"רכבת השלום הישראלי־סעודי עזבה זה מכבר את התחנה ויצאה לדרכה, אבל היא מתקדמת בקצב סעודי: שני צעדים קדימה וצעד לאחור, ועדיין לא ברור מתי בדיוק תגיע ליעדה. הסעודים, זהירים כדרכם, מדברים בשני קולות: הם מביעים תמיכה וגם תקווה לנורמליזציה של יחסיהם עם ישראל בהיותה אבן פינה למאמץ להבטחת יציבות באזור, אך בה בעת מעלים רשימת תנאים שהופכת את קידום היחסים בין שתי המדינות לקשה, אם לא בלתי אפשרי. בד בבד, הם מעניקים חיבוק חם לחברות ציר הרשע המזרח־תיכוני, החל בסוריה וכלה באיראן, שעימן חידשו לאחרונה את היחסים הדיפלומטיים לאחר נתק ממושך.
אבל למרות הערפל והעמימות, השאלה שעל הפרק אינה אם שלום ישראלי־סעודי אפשרי או אף רצוי. את הרוביקון הזה חצו הסעודים זה מכבר. השאלה היא כמה מהר יקרה הדבר. עובדה היא כי יחסי שתי המדינות מתקדמים באיטיות, אך בכל זאת המומנטום נמשך. כך, למשל, מאפשרים הסעודים לחברות תעופה ישראליות לטוס בשמי הממלכה, ובקרוב יופעל קו טיסות ישיר בין שתי המדינות כדי להטיס את העולים לרגל למכה בעונת החג'. ומה שחשוב לא פחות, שיתוף הפעולה והדיאלוג בתחומי הביטחון נמשכים במסלול משלהם ובמנותק מהדיפלומטיה הפומבית המקרטעת".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.
לקריאת המאמר המלא בעברית - ישראל היום, 17.6.2023.
לקריאת המאמר המלא באנגלית - ISRAEL HAYOM, 18.6.2023