אריק רודניצקי מנתח את השינוי ביחסי כוח מגדריים בתוך החברה הערבית בישראל. עדויות אישיות ונתונים רשמיים מטעם בתי הדין השרעיים בישראל מלמדים על "מהפכה שקטה" המתחוללת מתחת לפני השטח. המסקנה היא שהאישה הערבייה מאמצת כיום עמדה פרואקטיבית יותר מבעבר, לא מעט בהשפעת תהליכי המודרניזציה והעלייה ברמת ההשכלה בחברה הערבית.
ענת בן חיים ויואל גוז'נסקי בוחנים את השינוי שחל בגישתן של מדינות ערב, בעיקר סעודיה ומדינות המפרץ, לסוריה עם התייצבותו של משטר הנשיא אסד. מתמיכה במורדים הן עברו אל תמיכה בנשיא ובמאמצי השיקום של המדינה כאמצעי לדחיקת רגליה של איראן. על ישראל, הם טוענים, להתאים את עצמה ואת יעדיה למצב חדש זה.
חי איתן כהן ינרוג'ק בוחן את השיח ברשתות החברתיות הטורקיות על המעצרים של האקדמאים הטורקים אשר לקחו חלק במחאת גזי פארק ב-2013, וההקבלות שיצרו חלק מהגולשים הטורקים בין מחאה זו להפגנות הענק של מחאת "האפודים הצהובים."
במאמרו של מיכאל ברק, נסקור את השיח הציבורי בקרב הקהילה הקופטית ברשתות המצריות אודות מעורבותה של הכנסייה הקופטית והעומד בראשה, הפטריארך תאודורוס השני, בסוגיות פוליטיות ותמיכה במשטרו של עבד אל-פתאח אל-סיסי.
מאמרו של אריק רודניצקי סוקר את התופעות הבולטות שאפיינו את מערכת הבחירות המקומיות ביישובים הערבים. המאמר הוא עיבוד של הרצאת הפתיחה בכנס שערכה תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי ב-14 בנובמבר 2018.
מאמרה של שרה חסנאוי בוחנת את היחס הדו-ערכי שמציגה הממלכה המרוקאית כלפי עיקרון חופש הביטוי שתמיכה בו עשויה לספק לה דריסת רגל בקהילה האירופאית, אך עומד בניגוד להתנהלותה המסורתית.
במאמרו של רז צימט, נסקור את השיח הציבורי ברשתות האיראניות אודות סבב הסנקציות השני שמובילה ארצות הברית נגד הרפובליקה האסלאמית המדגיש את החשש הציבורי הגובר מהחרפת המצב החברתי-כלכלי והסתייגות ממדיניות הענישה האמריקאית.
