"מלחמת האימהות" - המאבק על מורשת אתאטורק

עם שוך הסערה סביב תוצאות משאל העם שהסתיים בניצחון דחוק של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ואשר גרר האשמות בדבר זיופים, שב השיח החברתי בטורקיה לסדר היום המוכר, המתאפיין בחיכוך בין ציבור החילוניים לציבור האסלאמיסטים. ביטוי לכך התקבל בשיח שהתפתח ברשתות החברתיות בעקבות שידור תוכנית הטלוויזיה הטורקית "ההיסטוריה העמוקה", שעסקה בחיי האהבה של מייסד הרפובליקה, מוסטפא כמאל אתאטורק. העיסוק בהיבט זה של חייו האישיים של אתאטורק נחשב לחסר תקדים, ונתפס בעיני טורקים רבים כחצייה של קו אדום. אם לא היה די בכך, שימש יום האם הבינלאומי כהזדמנות נוספת לערער על מורשתו של אתאטורק בעקבות ניסיונות של גולשים שמרנים תומכי ארדואן לעצב מחדש את דמות "האמא הלאומית" של טורקיה בדמות אמו של ארדואן, במקום אמו של אתאטורק. "מלחמת האימהות" היא ניסיון נוסף לערער על צביונה של "טורקיה הישנה", תוך המרתה ב"טורקיה החדשה" של ארדואן, שבה סמלי עבר מרכזיים מאבדים בהדרגה את המונופול שלהם, או למצער, משנים משמעותית את צורתם; ביטוי נוסף לשינוי העמוק הפוקד את טורקיה בכל התחומים ב-15 השנים האחרונות.

בתוכנית שמטרתה לדברי מפיקיה היא לשפוך אור על ההיסטוריה הלא גלויה של מייסד הרפובליקה אתאטורק, וששודרה ב-8 במאי בערוץ הטורקי "TVNET" המזוהה עם ממשל ארדואן, התארחו אישים המוכרים בציבור הטורקי בעמדתם השלילית כלפי אתאטורק. בתכנית הציגו הללו טענות בדבר "גלריית האהובות", כהגדרתם, שבה החזיק לכאורה האחרון. כך לדוגמה טען ההיסטוריון סולימאן ישיליורט כי אתאטורק קיים יחסים אסורים עם ילדתו המאומצת, ההיסטוריונית הידועה אפט אינאן, אותה כינה "אשת הנשיא הבלתי מוכרזת". משתתפי התוכנית הצביעו, בין היתר, על סמיכות בין חדרי השינה של השניים כעדות להצדקת טענתם. התוכנית זכתה לתשומת לב רבה ברשתות וגולשים חילוניים רבים ראו בטענות הללו השמצה של מייסד הרפובליקה, ולכן הוסיפו את תמונתו של אתאטורק לתמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק כאות הזדהות מקובל ברשת. הגולשים קראו לחרם חברתי נגד כתב העת המופץ מטעם התוכנית, ודרשו לנקוט בצעדים משפטיים נגד התוכנית במסגרת "החוק להגנת זיכרון אתאטורק" שנחקק בשנת 1951, תוך שהם קוראים למשפטנים תומכי אתאטורק להוביל זאת, תחת הסיסמה "סנגורים למשימה".[1] במסגרת החוק, נקבעו צעדי ענישה שיש לנקוט בגין ביטוים של אלימות פיזית או מילולית נגד מורשתו של אתאטורק. החוק, השנוא על אסלאמיסטים במדינה, זכה לתשומת לב בינלאומית בשנת 2007, בעקבות חסימת הגישה לאתר יו-טיוב על ידי הרשות השופטת בטורקיה, בעקבות סרטון שהופץ באתר ואשר חילל את מורשתו של מייסד הרפובליקה, כשהציגו אותו בדמות של כלב. חברות טורקיות נאלצו לרכוש את הזכויות על הסרטון, על מנת שיתאפשר להם להסירו מהרשת ולהביא לביטול צו בית המשפט, ובכך לאפשר לגולשים הטורקים את הגישה לאתר הפופולארי. ואומנם הסערה שנוצרה ברשתות החברתיות ומחוצה להן על ידי הציבור החילוני בעקבות שידור התוכנית על אתאטורק הביאה למעצרו של ההיסטוריון ישיליורט.[2]

בעוד השיח הרשתי סביב הפגיעה בהנצחתו של אתאטורק נמשך, עלה שמו של האחרון גם בהקשר ציון יום האם הבינלאומי שחל השנה ב-14 במאי. כחלק בלתי נפרד מהמורשת "הכמאליסטית" החילונית, המזוהה עם דמותו של אתאטורק, שיתפו גולשים חילונים רבים את תמונתה של אמו, ה"גברת זוביידה", בשילוב סיסמאות כדוגמת: "אימהות יכולות לשנות את העולם", וברכות שהופנו לגברת זוביידה על הצלחתה לגדל את מי שעתיד, לדבריהם, להציל את המולדת מן הכובשים הזרים. דמותה של זוביידה כדמות מופת עבור אימהות צעירות נצרבה לאורך השנים באמצעות מערכת החינוך הטורקית, תוך הצגת מאבקה לגדל את "מוסטפא הקטן" בכוחות עצמה, לאחר מות בעלה עלי רזה. דמותה של זוביידה חדרה בצורה עמוקה למרחב הסמלי הטורקי, ומבנים רבים בטורקיה נושאים את שמה. בשעה שהגולשים החילוניים ציינו את יום האם באמצעות אמו של אתאטורק, בחרו תומכי מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) ואוהדי הנשיא ארדואן לשבח את אמו של האחרון, הגברת טנזילה, תחת הסיסמה "הלל לאימהות שילדו גיבורים". הקמפיין מבטא ניסיון ליצירת שינוי תודעתי בחברה הטורקית שתכליתו להכתיר את הנשיא ארדואן כאתאטורק של "טורקיה החדשה", וכחלק מכך גם למצב את אימו טנזילה בעמדה הסמלית של "האמא הלאומית", על פני הגברת זוביידה.

בשעה שהגולשים החילונים והאיסלאמיסטים נאבקים על זהות ה"אמא הלאומית", ביקשו מחנות נוספים להעלות על נס את דמות האם, כפי שהם רואים זאת. כך לדוגמה, מחנה השמאל קשר כתרים לאימהות של העיתונאי אוגור מומג'ו, המשורר נאזים חיכמט, והלוחם המרקסיסטי דניז גזמיש, כאשר כל אחת מהן מייצגת ציבור שונה בגוש השמאל. בעוד שדמותו של מומג'ו, שנהרג בהתנקשות פוליטית ב-1993 בידי אסלאמיסטים, מדגישה את הערכים החילוניים והרפובליקנים, דמויותיהם של הלוחם המקרסיסטי גזמיש, שהוצא להורג על ידי הממשלה הטורקית בשנת 1972, ושל המשורר הקומוניסטי חיכמט, שמת בגולה ברוסיה בשנת 1963, מצביעים על הגיוון  בגוש השמאל במדינה. בקרב גולשים המשתייכים למחנה הימני, נעשה שימוש בתמונות של אימהות ששכלו את בניהם שנפלו בעת מילוי תפקידם במאבק מול המחתרת הכורדית (ה- PKK), ובמבצע הצבאי האחרון שהוביל צבא טורקיה נגד דאע''ש בצפון סוריה. באמצעות קמפיין זה ביקשו תומכי הממשל הטורקי לקדש את דמותו של החייל עומר חאליסדמיר, שנהרג לאחר שירה בקצין טורקי שהשתתף בניסיון ההפיכה הכושל שארע ב-15 ביולי 2016, ושיבחו את אמו על כך.[3]

לשיח הצטרפו גם גולשים כורדים שהיללו את הגבורה וההקרבה של האימהות הכורדיות, ואשר ביקשו באותה הזדמנות להזכיר את הנעדרים הכורדים, שאינם אותרו מאז חילופי האש שהתחוללו בין הצבא הטורקי לבין ה-PKK בשנות ה-90. בד בבד, הביעו הגולשים הכורדים תקווה שהאימהות הכורדיות והטורקיות לא יבכו יותר את ילדיהן, וקראו להשגת שלום בין הצדדים.[4]

חרף החסינות היחסית ממנה נהנית עדיין דמותו של אתאטורק במרחב הסמלי והפוליטי הטורקי, מציג השיח הנוכחי קולות אחרים המבקשים לחלוק על מורשתו ולבסס את דמותו של ארדואן כמייסד החדש של המדינה הטורקית, על פני דמותו האייקונית של אתאטורק. "מלחמת האימהות" שהתפתחה ברשת מצביעה על הפילוח בקרב הציבור ב"טורקיה החדשה" של ארדואן בה יש לכל מחנה "אימא לאומית" אחרת, שמשמעו מודל חברתי ופוליטי רצוי אחר עבור החברה הטורקית.