בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון חמאס במתקפה נגד ישראל, שכללה ירי רקטות נרחב וחדירה לישראל דרך היבשה, האוויר והים. במהלך אותו יום נרצחו ונהרגו כ-1400 ישראלים, תוך שימוש בפרקטיקות אכזריות המוכרות לנו מארגון דאע"ש. בנוסף, כ-230 ישראלים נחטפו לשטחי רצועת עזה. בעקבות מתקפת החמאס, הכריזה ישראל על מלחמה נגד הארגון. סביב אירועים אלה התפתח באמצעי התקשורת הערביים שיח המעודד את מעשי חמאס. במהדורה מיוחדת של צומת המזרח התיכון, תום שרון מנתח שיח אוהד זה ומשווה בינו לבין השיח התקשורתי שגינה את דאע"ש.
במלאת חמישים שנה למלחמת יום כיפור, ד"ר מיכאל מילשטיין כותב ב"הארץ" על ההפתעה מפרוץ המלחמה, הפתעה שנבעה לא רק מהכשל הצבאי, אלא גם מהבוז שחשו בישראל כלפי הערבים, כלפי תרבותם וכלפי יכולותיהם.
בגיליון הנוכחי של ביאן מאמר אחד, פרי עטו של ד"ר עמרי אילת, שעוסק במאפייני המחאה ביישובי הדרוזים בצפון הארץ שהתפרצה בעקבות כוונתה של ממשלת ישראל להקים חוות טורבינות בגולן בראשית הקיץ. המאמר מנתח את מקורותיה של המחאה ואת השפעותיה האפשריות על מערכת היחסים בין החברה הדרוזית למדינה.
בגיליון החדש של כתב העת אל-דרזיה: דרוזים ומיעוטים אחרים במזרח התיכון, בוחן ד"ר מורן לבנוני את הפוליטיקה של העדה הדרוזית בלבנון לאורך השנים ובמיוחד כפי שהתבטאה בבחירות האחרונות לפרלמנט ב-2022. המאמר טוען כי למרות דפוסי הצבעה שמרנים בדרך כלל, המשבר שעוברת לבנון משפיע גם על דפוסי ההצבעה בעדה הדרוזית ומאפשר את עלייתם של פנים חדשות על חשבונם של נציגי הכוחות הוותיקים בעדה.
