"בלב הקונספציה שקרסה ב-7 באוקטובר עמדה התפיסה ולפיה חיזבאללה ואיראן הם האויב המרכזי שיש להיערך למתקפות מצידו, בעוד חמאס הוא איום משני, שלא יכול להפתיע, קל וחומר להסב נזק אסטרטגי או להציב איום קיומי. בפועל, ביום הראשון למלחמה חמאס היה זה שהנחית על ישראל את אחת ההפתעות האסטרטגיות והמכות הכואבות ביותר שחוותה בתולדותיה.
הניצוץ של מתקפת ה-7 באוקטובר בעזה הצית מלחמה אזורית רחבה וממושכת, שבמהלכה השתפר מצבה האסטרטגי של ישראל לעין שיעור. היא הנחיתה מהלומות עזות על איראן וחיזבאללה, שערב המערכה העריכו שהכחדת ישראל אפשרית נוכח השסע הפנימי, נערכו אליה באמצעות גיבוש "טבעת אש" ופיתוח תפיסת איחוד הזירות, וראו ב-7 באוקטובר הזדמנות למימוש חזונם הרעיוני. אותן מכות הביאו לשינוי בפני המזה"ת, ובמוקדו ערעור מחנה ההתנגדות, לרבות קריסת משטר אסד בסוריה".
*הדעות המובעות באתר של מרכז משה דיין הן של המחברים בלבד.