"פייסבוק חוסמת את פלסטין": הפלסטינים נגד הצנזורה ברשתות החברתיות

במהלך שנת 2018 הסירה פייסבוק למעלה מ-500 חשבונות של משתמשים פלסטינים שנחשדו בהפצת דברי הסתה ועידוד לפעילות טרור, כפי שעולה מדו"ח שפרסם בראשית ינואר 2019 "צדא סושיאל", מכון מחקר פלסטיני ברמאללה הבולט במאבקו נגד הסרת תכנים פלסטינים מהרשתות החברתיות וחשוד בזיקתו לתנועת חמאס.[1] מגמה זו נמשכה לאורך שנת 2019, וביטוי לכך בהסרת דף הפייסבוק של תנועת חמאס, "המרכז הפלסטיני להסברה", ב-18 בדצמבר, זו הפעם השלישית בתוך חודשיים.[2] בראיית הגולשים הפלסטינים, משקפת מגמה זו את הסיוע שמספקות הרשתות החברתיות המובילות, פייסבוק, טוויטר ווואטספ, לישראל בדיכוי חופש הביטוי של הפלסטינים, הפוגע בקידום הנרטיב הפלסטיני ומשקף מדיניות של אפליה וצביעות. נוכח זאת, פועלים הגולשים הפלסטינים לקידום קמפיינים תודעתיים נגד מדיניות זו באמצעות הרשתות החברתיות, שכלפיהן מופנית המחאה למרבה האבסורד, ולבחינת כלים משפטיים שייאלצו את הרשתות, ובמיוחד פייסבוק, לחדול מכך.

גל פיגועי הדקירה של פלסטינים נגד ישראלים בשנים 2016-2015 שהתקיימו לצד הפצת תכנים מיליטנטיים ברשתות החברתיות שעודדו את המשך הפיגועים, הובילו את ממשלת ישראל לבחון דרכי התמודדות עם התופעה. בספטמבר 2016, סיכמה ממשלת ישראל עם בכירי פייסבוק העולמית כי צוותים משותפים יגבשו הבנות בנושא המאבק בהסתה.[3] ביולי 2018 אף היה ניסיון לחוקק את "חוק הפייסבוק" שנועד לאפשר לבית הדין הישראלי להורות לחברות הרשתות החברתיות, ובהן פייסבוק, להסיר תכנים המאיימים על שלום הציבור.[4] מאז בוחנת פייסבוק בקשות ישראליות להסרת תכני הסתה, הגם שבפועל לא כולם מוסרים מהפלטפורמה.

"המרכז הפלסטיני לצמיחה וחופש התקשורת" ברמאללה פרסם בנובמבר האחרון דו"ח ובו נכתב כי במחצית הראשונה של שנת 2019 הפנתה ישראל 709 בקשות לסגירת חשבונות פייסבוק של פלסטינים, מהם נסגרו 76%.[5] לטענת מכון "צדא סושיאל", פיתחה פייסבוק אלגוריתם המסוגל לזהות תכנים הקשורים לסכסוך הישראלי-הפלסטיני ולהסירם, וכי ישראל נהנית כיום מהשפעה חסרת תקדים על פייסבוק בשל העובדה כי האחרונה פתחה בישראל סניף מרכזי המוביל לשיתוף פעולה הדוק ביניהן.[6]

על רקע מגמה זו, גוברים קולות הביקורת מצד פלסטינים בגדה ובעזה. איימן דלול, עיתונאי פלסטיני מרצועת עזה, הביע תסכול לנוכח אי היכולת, כביכול, לפרסם סיקורי שטח שלו על הנעשה בעזה בפייסבוק, והמליץ לגולשים לעקוב אחר פרסומיו באפליקציית טלגרם.[7] גולש פלסטיני אחר הלין כי "מספיק שתפרסם מילים כמו חמאס, התנגדות, קסאם, ג'האד, כיבוש ועזה, או אז יבוטל חשבונך ותואשם בשימוש בהסתה לטרור."[8] היו שטענו כי מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, נוטה לישראל בשל היותו יהודי וייתכן שאף שירת בצה"ל.[9] מספר תכניות טלוויזיה פלסטיניות שהוקדשו לנושא טענו כי יחידות סייבר של צה"ל אחראיות על פריצה לחשבונות פלסטינים ברשתות והסרתם.[10] מנכ"ל Human Rights Watch, עמר שכיר, ביקר אף הוא את ישראל והנהלת פייסבוק על רקע דיכוי חופש הביטוי, לכאורה, של פלסטינים ברשתות החברתיות המתבטא במעצרים ובהסרת תכתובות מהרשתות.[11] 

בתחילת אוקטובר השיק "צדא סושיאל" בטוויטר ובפייסבוק קמפיין רשתי בערבית ובאנגלית תחת השם "פייסבוק חוסמת את פלסטין", שזכה לתמיכה בעיקר מצד גולשים המזוהים עם תנועת חמאס.[12] במסגרת הקמפיין הועלו סרטונים ומודעות  בהן הוצגו טענות בדבר העוול שגורמת פייסבוק לפלסטינים. כמו כן, ניכר ניסיון לתאם מתקפה מתואמת של ציוצים בשתי הרשתות. כך, עודד גולש פלסטיני את הגולשים האחרים לסייע במאבק נגד מדיניות פייסבוק: "אם אינכם יכולים לסייע לעם הפלסטיני נגד הישות הציונית, אז השתתפו בתיוג ועמדו לצד אחיכם הפלסטינים וסייעו להם. ייתכן ש[בכתיבת] ציוץ אחד בלבד שהקדשתם להם [אתם] סייעתם, שכן אנו ערבים ואחים, דמנו אחד, עמידתנו האיתנה היא אחת וזעמנו אחד."[13]

בתחילת נובמבר השיקו גולשים פלסטינים קמפיין רשתי נוסף, הפעם נגד טוויטר, בטענה שגם רשת זו חוסמת חשבונות של פלסטינים.[14] גולשת פלסטינית כתבה כי "פעילים פלסטינים סברו כי במת טוויטר ניטראלית יותר בנוגע להסרה וחסימה [של חשבונות], לאחר שפייסבוק פנתה נגדם, אולם ימים גילו כי כל הכלים הללו אינם יכולים להיות ניטראליים, אלא נמצאים בשורה אחת עם הקולוניאליזם."[15] גולש המזוהה עם ארגון הג'האד האסלאמי שמחה על כך שפייסבוק הסירה תכתובת שלו לאחר שהתבטא בה בשבח פתחי שקאקי, מייסד הארגון (ראו תמונה), ציין כי פייסבוק וטוויטר מבקשות "למחות את הקול הפלסטיני" ומשרתות את בעלי הממון.[16]

אבראהים חמאמי, מנהל מכון מחקר ללימודים פלסטינים באנגליה, טען כי גם וואטסאפ, הנמצאת בבעלות פייסבוק, הצטרפה למעגל "הלוחמה" והדגיש כי מדובר ב"מלחמה פתוחה של הרשתות החברתיות" נגד הפלסטינים. [17] בתגובה, הציעו גולשים פלסטינים להחרים את פייסבוק ווואטסאפ ולעבור לפלטפורמות אחרות כמו BiP, Telegram, Threema. גולש אחר הציע להשתמש ב-VPN, תוכנה להצפנת הדפדפן המסייעת בהסתרת המיקום הגאוגרפי של הגולש. גולשים נוספים הדגישו כי יש לעבור לפלטפורמות מאובטחות יותר בטענה ש"וואטסאפ" מכילה פרצות אבטחה המנוצלות בידי ישראל וארצות הברית במטרה לדלות מידע על המשתמשים.[18] ב-10 בדצמבר, אף נערך כנס בחסות חמאס ברצועת עזה בהשתתפות עיתונאים ואנשי אקדמיה פלסטינים, שנועד לגבש אסטרטגיית התמודדות מול תופעה זו. כך הוצע לפרסם תכנים לפרק זמן מוגבל שבסופו יוסרו מהרשתות, ככל הנראה במטרה למנוע את הסרת החשבונות שבאמצעותם הופצו התכנים. כמו כן, הוצע לפרסם מילים מוסכמות שהקוראים יבינו את משמעותן, אך האלגוריתמים ברשתות החברתיות יתקשו לזהות, ולהקים מספר דפים בו זמנית.[19]  "המרכז הפלסטיני לצמיחה וחופש התקשורת" ברמאללה קיים, גם הוא, כנס בנושא ב-18 בדצמבר והבהיר כי יש לבלום את המשך שיתוף הפעולה בין ישראל לפייסבוק בכל הקשור למחיקת תכנים פלסטינים, בין השאר, באמצעות כלים משפטיים שיגנו על עקרון חופש הביטוי ברשתות.[20]

ביקורת דומה הטיחו גורמים פלסטינים עצמאים ותומכי חמאס גם ברשות הפלסטינית, בגין צנזורה שהיא מפעילה על תכנים פלסטינים במרחב הרשתי. באוקטובר 2019, הובילו עיתונאים פלסטינים מחאה ברמאללה וברשתות החברתיות נגד החלטת הרשות לחסום 59 אתרי אינטרנט וחשבונות ברשתות בשל פגיעה, לכאורה, בביטחון הלאומי של הרשות.[21] בדו"ח שפרסם Human Rights Watch הואשמה הרשות בדיכוי חופש הביטוי ובמעצר של עיתונאים שמתחו ביקורת נגדה במרחב הרשתי.[22]

ניכר כי גולשים פלסטינים, בעיקר מקרב תנועת חמאס, חשים מורת רוח ממדיניות הצנזורה החד-צדדית של הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, ביחס לתכנים פלסטינים הנחשדים בהסתה ועידוד אלימות. ועם זאת, הם מייחסים לרשתות חשיבות רבה בשל תפישתן כזירת מאבק חשובה על התודעה בזירה הגלוקאלית בכל הקשור לסכסוך הישראלי הפלסטיני ולקידום הנרטיב הפלסטיני. נוכח זאת, משקיעים הפלסטינים, בעיקר מקרב תנועת חמאס, מאמצים בפיתוח כלים אפקטיביים להתמודדות מול מדיניות הצנזורה, עד כה לא בהצלחה מרובה.