צומת המזרח התיכון

בגיליון מיוחד זה של צומת, עוסק מיכאל מילשטיין בהבניית זיכרון הנכבה כסמל לאומי דומיננטי על ידי הרשות הפלסטינית. במסגרת זאת, היא פועלת לעיגונו במרחב הציבורי באמצעות הקמת אתרי הנצחה ומונומנטים, שיום רחובות ומוסדות, וטקסים ממלכתיים. מפעל זה מסייע להנכחת אירועי 1948 ברחוב הפלסטיני, ולהעמקת הזדהותו של הציבור עם זיכרון טראומה מכוננת זו.

למרות אווירת המשבר המתמשכת בגדה המערבית בעשור האחרון, היא נותרה יציבה יחסית בניגוד לכל התחזיות הקודרות. בגיליון החדש של צומת, טוען מיכאל מילשטיין כי הדבר נובע משילוב בין דבקות הרשות הפלסטינית בשימור ריבונותה ובקיום הקשר עם ישראל לבין הקפדת ישראל על שמירת היציבות הכלכלית בגדה המערבית. משבר הקורונה מהווה אתגר נוסף המחייב את ישראל להרחיב את תמיכתה הכלכלית ברשות הפלסטינית, לפני שקריסת המשק בגדה המערבית תיהפך לבעיה אסטרטגית ובטחונית.

במאמר החדש של צומת מצביע אריק רודניצקי על התדלדלות כוחן של המפלגות בציבור הערבי בישראל ועל קשייהן לסחוף את הציבור למאבקים פוליטיים. בעידן שבו ערכי האינדיבידואליזם חזקים יותר מערכים קולקטיביים, האזרח הערבי מחפש לעצמו ביטוי פוליטי אפקטיבי מיידי וחופש בחירה בין דפוסי המאבק המגוונים העומדים היום לרשותו.

מאמרו של ד"ר מיכאל ברק, המתפרסם ב-צומת, עוסק במאמצי המשטר למצוא פתרון לתושביה הנובים של מצרים שנעקרו מבתיהם בראשית המאה העשרים בעקבות בניית הסכרים באסואן. הענקת הפיצויים לתושבים הנובים כחלק מפתרון זה מבטאת רצון של המשטר לסתום את הגולל על סוגייה זו, אולם ישנם המתייחסים אליה בחשדנות וכפתרון לא מקובל.

במאמר החדש של צומת כותב דניאל זיסנויין על תוניסיה השרויה במבוי סתום פוליטי בעקבות הבחירות האחרונות לפרלמנט. זאת בנוסף לקשיים כלכליים גוברים, אשר יחד מאיימים על המשטר הדמוקרטי הצומח במדינה.

במאמר החדש של צומת מתמודד אדם הופמן עם השאלה מהן השלכות חיסולו של מנהיג דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי, באוקטובר האחרון על מעמדו ועתידו של הארגון. הופמן טוען כי למרות חולשות הארגון ואובדן הטריטוריה, איום הטרור הג'האדי נמשך ומעיד על כוח המשיכה הרעיוני של דאעש.

במאמר החדש של "צומת" מיכאל מילשטיין עוסק בגל המחאות הציבוריות שניצת במזרח התיכון בחודשים האחרונים. המחאות האחרונות מעלות דמיון רב לגל הראשון של האביב הערבי שפרץ לפני כעשור, אך מילשטיין מראה כי יש הבדלים מהותיים בין שני הגלים.

ד"ר חיים קורן כותב על התהליכים הפוקדים את סודאן בשנים האחרונות, בשיאם מחאות נגד המשטר הובילו להפלת משטרו של עומר אל-בשיר ב-2019 ולכינון ממשלה צבאית-אזרחית. עתידה של הממשלה החדשה עדיין לוט בערפל ומלווה בחששות לצד תקווה להצלחתה.

הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון בשני העשורים האחרונים הביאה לשינוי משמעותי במפת המיעוטים באזור. מאמר זה ממפה את השינויים הללו ומנתח את הגורמים הפנימיים והחיצוניים שגרמו להם. הטיעון המרכזי הוא כי גורמי חוץ ממלאים תפקיד מכריע בעיצוב מעמדו של המיעוט בזמן נתון ואילו לכידות פנימית עשויה לאפשר את הישרדותו ושגשוגו בטווח הרחוק.

במאמרה מנתחת מירה צורף את הסיבות שהניעו את המשטר המצרי הנוכחי לזכור ולהזכיר את הנשיא סאדאת שהושכח משך תקופה ארוכה מן הזיכרון הקולקטיבי המצרי.