"משבר הפיצה" - קמפיין ההסברה הויראלי למען האסירים הפלסטינים

ב-17 באפריל, "יום האסיר הפלסטיני", פתחו בשביתת רעב קרוב ל-1,200 אסירים ביטחוניים פלסטינים בהנהגתו של מרואן ברגותי, במחאה על תנאי מעצרם בבתי הכלא בישראל. השביתה שהסתיימה ב-27 למאי, לוותה לכל אורכה בקמפיין הסברה שהופץ ברשתות החברתיות תחת השם "שביתת הכבוד" (אצ'ראב אל-כראמה), וזכה לתמיכה חסרת תקדים בקרב גולשים ממדינות ערב ומהפזורה הפלסטינית. לצד הבעת סולידריות עם השובתים, חושף השיח הרשתי סלידה עמוקה הרווחת בקרב פלסטינים רבים, בהם תומכי פת"ח, מהנהגת יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, המתואר כאופורטוניסט המבקש לדכא כל גורם העלול לאיים על מעמדו, כולל את שביתת האסירים. זאת בשעה שברגותי, השפוט לחמישה מאסרי עולם ולעשרות נוספות של שנים, נתפס בעיני רבים כמנהיג ראוי שבכוחו לשקם את תדמיתה של תנועת הפת"ח.

במסגרת הקמפיין הרשתי שזכה לארבעה וחצי מיליון צפיות, הביעו גורמים רבים, בהם ארגוני זכויות אדם, תנועות הקוראות לחרם נגד ישראל (BDS),[1] אמצעי תקשורת ערביים,[2] וגולשים ערביים מכל רחבי העולם,[3] הזדהות עם המאבק. הגולשים הפלסטינים התפארו בו, ותיארו זאת כמאבק הרואי שהשיב את הכבוד לפלסטינים ואת הבעיה הפלסטינית לתודעת העולם,[4] בעוד שברגותי תואר כמי שמסמל את "פלסטין החדשה", הודות לרוח המאבק שהוא מפיח בציבור הפלסטיני. גולשים ערבים ובהם פלסטינים קראו שלא להסתפק במחאה המקוונת ולצאת במרי עממי, הכולל עימות עם כוחות הביטחון הישראלי וחסימת צירי תנועה של המתנחלים, על מנת למנף את המאבק.[5]

במסגרת קמפיין רשתי נוסף בשם "אתגר המים והמלח", שזכה לחשיפה חסרת תקדים של קרוב לתשעה מיליון צפיות, העלו הגולשים תמונה או סרטון שבהם הם נראים שותים כוס ובה תרכיז של מים ומלח, כסמל לתזונה עליה מתבססים האסירים במהלך שביתת הרעב.[6] בין המשתתפים ב"אתגר" נמנים אומנים ערבים פופולאריים, דוגמת הזמר העזתי מחמד עסאף,[7] מנחה תכנית הריאליטי  Arabs Got Talent המשודרת במפרץ ובמדינות ערביות נוספות, ובני משפחתו של ברגותי, בנו אעראב ונכדתו רבא. התגייסות בולטת נוספת מצד הגולשים נרשמה בקמפיין שקרא להטלת חרם על "פיצה האט" בעקבות סרטון פרסומת שהעלתה השלוחה בישראל לחשבון הטוויטר שלה, השם ללעג את ברגותי, לאחר שתועד אוכל וופל "טורטית", תחת הכותרת: "ברגותי, אם כבר לשבור שביתה, לא עדיף עם פיצה?". הקמפיין זכה לעשרות אלפי קריאות ששותפו על ידי מאות אלפים נוספים, בעקבותיו הוסר הסרטון ונותקו הקשרים בין פיצה האט לחברת הפרסום.[8] גולשים רבים, בהם בנו של ברגותי, התייחסו לתרומתן של הרשתות בקידום מאבק האסירים והעלאתו לדיון ציבורי, כמו גם בהכרח לעבות את הפעילות בהן.[9] באשר לסוגיית הטורטית, מיהרו הגולשים לטעון כי מדובר בקונספירציה של התעמולה הישראלית שנועדה לחבל בשביתה.[10]

מתוך השיח הרשתי נשקפת סלידה עמוקה כלפי יו"ר הרשות עבאס מצד גולשים פלסטינים רבים, תומכי חמאס ופת"ח כאחד, שלראייתם מגלה אדישות לגורל עמו. כך לדוגמה, תהה גולש פלסטיני מדוע לא ניצל יושב ראש הרשות את ביקורו אצל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לטובת הצגת סוגית האסירים, בעוד שגולשות פלסטיניות בגדה תבעו מעבאס לעמוד לצד האסירים ולא לטמון ראשו באדמה. גולשים נוספים ציינו כי עבאס איננו ראוי להנהיג את העם הפלסטיני, כפי שהיטיב להציג זאת גולש פלסטיני מירדן: "טראמפ צריך להבין כי מחמוד עבאס איבד את הלגיטימציה שלו מאז שנת 2009, וכי אין לו שליטה מלבד על כנופיית פתח".[11] תומכי חמאס הלהיטו את הרוחות כשטענו כי לא די שיושב ראש הרשות מתעלם מבעיית האסירים, אלא שהוא אף מטיל סנקציות על רצועת עזה: "האסירים שלנו נאבקים בכלא בקיבותיהם הריקות, ועזה נאבקת בסגר של מחמוד עבאס בסבלנות ונחישות".[12] אחד הגולשים אף ציין כי "ישראל מעולם לא ניתקה את החשמל בעזה והוכיחה לעולם את האנושיות שלה, לעומת הברבריות של מחמוד עבאס!",[13] כתזכורת לאיום ששיגר יושב ראש הרשות בסוף אפריל להפסיק את מימון עלויות העברת החשמל מישראל לרצועת עזה.

למול הביקורת לה זוכה עבאס, בולטת האהדה שמפגינים גולשים תומכי פת"ח כלפי ברגותי, שנתפס בעיניהם כערובה היחידה לשיקום התנועה הלאומית.  לדברי גולש ממזרח ירושלים: "תנועת הפת"ח סטתה ממסלולה.. היא איננה נחשבת עוד לחלוץ במאבק.. [..]", בעוד שלדבריו ברגותי פועל להחזירה למסלולה הרצוי.[14] גולש אחר העיר כי עבאס מרוויח מישיבתו של ברגותי בכלא בשל אי יכולתו של האחרון לתרגם את כוחו הפוליטי בשטח.[15] תומכי פת"ח אחרים לרבות ברצועת עזה כתבו כי "מרואן ברגותי מייצג אותי".[16] התבטאויות אלה ואחרות מוכיחות כי ברגותי ממשיך להנות מבסיס תמיכה עממי נרחב, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבחירות לוועד המרכזי של הנהגת פתח מדצמבר 2016,  בה זכה ברגותי במקום הראשון (930 קולות מתוך 1300 בוחרים).

בתום 41 ימים הגיעה שביתה האסירים הפלסטינים לסיומה לאחר ניהול משא ומתן עם שרות בתי הסוהר, שבסופו הוסכם על הכפלת מספר הביקורים בכל חודש, מביקור יחיד לשני ביקורים, ועל נכונות לדון בהמשך על יתר הדרישות. תוצאות השביתה תוארו ברשתות כניצחון מפואר שצלח חרף ניסיונות ישראל להכשיל את המאבק, המהווה חיזוק למורל העם הפלסטיני ומוכיח כי עליו לגלות נחישות ודבקות במאבקו נגד ישראל.[17] הרשתות היוו פלטפורמה חשובה בהעלאת מאבק האסירים הפלסטינים לתודעת העולם, וההצלחה המסחררת לה זכו הקמפיינים הרשתיים, מהווה תמריץ עבור מארגניו שהתבטאו לא אחת בחשיבות ניצול הרשתות במאבק נגד ישראל. הקמפיינים הללו תורמים גם להעצמת כוחו הפוליטי של ברגותי, כשברקע מאבקי ירושה על מנהיגות הרשות הפלסטינית, לאחר לכתו של עבאס.