ביטויים של אנטישמיות במובנה הקלאסי, דהיינו שנאת יהודים באשר הם יהודים, נפוצים ברשתות החברתיות בקרב גולשים דוברי השפה הערבית. ביטויים כאלו כוללים האשמות כלפי היהודים ברקימת מזימות שתכליתן להזיק לאנושות, שימוש בסטריאוטיפים שליליים, קריאות או הצדקות להרג יהודים, דה-הומניזציה של יהודים, הכחשת השואה או גימוד ממדיה ועלילות דם. בעוד שחקר השיח האנטישמי בעולם הערבי התמקד עד כה ברמת האליטות ועסק בניתוח התבטאויות של מנהיגים ופוליטיקאים, כתבים של תנועות ואינטלקטואלים ותכניות לימוד, פותחות הרשתות החברתיות צוהר לשיח האנטישמי בקרב הציבור דובר הערבית, במדינות ערביות ולא ערביות כאחד.
אחת הטענות הבולטות באמירות אנטישמיות היא שיהודים זוממים להשתלט על העולם, טענה שבצידה נטייה להפריז בעוצמתם של היהודים ובהשפעתם הבינלאומית בשלל תחומים. הדבר בא לידי ביטוי בשימוש תכוף בתיאוריות קונספירציה וב"פרוטוקולים של זקני ציון" והצגתם כאמת לאמיתה. ברשתות, מופצות תיאוריות אלו לעתים קרובות באמצעות קישורים ל"פרוטוקולים של זקני ציון", הצגת משפחת רוטשילד היהודית לדורותיה כשולטת בכלכלת העולמית, והצגת היהודים בכלל כמי שניצב מאחורי כל רע המתרחש בעולם ומרוויח ממנו, כחלק מתכניתו הזדונית.[1] כך לדוגמה צייץ ברשת הטוויטר עלי אל-ח'ורימי מסעודיה: "משפחת רוטשילד היא הסרטן היהודי בגופו של כדור הארץ."[2] תיאוריות קונספירציה נפוצות גם סביב אירועים עכשוויים. דוגמה לכך בציוץ בערבית של גולש מצרפת המכנה את עצמו "דעות פוליטיות" שהתייחס למחאת האפודים הצהובים שפרצה בנובמבר אשתקד בצרפת: "נסכים על כך שמי שמפעיל את המחאות בצרפת הם בהכרח יהודים בתחפושת [...]."[3]
השיח האנטישמי אינו מסתכם בתיאוריות קונספירציה, וקריאות להשמדת יהודים לצד דברי הלל לצוררי יהודים נחשבים לשכיחים במרחב הרשתי. דוגמה לכך בציוץ של הגולש אל-מעלם סעיד אל-ודאדי מצרפת: "עלינו כמוסלמים להכחיד את היהודים. כן, אני שונא את בני קוריט'ה [שמו של אחד משלושת השבטים היהודיים שחיו בחצי האי ערב עד המאה ה-7] ואת החזירים, שיקוללו. עַם שאוהב לעשות תחבולות [...]."[4] דוגמה נוספת בציוץ של גולש המכנה את עצמו "פרעה המצרי": "הלל ל#היטלר שורף היהודים".[5] בהתייחס לשואה, ניתן למצוא לא מעט טענות ולפיהן מדובר בהמצאה פרי מוחם של היהודים. דוגמה לכך בציוץ של פלסטינית בשם בסמה תפאא'ל: "השואה היא שקר שנועד לייצר הזדהוּת של העולם איתם [עם היהודים]."[6]
מוטיב נפוץ נוסף בפרסומים אנטישמיים הוא ציטוט מהמסורת המוסלמית (חדית') ולפיו בבוא יום הדין יילחמו המוסלמים ביהודים, ומשהאחרונים יבקשו להסתתר, יסגירו אותם האבנים והעצים שמאחוריהם יתחבאו, למעט שיח הע'רקד (בעברית: ימלוח).[7] מוטיב זה משמש את הגולשים כשם קוד לתיאור סופם הקרוב והבלתי נמנע של היהודים. בתגובה לציוץ של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אודות הפסקת האש בין ישראל לחמאס בנובמבר אשתקד, השיב משתמש ממצרים המכנה את עצמו "המהפכן האמיתי": "גש מהר [בהתייחסו לנתניהו], שתול לך שני עצי ע'רקד בביתך כדי שילכו ויגדלו."[8] דוגמה נוספת בתגובה שפרסם הגולש מחמד רצ'ואן מירדן לציוץ של דובר ראש ממשלת ישראל לתקשורת הערבית, אופיר גנדלמן: "טוב, שתוק ושתול ע'רקד, משום שסופכם קרב."[9]
בשיח הרשתי מופצות חדשות לבקרים גם עלילות דם, ובראשן עלילת הדם המוכרת ולפיה נוהגים היהודים להשתמש בדמם של נוצרים להכנת מצות בפסח, המבוססת על עלילת דמשק מ-1840. דוגמה לכך בציוץ של גולש מאלג'יריה המכנה את עצמו Just White שהתייחס לעלילת דם זו: "חיפשתי הרגע ברשת וזו אמת. היהודים יצאו לאכול בשר בני אדם ולשתות את דמם. דרקולות." הגולש אף קישר את המתעניינים למאמר מאת העיתונאי המצרי הוותיק עאדל חמודה שפורסם בעיתון אל ביאן באוקטובר 2000 ובו מפורטת עלילת הדם.[10]
השימוש במילה "יהודים" בשיח הרשתי בשפה הערבית הורחב לתיאור כל מה שנחשב לרע ומגונה, גם כשלא מדובר ביהודים כלל. ביטוי לכך התקבל בציוץ שהפיץ הגולש "סחאבה" ובו הוא מאשים את קטר בכך שהיא מסיתה את המערב נגד מדינות ערב באמצעות ערוץ אל-ג'זירה: "אלו הם כופרים [בהתייחסו לקטר], בדוּק - יהודים."[11] הגולש קצא מוחמד סאלם מסודאן צייץ: "העם הלבנוני הוא העלוב והמטונף בעמים הערביים", ובסיום הוסיף את התיוג #יהודים.[12] שימוש דומה נעשה גם בהקשרים יומיומיים אחרים, לעיתים אף בצורה הומוריסטית. לדוגמה, המשתמש בשאיר, שמרבית ציוציו עוסקים בספורט, צייץ: "היום הוא היום היחיד שבו אני חוזר ויכול לישון אחרי העבודה, ואתם משדרים את המשחק בשעה 18:15? האם יהודים אתם?."[13]
שנאת יהודים ודעות קדומות מופצות גם באמצעות ביטויים השגורים בשפת החולין. כך לדוגמה השימוש שעשתה גולשת המכנה את עצמה "מצרית אמיתית" במטבע הלשון "שנאת יהודים" (כרה אל-יהוד) לביטוי תחושת שנאה עזה, בהתייחסה לאחים המוסלמים: "בוגדים, המטונפים ביותר שמצרים הצמיחה. שנאתם כלפי מצרים כשנאת היהודים".[14] מטבע לשון נוסף הנפוץ במפרץ הוא "שינת יהודים" (נומת יהוד) שכוונתו לשנת ישרים, ביטוי המבוסס על הסטריאוטיפ לפיו היהודים הם מפונקים, עצלים ונהנים על חשבון עבודתם של אחרים.[15]
אף שניתן למצוא ברשתות אלפי תכנים בשפה הערבית בעלי מוטיבים אנטישמיים, חשוב להבהיר כי אין מדובר בשיח דומיננטי המעסיק במיוחד את הגולשים. עלייה בהיקפו ניכרת בעיקר בעת אירועים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי וליחסי ישראל עם מדינות ערב, תקריות אנטישמיות בולטות בעולם וימי אזכור של השואה, כמו גם בתגובה לפוסטים או ציוצים של גורמי הסברה ישראליים ויהודיים או של תומכי ישראל מהעולם. נראה כי השיח מתנהל בין משתמשים באופן ספונטני ואותנטי. ואולם, ניתוח רשתות כמותני מעלה כי ככל הנראה נעשה בו גם שימוש ב"בוטים", תוכנות רובוטיות המחקות באמצעים של בינה מלאכותית שימוש של משתמשים אמיתיים במרחב הדיגיטלי, מתוך כוונה להגדיל את תפוצת המסרים האנטישמיים.
הרשתות החברתיות, לא רק מרחיבות את תפוצתם של ספרים, מאמרים וסרטונים בעלי מסר אנטישמי, הן מספקות במה לשיח שנאה חסר עכבות וצנזורה. מוטיבים אנטישמיים פופולאריים מוצאים ביטוי בתכנים שמעלים גולשים דוברי ערבית לרשתות בשלושה אופנים. הראשון והמובהק ביותר מציג תוקפנות מילולית גלויה כלפי יהודים וקריאות מפורשות להשמידם. השני מציג תוקפנות עקיפה כלפי יהודים, כולל בהקשרים שאינם מתייחסים ליהודים באופן מפורש, כאשר אזכור היהודים נועד לציון דבר הנחשב מגונה, תככני, זדוני או הרסני באופן מובן מאליו. האופן השלישי והאחרון מדגים כיצד מובלעים סטריאוטיפים ומונצחים גילויי אנטישמיות במטבעות לשון השגורים בשיחות חולין. הגם שמדובר בנושאים יומיומיים החפים לרוב מכוונות עוינות, הרי שעצם המשמעות המגונה הנקשרת בהם טומנת בחובה תפיסה שלילית אודות היהודים.
[1] Le Happy Merchant הוא "מם" אנטישמי מוכר ברשתות החברתיות. מקורו בקריקטורה שהמסר שלה היה שעולם ללא יהודים ושחורים כמוהו כעולם ללא עכברים ומקקים. תמונת היהודי נגזרה מתוך הקריקטורה והופצה תחת השם התמים לכאורה "הסוחר העליז", מתוך מגמה להפוך את המסר למקובל ולהפיצו ברשת ביתר קלות, תוך התחמקות מכללי הצנזורה הנהוגים ברשתות החברתיות. להרחבה ראה כאן.
[2] @Ali_Alkhurimi, Twitter.com, 3 November 2018. Last accessed 21 February 2019.
[4] @Teacher1wydadi, Twitter.com, 18 October 2018. Last accessed 21 February 2019.
[5] @D5nPSFKLKvOaaAj, Twitter.com, 6 December 2018. Last accessed 21 February 2019.
[6] @Lina_raian, Twitter.com, 4 December 2018. Last accessed 21 December 2018.
[7] Sahih Muslim, Book 041, Hadith Number 6985. Available at: https://muflihun.com/muslim/41/6985 Last accessed 21 February 2019.
[8] @Rebel_of_Egypt, Twitter.com, 15 November 2018. Last accessed 21 February 2019.
[9] @radwan_1992, Twitter.com, 13 November 2018. Last accessed 21 February 2019.
[10] @alianebh123, Twitter.com, 22 July 2015. Last accessed 21 February 2019.
[11] @Sahabah_9, Twitter.com, 6 December 2018. Last accessed 21 February 2019.
[12] @eEVGUgve7AEq4I3, Twitter.com, 20 January 2018. Last accessed 21 December 2018.
[13] @iBashayer_8, Twitter.com, 6 December 2018. Last accessed 21 February 2019.
[14] @monaamer216, Twitter.com, 6 December 2014. Last accessed 21 February 2019.