"המלחמה הנוכחית חשפה באופן טראומתי את האמת המרה לגבי יחסי הכוחות האמיתיים בעזה. במסגרת הזאת, הושם קץ לנרטיב "הסוררים" שבאמצעותו נומק מדוע לא נכון היה לקדם פגיעה נגד חמאס בגין אירועי הסלמה שהתפתחו ברצועה, ולמה התנהלות חמאס שונה משל יתר הפלגים.
את לקח הג'יהאד האסלאמי נדרש לתרגם להבנה שלפיה חמאס הוא האיום המרכזי והכתובת הבלעדית לכל התרחשות בעזה. בהקשר הזה חשוב שלא ללכת שבי אחר טיעונים שחמאס עצמו מנסה לשווק, כמו למשל אי-ידיעתו או אחריותו על גורל כל החטופים ברצועה, או אפשרות שיהיו גורמים בעזה שינסו לסכל באמצעות "התגרויות" עסקאות או הסדרות עתידיות.
הג'יהאד האסלאמי הוא מטרד שכל קיומו תלוי בטהרן, ובמקרה שלו ניתן אם מעוניינים להביא ל"מיזעורו", בעיקר באמצעות פגיעות צבאיות בעזה ומחוץ לה. בד בבד, חיוני להמשיך לדבוק בהכרה שלפיה חמאס בעל העוצמה הצבאית והאחיזה הציבורית העמוקה הוא האיום המרכזי על ישראל מתוך המערכת הפלסטינית, וכי מיגורו יצריך אמצעים מגוונים, יארך זמן ולא פחות חשוב - יחייב בשלב מסוים השתלטות על כל רצועת עזה".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.