"מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית לעבר ישראל בליל ה-14 באפריל והתגובה הישראלית ב-19 לחודש ציינו נקודת שיא דרמטית בסאגה המתמשכת של העימות הישראלי-איראני. המתקפה האיראנית (ששמה בפרסית "הבטחה אמיתית") הייתה תגובה להפצצת הקונסוליה האיראנית בדמשק וחיסולו של מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדווי. המתקפה האיראנית לא נועדה לנקום על מותו של חסן מהדווי בלבד, אלא כדי ליצור משוואת הרתעה חדשה מול ישראל, במגמה להניא אותה מתקיפות עתידיות כנגד אינטרסים ונכסים איראנים במרחב האזורי. בלחץ האירועים זנחה ההנהגה האיראנית את מדיניותה זה מכבר וחצתה לראשונה את קו ההימנעות ממתקפה ישירה נגד ישראל. התגובה הישראלית לא איחרה לבוא, אך בעקבותיה, ונכון לרגע כתיבת שורות אלה, דומה שאיראן מבקשת להביא את פרק ההתכתשות הנוכחי לידי סיום ולא להגיב על התקיפה המיוחסת לישראל.
ואולם, הכרוניקה המתוארת לעיל בישרה על שינוי דרמטי בכללי המשחק. מזה שנים השעינו משמרות המהפכה את פעילותם במרחב המזרח תיכוני על חימוש ותחזוקה של רשת שליחים כדי להעמיס על גבולות ישראל חגורת אש ולהתיש אותה באופן שיטתי. הלחץ המתעצם על ישראל נועד להרתיע אותה, ואת ארה"ב, ממתקפה על פרויקט הגרעין האיראני ולאפשר לאיראן סביבת עבודה נוחה יותר להשלמת פרויקט הגרעין. כך ניצחה איראן על "מקהלת השליחים" מאחורי הקלעים ושמרה לעצמה מרחב עמימות והכחשה כדי לצמצם אפשרות שהיא תינזק ישירות בפעולה ישראלית או אמריקנית ישירה כנגדה..."
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.