המחאה המגדרית נגד מקתדא אל-צדר

מאמרו של אדם הופמן, בגליון פברואר של ביהייב, דן בהפגנות הנשים שפרצו בעיראק בעקבות פרסום של איש הדת והפוליטיקאי מקתדא אל-צדר, שקרא להפרדה מגדרית בהפגנות של תנועת המחאה.
תאריך

תמונות מהפגנת הנשים בבגדד, מתוך טוויטר
תמונות מהפגנת הנשים בבגדד, לצד התגית "בנותייך, יא מולדת". מתוך טוויטר.

על רקע המחאה הנמשכת בעיראק מאז אוקטובר 2018, מנסה איש הדת והפוליטיקאי השיעי מקתדא אל-צדר למצב את עצמו בחודשים האחרונים כדמות מפתח בפוליטיקה העיראקית ולהשפיע על כיוונה העתידי של המדינה. כחלק מכך, ניסה צדר לשלוט על אופי המחאה העממית, וקרא בין היתר להפרדה מגדרית בהפגנות של תנועת המחאה. קריאה זו, לא רק שלא נענתה, אלא הובילה לתגובת-נגד מצד נשים וגברים כאחד בשיח הרשתי וכנראה אף הגבירה את השתתפותן של נשים בהפגנות. השיח הרשתי בעקבות קריאתו של צדר והפגנות הנשים שאורגנו בתגובה אליה מעידים על ירידה בהשפעתו הציבורית של צדר מאז פרוץ גל המחאה במדינה.

מאז ה-1 לאוקטובר, חווה עיראק מחאה מתמשכת המובלת על-ידי צעירים הדוחים את הסדר הפוליטי הקיים במדינה ואת ההשפעה הזרה על ענייניה. מחאה זו נענתה ביד קשה על-ידי כוחות הביטחון העיראקים ומיליציות שיעיות, אשר הפעילו אלימות רבה נגד המפגינים שגרמה למותם של יותר מ-500 מהם ולפציעתם של אלפים. צדר שינה את עמדתו בנוגע לתנועת המחאה מספר פעמים: בתחילה צידד בדרישות המפגינים ואף הקים מיליציה משלו במטרה להגן עליהם בשם "הכובעים הכחולים." אולם ב-25 בינואר שינה צדר את עמדתו והורה לתומכיו לסגת מכיכרות המחאה לאחר שמפגינים מהמחאה סירבו להגיע להפגנה שארגן, שדרשה את הסתלקותם של כוחות אמריקאים מעיראק לאחר חיסוליהם של קאסם סלימאני ואבו מהדי אל-מהנדס על-ידי ארה"ב בבגדאד בתחילת ינואר. לאחר מפנה זה, אנשי המיליציה שלו נשלחו לדכא את ההפגנות, ואף הואשמו במעצרם ובעינויים של חלק מהמפגינים בכיכר תחריר.[1]

שינוי העמדה החד של צדר הפתיע רבים, כולל משתתפים בתנועת המחאה ובהם תומכיו שהתאכזבו מנסיגתו מתמיכתו בתנועת המחאה. פרשנים אחדים הזכירו שאין זו הפעם הראשונה שצדר משנה בחדות את עמדתו בתגובה להתרחשויות הפוליטיות, שהרי מאז הפלת שלטונו של צדאם חוסיין ב-2003 הפך ממנהיג מיליציה עדתי למנהיג רפורמיסטי הדוגל לכאורה בדמוקרטיה ובלאומיות עיראקית.[2] מיתוג מחדש זה ניכר גם במהלך ולאחרי הבחירות הכלליות האחרונות במאי 2018, בהן זכתה מפלגתו ברוב הקולות. לאחר פרסום תוצאות הבחירות, צדר שב ודחה לכאורה את הפוליטיקה העדתית, העיד על זהותו "אני עיראקי" והבטיח להרכיב "ממשלה עיראקית אותנטית."[3]

בניסיון לשלוט על אופי ההפגנות, גינה צדר את השתתפותן של נשים בהפגנות והשווה את ההפקרות, לדבריו, שבהשתתפות נשים במחאה לכיבוש זר המבקש למחוק את המרקם החברתי של עיראק. כחלק מגינוי זה של מה שהגדיר בתור הסכנה המוסרית בהפגנות, פרסם צדר בתחילת פברואר מסמך בן 18 נקודות בחשבון הטוויטר שלו, בו קבע הנחיות למפגינים. בין היתר, קרא למפגינים לכבד את חוקי השריעה והנורמות החברתיות בעיראק וגינה את עירוב המינים באוהלי המפגינים.[4] ציוץ זה זכה לתגובות רבות ברשתות החברתיות. הוא שותף מחדש יותר מ-4,300 פעמים וזכה ל-19,000 'לייקים'. צדר לא היה היחיד שגינה את עירוב המינים ומעורבותן של נשים במחאה וגם סיעת 'אל-צאדקון', המקורבת למיליציה השיעית הפרו-איראנית אצאאיב אהל אל-חק, פרסמה הודעת גינוי בנושא זה בה הזהירה מפני "המלחמה הרכה" נגד עראק, המנוהלת לדבריה בחסות השגרירות האמריקאית המבקשת להפיץ שחיתות ופריקת עול בכיכרות ההפגנות.[5]

אולם אם מטרות מסמך ההנחיות של צדר והודעת הגינוי של 'אל-צאדקון' היו לשלוט על הנראטיב של המחאה ולתעל את ההפגנות המתמשכות לקווים שמרנים ונוחים יותר מבחינת המשטר, פרסום המסמך הוביל לתוצאה ההפוכה. הודעתו של צדר, וכלל התנהלותו הפוליטית בחודשים האחרונים, עוררה זעם רב מצד גולשים רבים שהאשימו אותו בבגידה בתנועת המחאה. בין היתר תועל הכעס כלפי צדר לקמפיינים רשתיים שכוונו אישית נגדו תחת תגיות כגון "מקתדא גונב את המהפכה", "מקתדא הורג עיראקים", "מקתדא בוגד במולדת" ו"מקתדא פושע מלחמה."[6]

תגובה נוספת ומשמעותית יותר למסמך ההנחיות והאיסורים של צדר, שכללה ביטוי פיזי ולא רק מקוון, הייתה התגייסות חסרת תקדים של נשים לתנועת המחאה. ימים אחדים לאחר פרסום המסמך בטוויטר התקיימה צעדת נשים בבגדאד שכללה אלפי משתתפות. המפגינות צעדו אל כיכר תחריר מנופפות בדגלי עיראק ובסיסמאות כגון "אָת מהפכת תשרין [אוקטובר]."[7] אחרות הניפו שלטים באנגלית שהציגו סיסמאות כגון "העתיד הוא נשי" ו"כן, נשים יכולות."[8] ההפגנה גם קודמה ברשתות תחת התגית "בנותייך יא מולדת,"[9] וקטעי וידאו שהציגו את צעדת הנשים זכו לאלפי צפיות ברשתות החברתיות.[10] לדברי זהראא עלי, סוציולוגית ופמיניסטית עיראקית, הפגנות הנשים באותו היום התקיימו לא רק בבגדאד, אלא גם בכרבלאא, נג'ף, בצרה, ונאצריה.[11] מאות הנשים שהשתתפו בהפגנות אלו כללו צעירות גלויות ראש, לצד נשים צעירות ומבוגרות יותר העוטות חג'אב.

בניסיון להסיט את תשומת הלב התקשורתית מצעדת הנשים, שזכתה לסיקור נרחב גם מצד ערוצי תקשורת מסורתיים בעראק ומחוצה לה, ארגן צדר יום לאחר הפגנת הנשים הגדולה הפגנת נשים מטעמו.[12] בניגוד להפגנת הנשים בבגדאד יום קודם לכן, הנשים שהשתתפו בהפגנת התמיכה בצדר היו מכוסות כולן בבורקות ובנקאבים שחורים. הפגנה זו עוררה מצד גולשים מסוימים ביקורת ושאלות לגבי נאמנותו של צדר לעיראק. גולש אחד שאל לדוגמה האם ההפגנה נועדה לתמוך בעראק או בצדר, וציין שראה את צדר בהפגנה, אך לא את עיראק.[13] נראה שהפגנת הנשים בעד צדר הייתה מופע בודד, בעוד שהפגנות הנשים שהמשיכו להתקיים גם בימים הבאים היו הרבה יותר ספונטניות ועם זאת עקביות.

נשים ממלאות תפקיד מרכזי במחאה בעיראק מאז פריצתה, בהשתתפותן בהפגנות לצד גברים ובסיוע שהן מגישות למשתתפים באמצעות הכנת אוכל, מתן עזרה ראשונה לפצועים, ופינוי ההרוגים שנורו על-ידי כוחות הביטחון והמיליציות השיעיות.[14] פעילות זו שוברת טאבו בחברה העיראקית השמרנית, בה מעורבותן של נשים במרחב הפוליטי ומגע פומבי בין גברים ונשים אינם מקובלים. המשתתפים בהפגנות שברו טאבו זה משלב מוקדם בתנועת המחאה. דוגמה בולטת לכך היא תמונה מנובמבר 2019 המציגה זוג מתנשק בפומבי, לבוש בקסדות ובמסכות פנים להגנה מפני גז מדמיע, לצד הכיתוב "מהפכת אהבה"..[15]

לאור שינויים אלו בעיראק מאז תחילת המחאה, מסמך העקרונות של צדר מצטייר כנסיון להחזיר את הנשים ל"מקומן הטבעי" שקדם לפרוץ המחאה. אולם ההתגייסות חסרת התקדים של נשים להפגנות המוניות בבגדאד ובערים נוספות, לצד הקמפיינים הרשתיים המהללים את תפקידן של נשים בתנועת המחאה, מעידים על תגובת נגד רחבה ואותנטית נגד ניסיונו של צדר וגורמים דתיים-שמרניים אחרים להגביל מעורבות נשים במרחב הציבורי. יתרה מזאת, הפגנות הנשים והקמפיינים הרשתיים התומכים בהן מעידים גם על יחסי הכוחות המשתנים בעיראק מאז תחילת המחאה. בעוד שתביעתן של נשים למקום במרחב הציבורי זוכה להדים חיוביים והמשכיות, צדר זוכה לביקורת חריפה בשל שינוי עמדותיו התכוף. דחיית סמכותו, שבאה לידי ביטוי במצעדי המחאה נגדו, כמו גם התיישרותו לצד הסטטוס קוו, מעידה על שחיקה במעמדו ובהשפעתו של איש הדת והפוליטיקאי הוותיק.


[1] Lawk Ghafuri, "Protesters ‘detained and tortured’ by Sadr’s ‘blue hats’ in Tahrir Square", Rudaw, February 2, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[2] Dr Renad Mansour and Ben Robin-D'Cruz, "After Latest Turn, Is Muqtada al-Sadr Losing Influence in Iraq?", Chatham House, February 12, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[3] אדם הופמן, ""עיראקי באהבתי": השיח ברשתות אודות הבחירות הכלליות בעיראק", ביהייב, 30 במאי, 2018. נצפה לאחרונה ב-25 בפברואר 2020.

[4] @Mu_AlSadr, Twitter.com, February 8, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[5] "كتلة صادقون تحذر من الحرب الناعمة على مجتمعنا العراقي", افاق, 13 شباط 2020. נצפה לאחרונה ב-25 בפברואר 2020.

[6] #مقتدى_يسرق_الثورة, #مقتدى_يقتل_العراقيين,#مقتدى_خائن_للوطن, #مقتدى_مجرم_حرب.

[7] @IrfaaSawtak, Twitter.com, February 13, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[8] @rno0oiiq5, Twitter.com, February 15, 2020. Last accessed February 25, 2020; @RanaFalah_, Twitter.com, February 13, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[9] #بناتك_يا_وطن

[10] @husseinraham201, Twitter.com, February 13, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[11] @ZahraSociology, Twitter.com, February 13, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[12]@SaadoonMustafa, Twitter.com, February 14, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[13] @Mustafa95087245, Twitter.com, February 14, 2020. Last accessed February 25, 2020.

[14] אדם הופמן ורונן זיידל, "ההפגנות בעיראק: בשם המולדת, נגד הממשלה", ביהייב, 11 בנובמבר, 2019. נצפה לאחרונה ב-25 בפברואר 2020.

[15] @Ka_Antioan, Twitter.com, November 2, 2019. Last accessed February 25, 2020.