אריאל קוך עוקב אחר פעילותו המקוונת של ארגון אל-קאעדה במרחב הרשתי, בדגש על פעילותו ברשת המסרים המוצפנת טלגרם, כחלק מההכנות לקראת חזרתו כגורם מוביל בזירת הג'האד העולמי.
רז טימט חוקר את השיח סביב כוונת עיירת טהראן לקרוא רחוב על שם ראש ממשלת איראן לשעבר מוחמד מוסאדק, המשקף את המתח המאפיין את החברה האיראנית בין זהות דתית-אסלאמית לזהות לאומית-חילונית.
אדם הופמן חוקר את התגובות במדיה החברתית לתקיפה הצבאית שביצעה ישראל בשטח סוריה בתגובה לחדירת כלי טיס מאויש מרחוק לשטחה, שבאופן מפתיע גררה גילויי שמחה בקרב גולשים מסוריה ומחוצה לה.
מאמרו של מיכאל ברק עוסק בתגובות גולשים בעולם הערבי כלפי ישראל, כשהתייחסות בו לידיעה החדשותית אודות שיתוף פעולה צבאי המתקיים בין ישראל ומצרים בחצי האי סיני.
בגיליון הנוכחי של ביאן שני מאמרים. המאמר הראשון, מאת איתמר רדאי, דן בתכנית הלימודים האלטרנטיבית לאזרחות שהוצעה לאחרונה מטעם ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. המאמר השני, פרי עטו של שלומי דסקל, סוקר את פעילותו של המוסיקאי והיוצר בסאם בירומי ומנתח את תוכני יצירתו בהקשר החברתי והפוליטי.
אריאל קוך חוקר את לשיח הפנים ג'האדיסטי בעקבות פרסום סרטון של שלוחת דאע"ש בסיני היוצא נגד הצהרת טראמפ והגורמים שאפשרו את התרחשותו, המאפשר הצצה למאבקי הכוח בזירת הטרור המקומית והבינלאומית.
