הכרזת נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל בתחילת דצמבר נפלה כפרי בשל לידיו של נשיא טורקיה רג'פ ארדואן, בניסיון למשוך את תשומת הלב מפרשיות שחיתות שונות ששמם של בכירים בממשלתו נקשרו אליהן בארצות-הברית ובטורקיה. השיח הציבורי שהתפתח בתגובה לפרסום הפרשיות חשף את הפילוג בחברה הטורקית, בשעה שסוגיית ירושלים הביאה לאחדות השורות של כלל השחקנים הפוליטיים במדינה ואת דפוס הפעולה הארדואני הישן של שימוש בסוגיות חוץ כמנוף כוח בזירה הפוליטית הפנימית.
במרכז פרשת השחיתות העומדת בראש הכותרות בטורקיה עומד איש העסקים האיראני-טורקי רזה זארראב, מי שנחשב לאיש אמונם של ארדואן ומקורביו משך שנים, עד לדצמבר 2013, עת הופנו נגדו האשמות לפיהם שיחד מקורבים לארדואן בסכומי כסף גבוהים בתמורה לסיועם בעקיפת הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן. במסגרת החקירה, נותר זארראב תחת מעצר במשך חודשיים, אך הודות להתערבות הממשל שוחרר ממעצר ושמו נוקה מכל ההאשמות בידי השופטים. במרץ 2016 חזר שמו של זארראב לכותרות בטורקיה לאחר שברח מהמדינה והסגיר עצמו לארצות הברית. זאת על רקע חששו מכך שאנקרה תסגיר אותו לטהראן בהאשמה שגנב סכומי ענק מקופת המדינה האיראנית במסגרת פעילויותיו, דבר שעלול להביא בסופו של דבר להוצאתו להורג. בעקבות הסדר הטיעון שחתם עם ארצות הברית, הפך זארראב לעד מדינה והחל במסירת עדויות מפלילות נגד הבנק הממלכתי הטורקי "האלקבנק", שהסמנכ''ל שלו, האקאן אטיללה, מוחזק אף הוא על ידי ארצות הברית. העדויות המפורטות שסיפק זארראב הפכו לתפוח אדמה לוהט ברשת הטורקית, בשעה שהתקשורת הממוסדת בטורקיה בחרה לדווח על פרטי הפרשה בצורה שטחית בלבד. עיתונאים עצמאיים הפיצו את המידע באתר יוטיוב, וברשתות הטוויטר והפייסבוק. בין היתר, נחשף כי במסגרת המשפט המתנהל בארצות הברית נאשמים שרים בכירים בממשל הטורקי בלקיחת שוחד המוערך במיליוני דולרים ומתנות יקרות ערך. חשוב לציין כי האשמות בדבר עקיפת הסנקציות נגד איראן, חושפות את בנק האלקבנק ובנקים נוספים בטורקיה לקנסות רציניים.
הגולשים החילוניים ניצלו את ההזדמנות לתקוף את ארדואן ואנשיו בעקבות פרסום הפרשה. הם תייגו את מקורביו של ארדואן כמושחתים ושיתפו תמונה שצולמה בעיר טרבזון בה נראים זארראב וארדואן כשהם יושבים בשורת הנכבדים שבקדמת הבמה, תוך שהם לועגים לאמון שנתנו תומכי ארדואן בזארראב. הגולשים קראו לפתיחת חקירה ממלכתית בעניין ולהתפטרות ארדואן.[1] מנגד, דחו תומכי ארדואן את הטענות והציגו את המשפט המתנהל בארצות הברית כמזימה של איש הדת הגולה פתהוללה גולן – שנתפס על ידי ממשלת טורקיה כמי שתכנן את ניסיון ההפיכה הכושל שאירע ביולי אשתקד - בחסות אמריקאית, ואת זארראב כסוכן אמריקאי. במסגרת מאבקם, הובילו תומכי ארדואן קמפיין הזדהות עם בנק האלקבנק תחת הסיסמה "ארצות הברית אינה רשאית לשפוט בטורקיה".[2] החילוניים הטורקיים, מצדם, התנערו מהקמפיין ולא אפשרו לתומכי ארדואן להפוך את הפרשה למאבק לאומי נגד ארצות הברית, תחת התיוג "אנחנו לא באותה סירה".[3] זמן קצר לאחר מכן נחשפה פרשת שחיתות נוספת על ידי יושב-ראש האופוזיציה כמאל קיליצ'דאראולו במסגרתה מואשמים מקורבי ארדואן בכך שקיבלו לכאורה שוחד מגורמים שונים שאת תמורתו הבריחו לאי מאן הידוע כמקלט מס. גם פרשה זו זכתה לתשומת לב רבה ברשתות. הגולשים החילוניים שיתפו צילומי מסמך שנחשף בידי קיליצ'דאראולו וקשור לפרשה, והעלו סרטונים שונים לרשת בהם הפנו שאלות הנוגעות לשחיתות לרשות לענייני הדת הטורקית.[4]
בצל הכעס סביב פרשיות השחיתות, צמחה ההזדמנות לה ציפה ארדואן כדי לשנות את השיח הציבורי, בדמות הכרזת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. בהתאם לגישתו המוכרת זה מכבר, בחר הנשיא הטורקי למתוח ביקורת חריפה נגד ישראל והכריז כי לא יכיר בהכרזה, כשהצהיר כי "ירושלים הינה הקו האדום של המוסלמים", שהפכה לסיסמה שהופצה בקרב תומכיו ברשת .[5] ימים ספורים לאחר ההכרזה, נאם ארדואן בפני תומכיו כשמאחוריו מפות גדולות של ארץ ישראל, במטרה להצביע על "גזלת הטריטוריה הפלסטינית", כהגדרתו. ארדואן הקצין את התבטאויותיו נגד ישראל באופן חסר תקדים, כשהתייחס בנאומו לחדית' הנביא מוחמד על "עץ האטד", לפיו במלחמת אחרית הימים בין היהודים והמוסלמים צפויים העצים לחשוף את מיקומם של היהודים למוסלמים, בשעה שרק עץ האטד, המזוהה בספרות האסלאמית כעץ היהודי, ימנע מכך. על רקע זה בחר הנשיא הטורקי להזהיר את ישראל כי "אלה החושבים על עצמם כבעלי אדמות בירושלים לא ימצאו מחר אף עץ להתחבא מאחוריו". אמירה יוצאת דופן זו הופיעה בכרזות הנושאות את תמונותיו של הנשיא, שנועדו לגייס את תמיכת העם וליצור מודעות סביב סוגיית ירושלים. מי שעומד מאחורי העריכה המקצועית של הכרזות והפצתן ברשתות הוא "הצבא הקיברנטי" של מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), שהוקם בשנת 2013 ומעסיק למעלה מ-12 אלף עובדים. תומכי ארדואן וארגונים לא ממשלתיים שונים הצטרפו אף הם לשיח המתלהם נגד ישראל וארצות-הברית למניעת "ייהוד ירושלים", כהגדרתם, בהם גופים כדוגמת ה-IHH האסלאמיסטי, "מורשתנו", "אקדמיית ירושלים", ו"לעבר ירושלים" שהזמינו את ההמונים ליטול חלק בהפגנות ענק שאורגנו ברחבי טורקיה, תחת הסיסמה "ירושלים שייכת לאסלאם".[6]
חרף ניסיונות מצד גולשים חילוניים רבים להדגיש את הסכנה בדבר הסטת השיח הציבורי מהעיסוק בשחיתות לסוגיית ירושלים, גם הם בחרו לתמוך בעמדת ארדואן מול ארצות הברית וישראל. עמדה זו רווחת גם בקרב המפלגות האופוזיציוניות, שמזה שנים עדות להשפעה המטיבה שיש להתקפות המילוליות של ארדואן נגד ישראל בקלפי ועל רקע זה בוחרות לאמץ אף הן גישה לוחמנית. זאת, ככל הנראה, כדי שלא לאפשר למפלגת השלטון לנכס את סוגיית ירושלים ולהפיק ממנה תועלת לבדה, או לחילופין – להישאר מצדו "הלא-נכון" של השיח. לצד התמיכה יוצאת הדופן בעמדה הממלכתית, הגולשים החילוניים לא הססו ללעוג לנשיא הטורקי כשקראו לו "להנהיג את העולם המוסלמי", ולהביא להכרה בצפון קפריסין כמדינה ריבונית, ולא רק לפעול למען הפלסטינים.
המהירות שבה תפסה סוגיית ירושלים את מקומם של פרשיות השחיתות בשיח הרשתי בטורקיה מלמדת על הקלות שבה מאפשרים לעתים "ספינים" תקשורתיים בנושאי חוץ לשנות את סדר היום הציבורי הפנימי בטורקיה. חרף הפילוג בחברה הטורקית, ירושלים, וליתר דיוק העמדה האנטי-ישראלית, הינה בבחינה מוסכמה חברתית המשותפת לכלל הפלגים, המודעים היטב לרווח הפוליטי הטמון בחובה. הסולידריות שנראתה ברשתות סביב העיסוק בהצהרת טראמפ, וההכרזה המשותפת של המפלגות בפרלמנט הטורקי לפיה הם מסרבים להכיר בירושלים כבירת ישראל ממחישות זאת היטב.