"מייד אחרי פרוץ המלחמה, טורקיה כולה בחרה להתעלם מן התמונות הקשות מעוטף עזה. במילים אחרות: כל התמונות החיוביות מהפסגות המדיניות ומהסיוע ההומניטרי הנדיב של ישראל נשכחו לחלוטין. מתחילת המלחמה ישראל ספגה רק ביקורת, דה־לגיטימציה ודמוניזציה מהטורקים. האווירה השלילית נגד ישראל הגיעה לשפל של כל הזמנים כאשר התעמולה החמאסית העבירה דיווחים כוזבים, שישראל לכאורה תוקפת בבתי חולים כדי להרוג חפים מפשע. כך כל השכבות האוכלוסייה הטורקית, ללא יוצא מן הכלל, התלכדו סביב שנאת ישראל כקונצנזוס חברתי חדש.
באחרונה, ברוח אהדת קבוצת כדורגל, התקשורת הטורקית התחילה לסקר את המלחמה באופן חד־צדדי והציגה את ישראל כאיום לא רק של חמאס, אלא גם של טורקיה ושל כל האזור. כך כל מי שמשמיע אמירה כלשהי לטובת ישראל, כולל העיתונאים הטורקים, עובר לינץ' תקשורתי וחברתי. המסר ברור: כל מי שעומד לצידה של ישראל דינו קבלת תיוג בוגד. לכן הקולות המאוזנים האחרונים הושתקו בזה אחר זה בתקשורת הטורקית. פרשת הכדורגל הוכיחה לא רק עד כמה הציבוריות הטורקית לא מוכנה לסבול דעות שונות, אלא גם הראתה את עומק הרגשות האנטי־ישראליים שנזרעו בעשור האחרון בטורקיה".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.