנתח את הרקע והסיבות להתפרקותה של הרשימה המשותפת, השפעתה והשלכותיה האפשריות על שיעור ההצבעה של הבוחרים הערבים בבחירות הקרובות והייצוג הערבי בכנסת הבאה.

לימור לביא מנתחת את תהליך תיקונה של חוקת מצרים שהחל לאחרונה, ואת משמעויותיהם הפוליטיות-חברתיות של התיקונים העומדים על הפרק.

הופעת דאעש משקפת התפתחויות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות, אך לצידן גם מגמות חברתיות ותרבותיות עמוקות. מיכאל מילשטיין מראה במאמרו כי דאעש שואב חלק ניכר מכוחו מדור ה-Y במדינות הערביות והמוסלמיות ובמדינות המערב, המונע מתסכול אישי וקולקטיבי ומושפע עמוקות מעולם הרשתות.

אריק רודניצקי מנתח את השינוי ביחסי כוח מגדריים בתוך החברה הערבית בישראל. עדויות אישיות ונתונים רשמיים מטעם בתי הדין השרעיים בישראל מלמדים על "מהפכה שקטה" המתחוללת מתחת לפני השטח. המסקנה היא שהאישה הערבייה מאמצת כיום עמדה פרואקטיבית יותר מבעבר, לא מעט בהשפעת תהליכי המודרניזציה והעלייה ברמת ההשכלה בחברה הערבית.

ענת בן חיים ויואל גוז'נסקי בוחנים את השינוי שחל בגישתן של מדינות ערב, בעיקר סעודיה ומדינות המפרץ, לסוריה עם התייצבותו של משטר הנשיא אסד. מתמיכה במורדים הן עברו אל תמיכה בנשיא ובמאמצי השיקום של המדינה כאמצעי לדחיקת רגליה של איראן. על ישראל, הם טוענים, להתאים את עצמה ואת יעדיה למצב חדש זה.