"יום הנכבה, שצוין ב-15 במאי, תואר השנה על-ידי רבים מהפלסטינים כהמשך לגורלם ההיסטורי הקבוע, שבמוקדו עקירה, פליטות, קטל והרס. היו אף שטענו כי המערכה הנוכחית בעזה היא הנכבה הגדולה, זו שעולה בהיקף הפגיעה שהסבה לפלסטינים על זו המקורית מ-1948.
ואולם, הדמיון בין העבר להווה מגולם גם ב"צללים" רבים שבהם הפלסטינים לא עוסקים, ובראשם: היעדר מנהיגות לאומית (ב-1948 היא זו שברחה ראשונה, וכיום נחבאת מתחת לאדמה, ללא שיח עם הציבור), לצד הפער הקבוע באג'נדה לאומית סדורה ויעדים ריאליים במקום אשליות וסיסמאות. וכך, מאהלי הפליטים ממשיכים לשמש סמל לגורל הפלסטיני, והם זוכים ל"תוספת עדכנית" בדמות משאיות סיוע ומרדף של המונים אחר חבילות המוצנחות ממטוסים".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.
קישורים חיצוניים