במהלך יולי, ניצבה טורקיה בפני שלוש זירות התמודדות שונות שהותירו חותם על השיח ברשתות החברתיות. אלה כוללות את מאבק האוכלוסייה הגאה על קיום מצעד הגאווה, בשעה שיושב-ראש מפלגת העם הרפובליקנית הוביל צעדה בת אלפי משתתפים לעבר איסטנבול, כשברקע עומד ציון יום השנה לניסיון ההפיכה הכושל. האירועים מתרחשים במדינה המצויה מזה כשנה במצב חירום, וממחישים את המצב החברתי המורכב בו היא שרויה.
מאז 2003 פועלת הקהילה הלהט''בית בטורקיה להכרה במעמדם החוקי ולעיגון זכויותיהם. כחלק ממאבקם בנושא, קיימה הקהילה מצעדי גאווה שנתיים, מסורת שהחלה לראשונה באותה שנה בהשתתפות כ-30 איש. עם השנים גדלה המודעות למאבק והגיע לשיאה במצעד שהתקיים ב-2013 בהשתתפות מאה אלף צועדים, הישג שנזקף גם לעובדה כי באותה עת התחוללו מהומות גזי פארק. שנת 2015, לעומת זאת, נזכרת כנקודת מפנה שלילית, בשל החפיפה שחלה בין חג הרמדאן למצעד הגאווה שהביאה את הרשויות לאסור על קיום המצעד בטענה כי הדבר עשוי לפגוע ברגשות המאמינים. האיסור הוחל גם בשנים שלאחר מכן, כשמנגד נאבקת הקהילה הגאה על חידוש המצעד ועורכת מדי שנה עצרת, בתקווה שזה לא יביא למאסר המשתתפים בו.
כבכל שנה, החלה הקהילה הגאה ותומכיה להתארגן לקראת העצרת השנתית, תוך שימוש ברשתות החברתיות ובראשן פייסבוק, בה הוקם העמוד הרשמי של המצעד. הקהילה קראה להמונים לקחת חלק בהתקהלות בכיכר טקסים הממוקם בסמוך לגזי פארק, תחת הסיסמה "תתרגלו, אנחנו כאן". בצד התמיכה לה זכתה הקהילה ברשתות, היו לא מעט גולשים שהתנגדו נחרצות לחידוש המצעד, וקראו לרשויות שלא לאפשר זאת.[1] בין המגיבים התוקפנים ביותר בלטו אנשי "בתי אלפארן", תנועה ימנית שמרנית לאומנית. בהודעה שהתפרסמה בתקשורת מטעם יושב-ראש התנועה, קורשאט מיג'אן, הזהיר האחרון את הרשויות מפני הסרת האיסור לקיום המצעד. לדבריו, במידה ותיעשה טעות והרשויות תאפשרנה את קיום המצעד, הרי שהוא ואנשיו לא יאפשרו לקהילה הגאה לצעוד ברחבי איסטנבול.[2] חרף ההתרעות מצד בתי אלפארן, ניסו אנשי הקהילה הגאה לקיים את המצעד בבירה מבלי שקיבלו אישור מרשויות המדינה, וכתוצאה מכך נקלעו לעימות עם משטרת איסטנבול שהביא למעצרם של 22 מחברי הקהילה.
בשעה שהשיח ברשתות עסק במתרחש סביב מצעד הגאווה, מצעד נוסף יצא לדרך מאנקרה לאיסטנבול בהנהגת מנהיג האופוזיציה, יו''ר מפלגת העם הרפובליקנית כמאל קיליצ'דאראולו. המנהיג החילוני יזם את המצעד במטרה למחות על מעצרו של חבר המפלגה, חבר הפרלמנט אניס ברבראולו, באשמת ריגול. במסיבת העיתונאים שכינס, הצהיר קיליצ'דאראולו שבכוונתו ללכת ברגל מאנקרה לאיסטנבול, מרחק של כ-350 ק''מ, ובסיומו לקיים את עצרת "הצדק". המהלך של קיליצ'דאראולו נענה בחיוב ברשתות, ואלפי אנשים החלו ללכת בעקבותיו לעבר איסטנבול. גולשים רבים נוספים תמכו בקיליצ'דאראולו, תחת תיוג "אנחנו בדרך הצדק",[3] והפיצו קריקטורות בהן טענו להיעדר צדק ומשפט בטורקיה (ראו תמונה).[4] תומכי הממשל, לעומת זאת, ראו במעצרו של ברבראולו פעולה לגיטימית ורצויה המהווה חלק מסדרת מעצרים המוניים שביצע הממשל מאז ניסיון ההפיכה הכושל. הם מתחו ביקורת על קיליצ'דאראולו וטענו כי מדובר באדם שאינו שוחר צדק, ושבכוונתו ליצור אי סדר.[5] יתרה מזאת, היו גולשים אסלאמיסטים רבים שהכריזו בציוציהם כי לא ניתן לחפש צדק ברחובות, אלא רק באסלאם. תחת התיוג "חפש את הצדק באסלאם", טענו הגולשים הללו כי תומכי קיליצ'דאראולו מנותקים מהעם ומהדת.
קיליצ'דאראולו הצליח לסיים את המצעד ב-24 ימים, וקיים, כהבטחתו, עצרת המונית בכיכר "מאלטפה" הענקית בצד האסייתי של איסטנבול, בה נכחו, לפי הערכות, כמיליון איש. בעצרת הושמעו דרישות ל"זכויות", "שלטון חוק" ו"צדק". בנאום שנשא קיליצ'דאראולו, הוא הכריז על ה-9 ביולי, יום העצרת, כיום של תקווה ותחייה מחדש של העם הטורקי. בכך ביקש קיליצ'דאראולו להפחית מחשיבות ה-15 ביולי, עליו הכריז ארדואן כ"יום העצמאות של טורקיה החדשה", תזכורת לניסיון ההפיכה הכושל שהתרחש בשנה שעברה. תומכי ארדואן מתחו ביקורת חריפה על קיליצ'דאראולו בשל מועד קיום העצרת, והאשימו אותו בפילוג העם.
יום השנה לניסיון ההפיכה הכושל לא נעדר מהשיח הרשתי. תמונות וזיכרונות של גולשים ששהו ברחובות בעת ניסיון ההפיכה וחסמו בגופם את החיילים המורדים, הופצו ברשת באמצעות התיוג "סיפור הגבורה של ה- 15 ביולי".[6] גולשים חילונים רבים, לעומת זאת, הטילו ספק באותנטיות ניסיון ההפיכה וכינוהו "מחזה תאטרון", תוך שימוש בתיוג "האמת על ה-15 ביולי",[7] דבר שעורר סערה בקרב גולשים שאיבדו את יקיריהם במהלך המהומות. לטובת ציון יום השנה, הכין משרד הנשיאות כרזה ובה נראים אזרחים טורקים כשהם מסיגים את החיילים המורדים. תמונת החיילים המובסים הופצה בצורה נרחבת ברשת על ידי תומכי ארדואן, ועוררה סערה. גולשים רבים, חילונים ולאומנים כאחד, מחו על הפצת הכרזה והדגישו כי יש להפריד בין המורדים לשאר חיילי הצבא הטורקי. בנוסף לכך, מתחו הגולשים ביקורת חריפה על השימוש שעשו ערוצי טלוויזיה רבים בלוגו הכרזה ובו ציון ה-15 ביולי (המופיע בצד הימני התחתון של הכרזה- ראו תמונה) כבדגל הטורקי, במקום הסהר והכוכב.
רצף האירועים מולם מתמודדת טורקיה בחודש הנוכחי הביא לשיח סוער ולא סובלני ברשתות החברתיות, הממחיש את הפילוג הקיים בין המחנות הפוליטיים השונים בטורקיה. חרף המצב הרעוע, הרי שהשלמת מצעד הצדק באיסטנבול ללא אירועים חריגים מהווה הישג שיכול לשקף, מחד גיסא, את מוכנות המחנות השונים להקשיב לדעות האחר, ומאידך גיסא, להעיד על השיקולים הפרגמטיים שהנחו את הממשלה הטורקית שאפשרה את קיום המצעד, בכלל זה הפחתת הלחץ הציבורי במדינה. ואולם, לא ניתן להגיע למסקנה דומה בהתייחס למתן זכויות לקהילה הגאה, שהכרה במעמדם החוקי נראית היום רחוקה מאי פעם, בטורקיה שהופכת למדינה שמרנית.
[1] LGBT YürüyüşüYasaklansın.
[2] “Alperen Ocakları Onur Yürüyüşü'nü yine tehdit etti: Yürütmeyeceğiz,” Cumhuriyet, June 19, 2017.
[3] #AdaletinYolundayız #AdaletOlmazsa.
[5] #MeseleAdaletDeğil.
[6] LGBT YürüyüşüYasaklansın.
[7] “Alperen Ocakları Onur Yürüyüşü'nü yine tehdit etti: Yürütmeyeceğiz,” Cumhuriyet, June 19, 2017 .
[8] #AdaletinYolundayız #AdaletOlmazsa.
[10] #MeseleAdaletDeğil.
[11] 15 Temmuz Destanı.
[12] 15 Temmuz Gerçeği.