הרשתות החברתיות נגד המסורתיות: ביקורת הגולשים האיראנים נגד תופעת הנפוטיזם

מחבר
רז צימט חוקר את המאבק הציבורי שמובילים גולשים איראניים נגד תופעת הנפוטיזם המושרשת באיראן ובמזרח התיכון בכלל.
תאריך
Tweet with the hashtag #GoodGene
ציוץ בטוויטר שהופץ תחת התיוג "גן טוב", ובו מוצגת פרסומת לכאורה ל"שמפו הנסיך", המתאים במיוחד לשיערם של "נסיכי הרפורמות". בתמונה שעל השמפו נראים מוחמד-רזא עארף ובנו.
 

בשבועות האחרונים מתנהל ברשתות החברתיות באיראן שיח נוקב סביב תופעת הנפוטיזם במגזר הממשלתי. הגם שמדובר בתופעה שכיחה הנחשבת לאחת מהרעות החולות של המערכת הציבורית האיראנית, הרי שהשיח שהתעורר לאחרונה בעניין זה הוא חסר תקדים בהיקפו. הסערה הציבורית והתקשורתית סביב מינויי קרובי משפחה של בכירים (המכונים בפרסית "אקאזאדה" במשמעות "בני-אדונים" או "נסיכים") למשרות ציבוריות מעידה על תרומתן המכרעת של הרשתות כאמצעי לביקורת חברתית ולהגברת מודעות אזרחית לתופעות שליליות בפוליטיקה ובחברה באיראן בכלל, במקביל לחוזקתן והמשכיותן של רשתות מסורתיות לא-רשמיות.

השיח ברשתות סביב תופעת הנפוטיזם התעורר בעקבות ראיון שהעניק איש העסקים האיראני, חמיד-רזא עארף, בסוף יולי לשירות הווידאו "וידאוגרם".[1] חמיד בן ה-36 הוא בנו של מוחמד-רזא עארף, ששימש בין השנים 2005-2001 כסגנו הראשון של הנשיא מוחמד ח'אתמי, ומכהן כיום כיו"ר סיעת הרפורמיסטים בפרלמנט האיראני (מג'לס). בראיון התייחס חמיד להצלחתו ולהתקדמותו המהירה בעסקים. פריצתו העסקית החלה בראשית העשור הקודם בעקבות זכיית ענקית הסלולר הדרום-אפריקאית MTN, שבה היה שותף עסקי, במכרז של משרד התקשורת האיראני, שאפשר לה לרכוש 49% ממניות חברת התקשורת השנייה בגודלה באיראן. כאשר נשאל לגבי הצלחתו המטאורית בעסקים, ייחס אותה חמיד ל"גנים הטובים" שירש מהוריו. דבריו עוררו סערה ברשתות החברתיות, כאשר גולשים רבים האשימוהו בהתנשאות, לעגו לו וטענו כי להצלחתו העסקית אין כל קשר לאיכויותיו או לכישוריו, כי אם לעובדה שאביו שימש כסגן הנשיא בזמן שחברת MTN  זכתה במכרז הענק.

התגובות לדברי עארף התפתחו לשיח נרחב סביב תופעת הנפוטיזם במגזר הציבורי באיראן. אלפי גולשים העלו תגובות בטוויטר, באינסטגרם ובטלגרם תוך שימוש בתיוג "גֵּן טוב".[2] הגולשים מתחו ביקורת קשה כנגד בכירים איראנים המעדיפים לקדם את ילדיהם ללא כל התחשבות בכישוריהם או בניסיונם, בשעה שצעירים מוכשרים ומשכילים, שאינם מקורבים לנושאי משרות בכירות, מתקשים למצוא עבודה, וחלקם אף נאלצים להגר מאיראן בשל מצוקת האבטלה. אחד הגולשים צייץ כי בעוד שהוא מובטל, למרות היותו בעל תואר שני בהנדסת בניין וניסיון של קרוב לעשר שנים בתחום, יש המשיגים משרות בכירות בזכות "גנים טובים".[3] גולש אחר הציע בלעג לשנות את שמו של "שבוע הממשלה" המצוין באיראן מדי שנה בסוף חודש אוגוסט ל"שבוע הגן הטוב".[4]

על מנת להמחיש את חומרת התופעה, פירטו הגולשים מספר מקרים בהם מונו בשבועות האחרונים ילדי בכירים למשרות ניהוליות בכירות. בין הדוגמאות, עלו השמות הבאים: אחמד עראקצ'י, אחיינו של סגן שר החוץ האיראני ומנהל המו"מ הגרעיני, עבאס עראקצ'י, שמונה לתפקיד בכיר בבנק המרכזי חרף גילו הצעיר (פחות מ-40) וניסיונו הדל; פרשאד עבאסי, בנו בן ה-28 של סגן מושל מחוז ארדביל וראש מטה הבחירות של הנשיא רוחאני במחוז, שנבחר כראש עיר ללא כל ניסיון בניהול עירוני; אמיר בהמני, בנו של מחמוד בהמני, נגיד הבנק המרכזי בממשל הנשיא אחמדינז'אד, שנבחר, אף הוא, כראש עיר; מהדי וכילי, בנו בן ה-26 של חבר המג'לס מוחמד-עלי וכילי, שמונה כמנכ"ל חברת מכרות הפועלת בחסות משרד העבודה והשירותים החברתיים; ומינוי מוסטפא ג'שנסאז, אחד מבניו של מנהל בכיר בחברת הנפט הלאומית לתפקיד ניהולי בחברה העוסקת בקידוחי נפט וגז.

השיח סביב תופעת הנפוטיזם הפך עד מהרה לוויכוח פוליטי, כאשר גולשים המזוהים עם הימין השמרני ניצלו את דברי בנו של סגן הנשיא לשעבר עארף כדי לנגח את הפוליטיקאים הרפורמיסטים בטענה כי הם מעדיפים את טובת קרובי משפחתם על פני טובת המדינה. כמה מהם העלו תמונות של לוחמים איראנים, שנהרגו בחודשים האחרונים בסוריה, עם התיוג "גן טוב" כדי להשוות בין מי שאכן התברכו, בראייתם, בגנים טובים לבין ילדי הפוליטיקאים המושחתים. מספר גולשים תקפו באופן אישי את הנשיא רוחאני, שאחיו הצעיר חוסיין פרידון שימש בעבר כיועצו הבכיר והוא חשוד לאחרונה בביצוע עברות כלכליות. המבקרים האשימו את הנשיא ותומכיו הרפורמיסטים כי במקום להיאבק בשחיתות, הם מעודדים אותה. לעומתם, טענו גולשים אחרים כי תופעת הנפוטיזם אינה מוגבלת לזרם פוליטי מסוים. "חרף חילוקי הדעות הרבים בין רפורמיסטים ושמרנים, יש להם הרבה מן המשותף בנוגע לשחיתות ולגנים טובים", צייץ אחד הגולשים.[5]

אמצעי התקשורת המסורתיים ואתרי החדשות הצטרפו לביקורת. מאמר פרשנות באתר השמרני "תאבנאכ" קרא להיאבק בתופעה ולאפשר התמודדות למשרות ניהוליות בתנאים שווים. המאמר ציין כי המהפכה האסלאמית התחוללה במטרה למנוע העברת משרות ניהוליות בירושה, וכדי שלא יהיה הבדל בין "נסיכים" לפשוטי העם.[6] האתר "פרארו" פרסם ראיון עם חבר המג'לס לשעבר, עלי תאג'רניא, שמתח ביקורת על אלה הסבורים שזכותם להיכנס לזירה הציבורית רק בזכות העובדה שאחד מהוריהם שירת את המדינה בתפקידים שונים. לטענתו, אנשים חסרי כישורים ובלתי-ראויים מתמנים למשרות ציבוריות וכתוצאה מכך, צעירים רבים מעדיפים ליצור קשרים קרובים עם בכירים במקום לרכוש כישורים, השכלה וניסיון. הוא קרא להקמת מנגנון שיפקח על תהליך המינויים בשירות הציבורי ולהאבק בתופעת הנפוטיזם.[7]

אין זו הפעם הראשונה שהרשתות החברתיות משמשות אמצעי לביקורת חברתית באיראן, וכנגד תופעת הנפוטיזם באופן ספציפי. בשנת 2014 סערה הרשת לאחר שקבוצת צעירים איראנים השיקו חשבון אינסטגרם תחת השם "הילדים העשירים של טהראן", שאפשר הצצה לחייהם של צעירים עשירים ברפובליקה האסלאמית. הגולשים טענו כי הצגת עושרם של הצעירים לעיני כל אינה ראויה ואינה מוסרית, במיוחד בשעה שרוב האזרחים סובלים ממצוקות כלכליות חמורות. כמה מהם האשימו את הצעירים כי צברו את הונם בזכות קירבה לבכירי השלטון וכי רבים מהוריהם מכהנים כבכירים במגזר הממשלתי.[8] תופעת הנפוטיזם מעידה על עוצמתן של הרשתות המסורתיות הבלתי-רשמיות באיראן ובמזרח התיכון בכלל. היקף התופעה באיראן והתמשכותה לאורך עשרות שנים (עוד מהתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית) מעלים ספק רב בנוגע ליכולת לעקור אותה מן השורש. עם זאת, העיסוק הנרחב בעניין זה לאחרונה מצביע על הפוטנציאל הטמון ברשתות החברתיות להגברת המודעות הציבורית לתופעה ולהצבת אתגר בפני הרשתות המסורתיות. מודעות זו חיונית במאבק נגד השחיתות בכלל והנפוטיזם בפרט, והיא עשויה לשמש שלב ראשון בתהליך שיחייב גם את בכירי השלטון להיענות לביקורת הציבורית ולהקפיד יותר מבעבר על נורמות התנהגות קפדניות ותקינות יותר. 


[1] Hamidreza Aref, Videogram. Aprarat.com. July 2017

[2] לפירוט התגובות, #ژن_خوب, טוויטר.

[3] @Aban0098, Twitter, 3 September 2017.

[4] @Aram8160, Twitter, 4 September 2017.

[5] @behmash, Twitter, 20 August 2017.

[6] "במחשבה המהפכנית לא היה לנו גן עליון שקיבלנו", תאבנאכ, 3 בספטמבר, 2017.

[7] "גן פוליטי", פרארו, 31 באוגוסט, 2017.

[8] רז צימט, "הילדים העשירים של טהראן: חיי ראווה לצד ביקורת חברתית ברשתות החברתיות האיראניות", ביהייב (השיח ברשתות החברתיות במזה"ת), כרך 2, גיליון 9 (אוקטובר 2014).