צומת המזרח התיכון

בגיליון מרץ של צומת המזרח התיכון עינבל טל דנה בדרכו הפוליטית ובאג'נדה אותה מוביל חבר הכנסת מנצור עבאס, יושב הראש הנוכחי של מפלגת רע"מ, המפלגה הערבית הגדולה במגזר. המאמר מציג את עמדותיו של עבאס בשורה של נושאים וסוגיות עקרוניים על סדר היום הציבורי והפוליטי במדינה, וכמו כן בוחן את מידת הרלוונטיות של עבאס ורע"מ בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות.

בגיליון דצמבר של צומת המזרח התיכון אילן זלאיט כותב על מאמצי ערב הסעודית לנסח מחדש את העבר הקדם-אסלאמי של אדמת הממלכה בשפה לאומית, כחלק ממגמה רחבה יותר של המשטר הסעודי להחליף את האסלאם בלאומיות כמקור הלגיטימציה הפוליטית של המונרכיה הסעודית.

בגיליון נובמבר של צומת המזרח התיכון, מיכאל ברק מנתח את הרקע להתקרבות בשנים האחרונות בין מצרים לסין.

מאז בחירות 2021 מצויה עיראק בשיתוק פוליטי, בשל אי היכולת של השחקנים הפוליטים להסכים לגבי מבנה הקואליציה העתידית. שיתוק זה הוביל גם לכמה אירועים של גילויי אלימות. בגליון ספטמבר של צומת המזרח התיכון, מנתחת עפרה בנג'ו את הגורמים למשבר הנוכחי בעיראק.

בשנה האחרונה החל נשיא תוניסיה קייס סעיד בסדרת מהלכים אשר מחזירים את תוניסיה לאחור לדפוסי השלטון שהיו נהוגים בה טרם "האביב הערבי". תהליך זה הגיע לשיאו עם אישורה במשאל עם של חוקה חדשה ב-25 ביולי 2022. בגיליון אוגוסט של צומת המזרח התיכון, מנתחת לימור לביא את השינויים בחוקה החדשה ואת משמעויותיהם, תוך השוואה לחוקות הקודמות ולנעשה במדינות ערביות נוספות.

בנובמבר-דצמבר 2022 תארח קטר את משחקי המונדיאל, אירוע בעל יוקרה ספורטיבית המהווה מקפצה דיפלומטית עבור האמירות. בגיליון יולי של צומת המזרח התיכון תום שרון מנתח את עוצמת ההשפעה של המשטר הקטרי על אל-ג'זירה ואת האסטרטגיה התקשורתית שמוביל המשטר כדי לרומם את מעמדו ולחגוג את "השנה הקטרית".

בגיליון יוני של צומת המזרח התיכון מורן זגה מנתחת את המדיניות המורכבת של איחוד האמירויות כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובוחנת את האתגרים ביחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות כתוצאה ממדיניות זו.

ב-4 באוגוסט 2020 אירע פיצוץ בנמל ביירות שהביא למותם של 218 אנשים. בגיליון מאי של צומת המזרח התיכון, ג'ואל פרקר בוחן את השלכות חקירת הפיצוץ בנמל ביירות על המצב הפוליטי בלבנון, זאת על רקע הבחירות הצפויות להתקיים ב-15 במאי.

בדצמבר 2021 במסגרת ביקורו של שר החוץ הישראלי יאיר לפיד בקהיר השיבה ישראל למצרים פרטי עתיקות, רובם מהתקופה הפרעונית. אירוע זה זכה לסיקור נרחב בתקשורת המצרית. בגיליון מרץ של צומת המזרח התיכון מנתחת ד"ר מירה צורף את חשיבותו ומרכזיותו של העבר הפרעוני במצרים כיום ובוחנת את האופן שבו משרתת הזהות המצרית הפרעונית את האינטרסים של הנשיא המצרי עבד אל-פתאח אל-סיסי.

בגיליון פברואר של צומת המזרח התיכון, ברנדון פרידמן מנתח מה עומד מאחורי מאמצי הפיוס הפנים-סוניים בשנה האחרונה.