צומת המזרח התיכון

בגיליון מרץ של צומת המזרח התיכון, אשר ססר בוחן את התפתחותה של ירדן, המגיעה בימים אלה לגיל מאה, ומצביע על הצורך באמנה חברתית חדשה על רקע הבעיות הכלכליות והמחאות החברתיות בעשורים האחרונים.

בגיליון פברואר של צומת, מיכאל ברק מנתח את מערכת היחסים בין מוסד אל-אזהר לבין המשטר המצרי בתום עשור לאביב הערבי ובוחן את תפקיד אל-אזהר כמרכיב בעוצמה הרכה של מצרים.

אל-חראכּ אל-שעבי, מחאת ההמונים הגדולה ביותר בתולדות אלג'יריה, צמחה בראשית 2019 והביאה להדחתו של נשיא אלג'יריה. אילת לוי, בגיליון ינואר של צומת, בוחנת את מאפייני תנועת המחאה האלג'יראית בפרספקטיבה היסטורית ומנתחת את חוזקותיה וחולשותיה של המחאה.

בגיליון דצמבר של צומת, עפרה בנג'ו מנתחת את השיח סביב המושג "עיראק הלא-מדינה", על רקע ההפגנות העממיות שהתפרצו בעיראק באוקטובר 2019 ושימשו קרקע פוריה להתלהטות הדיון הפוליטי במדינה.

בגיליון מיוחד של צומת, מיכאל מילשטיין מנתח את העיצוב המחודש של המרחב הציבורי שבו חיה ופועלת החברה הערבית בישראל. עיצוב זה כולל מונומנטים ואתרי הנצחה, שיוּם רחובות, טקסים והנצחה עממית, המגלים את זכרם של אירועים, אישים ומושגים בעלי חשיבות בהיסטוריה הפלסטינית.

בשנה האחרונה נרשמה תנופה בפעילות שלוחת דאעש בסיני. בגיליון החדש של צומת, אדם הופמן וסיגלית מאור-הירש טוענים כי הדבר משקף כישלון בסיסי של המשטר המצרי שמקדם מזה כעשור מערכה ממושכת נגד ארגון הטרור, ומציג אותה כמערכה מוצלחת שפגעה בכוחו של דאעש.

בגיליון החדש של צומת, מירה צורף מנתחת את התגובות המצריות להסכם אשר נחתם בספטמבר 2020 בין איחוד האמירויות ובחריין לבין ישראל.

בגיליון החדש של צומת, מיכאל מילשטיין עוסק בזיכרון הקולקטיבי, כמו גם בשיכחה, של אירועי "ספטמבר השחור", להם מציינים בימים אלו את יום השנה ה-50.

בגיליון מיוחד של צומת מנתח חי איתן כהן ינרוג'ק את מגוון השיקולים הניצבים מאחורי החלטת תורכיה להסב את אתר איה סופיה באיסטנבול מחדש למסגד. מהלך זה הינו צעד בעל משמעות סמלית-דתית עמוקה עבור ציבור רחב בתורכיה ובעולם המוסלמי, אולם הוא מגלם גם יעדים אסטרטגיים – מבית ומחוץ – שאותם ארדואן חותר לקדם.

על רקע תחושת ההתרחקות של הפלסטינים ממימוש יעדיהם הלאומיים ונוכח החרפת המשבר המדיני בינם לבין ישראל, גוברים בעשור האחרון איומיהם לפירוק הרשות הפלסטינית. בגיליון החדש של צומת, חותר ד"ר משה לוי לשרטט את תולדות האיום של "החזרת המפתחות", לברר את ההיגיון ואת מידת הרצינות הפלסטינית שמאחורי העלאתו, ולנתח האם ובאיזה נסיבות הוא עלול להתממש.