סקר מעמיק בציבור הערבי לאחר ההכרזה על הפסקת האש במלחמה בין ישראל לחמאס מראה:
76.6% מהציבור הערבי בישראל מדווח על תחושת ביטחון אישי חלשה, בעיקר בשל האלימות והפשיעה ביישובים הערביים.
73.4% מעידים כי מצבם הכלכלי די טוב – הנתון הגבוה ביותר שנמדד בתקופת המלחמה.
74.6% סבורים כי היחסים בין ערבים ליהודים בישראל הורעו בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה.
64.6% מאמינים בשותפות פוליטית ערבית–יהודית, ו-77.4% תומכים בהצטרפות מפלגה ערבית לקואליציה לאחר הבחירות.
שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית עומד על 52.4% אם המפלגות יתמודדו בנפרד, אך הקמת הרשימה המשותפת צפויה להעלות את ההצבעה ל-61.8% ולהעניק לה כ-15.5 מושבים בכנסת.
47.3% רואים בפתרון שתי המדינות את הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי–פלסטיני.
הממצאים העיקריים:
אילו נערכו היום הבחירות לכנסת, שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית היה 52.4%, בדומה לשיעור שנצפה בבחירות לכנסת ה-25 (53.2%) שנערכו בנובמבר 2022. במצב זה, חד"ש-תע"ל (5.3 מושבים) ורע"מ (3.9 מושבים) צפויות לעבור את אחוז החסימה, ואילו בל"ד אינה צפויה לעשות זאת (2.6 מושבים). לעומת זאת, אם תקום הרשימה המשותפת מחדש כאיחוד של ארבע המפלגות הערביות בדומה לעבר – חד"ש, תע"ל, רע"מ, בל"ד – יזנק שיעור ההצבעה הצפוי בחברה הערבית ל-61.8%, והרשימה המשותפת עשויה לזכות ב-15.5 מושבים.
רוב מכריע בציבור הערבי (76.6%) מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. הסיבה העיקרית המשפיעה לרעה על מצב רוחם היא ריבוי מקרי האלימות ביישובים הערביים (51.9%), ובצידה החשש מפני התפרצותה של מלחמה חדשה באזור (14.2%), מצבם של הפלסטינים בעזה (11.3%), ומצוקה כלכלית (10%). לעומת זאת, רוב גדול (73.4%) ממשתתפי הסקר מעידים כי מצבם הכלכלי טוב יחסית – השיעור הגבוה ביותר שנמדד בסקרים שערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.
רוב גדול בקרב משתתפי הסקר (74.6%) ציינו כי היחסים בין האזרחים הערבים ליהודים בישראל הורעו במהלך השנתיים האחרונות בעקבות המלחמה; 45.8% מהם אף ציינו כי היחסים הורעו במידה רבה. 37.5% ממשתתפי הסקר ציינו כי תחושת השייכות שלהם למדינה נחלשה בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה. בצד זאת, 50.8% מהם אמרו כי המלחמה לא השפיעה לכאן או לכאן על תחושותיהם ביחס למדינה.
רוב בציבור הערבי (64.6% מהנשאלים) מאמינים בשיתוף פעולה פוליטי ערבי-יהודי, אולם רק 44.7% מהם סבורים כי בציבור היהודי אכן יש תמיכה בשיתוף פעולה פוליטי כזה.
כמחצית מהציבור הערבי (47.3%) סבורים כי הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא שתי מדינות על בסיס קווי 1967. רק 14% סבורים כי הפתרון הריאלי הוא מדינה אחת, מהים עד הנהר, משותפת לישראלים ולפלסטינים, ו-8.5% מציעים פתרון אזורי בתיווך בין-לאומי. לעומת זאת, 21% מהנשאלים סבורים כי אין פתרון מדיני באופק.
רוב גדול (77.4%) תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות: 45.6% תומכים בהצטרפות לכל ממשלה שתקום, ו-31.8% תומכים בהצטרפות לממשלת מרכז-שמאל. שיעורים אלו דומים לממצאי סקרים קודמים שערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.
רוב מכריע ממשתתפי הסקר (74%) ציינו כי הסוגיה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי היא הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה. סוגיות בולטות אחרות הן הסדרת הסוגיה הפלסטינית (7.6%) והסדרת התכנון והבנייה ביישובים הערביים (7%).
חלק גדול ממשתתפי הסקר (39.7%) סבורים כי הגוף שבכוחו לטפל בבעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית בדרך הטובה ביותר הוא הממשלה, ו-22.3% סבורים כי המשטרה היא הגוף הזה. 25% מהנסקרים דווקא סבורים כי ההורים והמשפחה הקרובה מסוגלים לטפל בבעיה בדרך הטובה ביותר.
בזהותם האישית של האזרחים הערבים בולטים שני מרכיבים עיקריים: הזהות הערבית (35.9%) והאזרחות הישראלית (31.7%). שני מרכיבים נוספים הם ההשתייכות לדת (17.3%) והזהות הפלסטינית (14.7%).