"גבעת השהידים באדלב אינה ריקה"

העיר אדלב שבסוריה, המאוכלסת על-ידי יותר משלושה מיליון תושבים, מהווה כיום את המעוז האחרון של המורדים במדינה. מאז 2017, קיימת בעיר נוכחות טורקית לשמירה על "אזורי אי-הסלמה". זאת כחלק ממזכר הבנות אסטנה שנחתם בין רוסיה, איראן וטורקיה, שמטרתו להפחית את רמת האלימות בין כוחות משטר אסד לבין קבוצות חמושות הפעילות בה. מנקודת מבט טורקית, כל מתקפה צבאית על אדלב עלולה לגרום לגל הגירה ענק לתוך טורקיה. כמי שמארחת כ-3.6 מיליון פליטים סורים,[1] טורקיה לא יכולה להרשות לעצמה לקלוט פליטים נוספים, ומכאן נובעת מעורבותה בעניין. המתקפה האחרונה שביצע משטר אסד באדלב בפברואר האחרון, שגרמה למותם של עשרות חיילים טורקים, עוררה שיח ציבורי נרחב שעסק במדיניות החוץ הטורקית והסתיים בהחלטת הממשלה לפתוח את הגבול בין טורקיה לבין יוון למעבר פליטים סורים.[2]

המתיחות בין סוריה לבין טורקיה החלה באוגוסט אשתקד, עם ההתקדמות הצבאית של כוחות אסד לעבר פאתי אדלב שנמשכה עד פברואר השנה, והובילה לכיתור עמדות תצפית טורקיות על ידי חיילים סורים. ואולם, האירוע שהוביל להסלמת היחסים בין המדינות התרחש ב-28 בפברואר, כאשר 34 חיילים טורקים נהרגו בתקיפה של המשטר הסורי. התקרית גרמה לזעזוע בחברה הטורקית. מיד לאחריה, החלו אזרחים רבים להשמיע את התנגדותם למדיניות החוץ הטורקית בסוריה. המחאה התקיימה במרחב הרשתי, להוציא הפגנה יחידה שהתקיימה ברחובות העיר בורסה שבצפון-מערב המדינה. התקשורת הממוסדת נמנעה מלהשמיע את קולות המפגינים, ומרבית הדיווחים אודותיה התקבלו מתוך הרשתות החברתיות.

כחלק מהביקורת נגד המשטר, שיתפו גולשים רבים את תמונותיו של מוסטפא כמאל, מייסד טורקיה, בצירוף אמירתו משנת 1930 לפיה "ילד טורקי [הכוונה לחיילים טורקים] לא ישפוך את דמו למען מדבריות של הערבים" (ראו תמונה). הגולשים דרשו מן הממשלה לאמץ מחדש עקרון זה, שהיה לעקרון יסוד במדיניות החוץ הכמאליסטית שדגלה ב"שלום בבית, שלום בעולם". כחלק מכך, דרשו הגולשים להחיל מדיניות אי-התערבות בענייניהן של מדינות אחרות, בדגש על מדינות במזרח-התיכון. הגולשים טענו כי בשל עקשנותו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, החיילים הטורקים נהרגים ב"בוץ" המזרח-תיכוני. הגולשים, בעיקר מקרב מתנגדי ארדואן, זעמו גם על הזלזול בחייהם של החיילים הטורקים, לאחר שהנשיא התייחס אליהם כאל מספר כשאמר "יש לנו "כמה" אבדות."[3] בתגובה לביקורת, נשא ארדואן נאום לעם הטורקי ב-2 במרץ, ובו הסביר כי כדי להגן על האינטרסים של המדינה, טורקיה חייבת להקריב את בניה.[4] לצד הביקורת החריפה, היו גולשים שהביעו תמיכה במדיניות הממשלה. גולשים אלה דרשו לנקוט בפעולה חריפה נגד משטר אסד וצייצו סיסמאות פופוליסטיות כדוגמת "נראה להם את הכוח של הטורקים", ו"שסוריה תישרף, שאדלב תיחרב".[5]

הזעם ברשתות החברתיות נרגע במידה מסוימת לאחר שעות בודדות, הודות לפרסום הקלטות של ההפצצות והתקיפות המוצלחות הרבות שבוצעו באמצעות מזל''טים טורקים נגד כוחות משטר אסד, כמו גם בשל הדיווחים על היקף האבדות שספגו האחרונים, שזכו לשבחים רבים.[6] כך, חדלו הגולשים מלעסוק במותם של 34 החיילים הטורקים, והחלו לדון בפעילויות הצבא הטורקי באדלב. דיון זה הבליט את העמדה האנטי-רוסית בחברה הטורקית, כאשר גולשים רבים זעמו על רוסיה והפנו כלפיה אצבע מאשימה, על רקע מותם של החיילים וסגירת המרחב האווירי של סוריה בפני מטוסי קרב טורקים. כזכור, לאחר הפלת המטוס הרוסי בידי מטוס קרב טורקי ב-2015, הציבה רוסיה מערכת טילי S-400 בשטח סוריה ובכך חסמה את הגישה למרחב האווירי של סוריה בפני כלי טיס שאינם רוסיים או סורים.

המבצע הטורקי באדלב חיזק משמעותית את הלאומיות הטורקית, שהתבטאה, בין היתר, בשימוש נרחב שעשו הגולשים בסיסמה "לטורקי אין חבר מלבד הטורקי" ברשתות.[7] ברוח זו, גולשים רבים טענו כי טורקיה נמצאת כיום תחת מצור של רוסיה, ארצות-הברית, סוריה, איחוד האמירויות, סעודיה, איראן ומדינות נוספות. בשל כך, ראו הגולשים בהתערבויות הצבאיות של הצבא הטורקי בצפון סוריה צעד הכרחי לשמירת ביטחונה הלאומי של המדינה. לצד זה, חלה עלייה בביטויים המבטאים שנאת זרים כלפי הפליטים הסורים השוהים בטורקיה וקריאות לגירושם. הפליטים הסורים הוצגו כ"פרזיטים" ששותים את דמה של טורקיה וכמי שנהנים ומתבטלים באיסטנבול, בשעה שחיילים טורקים מתים בסוריה.[8]

על רקע הביקורת הציבורית הגוברת, התקבלה בממשלה הטורקית החלטה דרמטית לפתוח את גבולות המדינה עם יוון, ובכך לאפשר מעבר של פליטים לעבר אירופה. בעבר, איים ארדואן על אירופה מספר פעמים שיעשה מהלך זה, במידה ובריסל לא תעמוד לצד טורקיה במאבקה בסוריה. הפעם, החליט הנשיא לממש את האיום כדי להשתיק את הביקורת מבית נגד שלטונו ולהפוך את אדלב לבעיה של אירופה. חרף העובדה כי רובם המוחלט של הפליטים הסורים לא הצליחו להיכנס לתחומי יוון, בשל סגירת הגבול על-ידי חיילים יוונים, חגגו בתקשורת הטורקית וברשתות את עזיבת הפליטים לאירופה, ובו בזמן האשימו אותם כי "ירקו לבאר שממנה שתו" כשהעדיפו את אירופה על פני טורקיה.[9] 

התדרדרות המצב הביטחוני באדלב ומספר האבדות הגבוה בקרב החיילים הטורקים לא מוסיפים לפופולריות של ארדואן בדעת הקהל הטורקית. למול ביקורת זו, משתמש ארדואן באויב הסורי על מנת ללכד את העם, כפי שעשה פעמים רבות בעבר. כפועל יוצא מזה, כל מי שמערער או מותח ביקורת עליו או על מדיניות החוץ שמוביל, נתפש כבוגד. לא זו בלבד, ארדואן פעל להצדיק את דרכו ולשכנע את העם לתמוך בפעילות הצבא הטורקי בסוריה, כששיבח את האידיאל למות למען המולדת באומרו "גבעת השהידים לא תישאר ריקה."[10] ארדואן אף האשים את מבקריו בכך שאינם מודעים לקדושת המוות למען המולדת וכמי שהתרחקו מעקרונות היסוד שמרכיבים את הזהות הטורקית. כך, מצאו עצמם מבקרי ארדואן לכודים בין התנגדותם למדיניותו לבין יסודות הלאומיות הטורקית המקדשת את המוות בשורות הצבא למען המולדת.