ה"מרס טורקי" של ארדואן

בצל הטרור חסר התקדים הפוקד את טורקיה בחודש האחרון, סוערות הרשתות החברתיות בשל וויכוח פוליטי סביב השינויים שמבקשת מפלגת השלטון להחיל בשיטת הבחירות הפרלמנטרית הנהוגה במדינה, תוך הסבתה לשיטה הנשיאותית. שינוי זה צפוי להעניק לנשיא, רג'פ טאיפ ארדואן, סמכויות של רשות מבצעת ולהוביל לריכוזיות שלטונית. השיח ברשתות מאפשר הצצה לחילוקי הדעות הפוליטיים של המחנות היריבים.

ניסיון ההפיכה הכושל שארע ב-15 ביולי אשתקד, וההפגנות ההמוניות נגד התערבות צבאית בפוליטיקה הטורקית שהתקיימו בעקבותיו, חיזקו משמעותית את ארדואן ואת מפלגתו לשעבר, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP). ארדואן ניצל את גלי האהדה לטובת החרפת הצעדים נגד התנועה הפוליטית הכורדית והוביל למעצרם של מנהיגי מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) בנובמבר האחרון. מהלך זה סימל את תחילתה של הברית בין ארדואן למפלגת התנועה הלאומנית (MHP) בראשות דבלט בחצ'לי. כעת, משניתנה העדיפות לזהות הטורקית ולחיזוק מקומה של דת האסלאם בזירה הציבורית, הצטמצם משמעותית הפער האידאולוגי בין שתי המפלגות והוביל לתמיכה של ה-MHP ב-AKP ובמהלכיה.

אחד המהלכים הבולטים שמובילה מפלגת ה-AKP בתמיכתה של ה-MHP הוא הפיכתה של טורקיה למדינה ריכוזית נשיאותית. מדובר במהלך הדורש תמיכה של 367 קולות בפרלמנט. בשל מחסור ב-11 קולות בחרו שתי המפלגות להביא את ההחלטה למשאל עם; מהלך שהצריך תמיכה של לפחות 330 צירי פרלמנט. במסגרת משאל העם צפויות להיכלל שאלות הנוגעות לחבילה מקיפה של רפורמות, ובהן שינוי שיטת הבחירות לשיטה הנשיאותית תוך הפחתת מנגנוני איזונים ובלמים, לצד רפורמות נוספות המחזקות את הרשות המבצעת על פני הרשות השופטת, כולל בתהליך מינוי שופטים.

בצד ההצלחה בהשגת הקולות הדרושים לקיום משאל העם שנקבע לאפריל השנה, נצפו ביטויים של מרד בתוך ה-MHP נגד באחצ'לי, כאשר 13 חברי פרלמנט מטעם המפלגה בחרו שלא לתמוך בחבילת הרפורמות. ביטויי התנגדות התקבלו גם ברשתות מצד גולשים לאומנים טורקים שקראו לחברי ה-MHP להתנגד לקיום משאל העם, ולא הססו לתקוף את יושב ראש המפלגה בחצ'לי כ"בוגד שמכר עצמו לארדואן". לעומתם, האשימו תומכי באחצ'לי את הנהגת האופוזיציה במפלגה בראשות מראל אקשנר בפילוג, וקראו לתומכי המפלגה להתלכד סביב בחצ'לי.

כצפוי הצטרפו תומכי ארדואן לשיח הרשתי וקראו לתמוך בבחצ'לי, תוך הפצת כרזות המציגות את ארדואן ובחצ'לי כמנהיגים הפועלים לקידומה של טורקיה. תומכי ארדואן הוסיפו כי תיקון החוקה יאפשר את סילוק השפעת האליטות על הממשלה הטורקית (ראו תמונה).[1] על מנת להצדיק את התמיכה בחבילת הרפורמה במשאל העם, טענו הגולשים כי התנגדות החילונים ומעצמות העל כדוגמת ארצות הברית, אנגליה וישראל כלשונם, למעבר מהשיטה הפרלמנטרית לשיטה הנשיאותית נובעת מ"אי רצונם לראות את טורקיה חזקה יותר" וטענו כי "על כל אזרח טורקי לתמוך בחבילת הרפורמה".[2] 

מחנה החילונים שהוצג כחורש רעתה של טורקיה, טען מצדו כי השינויים הדרסטיים יובילו לשינוי המשטר, ולא לשינוי שיטת המשילות. או במילים אחרות, לסיום הרפובליקה לטובת סולטנות של ארדואן. בדומה לחלק מהגולשים הלאומנים, גם בקרב החילוניים עלתה ביקורת כלפי התנהלותו של בחצ'לי. היו אף שטענו כי בידי ארדואן מצויות קלטות אינטימיות של בחצ'לי, שאיפשרו, כביכול, לארדואן לסחוט אותו ולכרות עמו ברית.[3] לצד תאוריות קונספירציה שכאלה, הביעו חילוניים רבים תסכול מהמתרחש בפרלמנט וקראו לעם הטורקי להתנגד נחרצות לרפורמות במשאל העם במטרה לשמור על ערכי הרפובליקה שהתווה מייסדה, אתאטורק. גולשים רבים מקרב מחנה זה שינו את תמונת הפרופיל שלהם לכרזה הנושאת את הכיתוב "לא", וקראו "להתנגד לרודנות" תחת התיוג "אנו מתקוממים – אם לא היום אז מתי?" במטרה להוביל להתקוממויות עממיות; מהלך שעד כה, יש לומר, לא נחל הצלחה יתרה.[4] הגולשים החילוניים תקפו גם את הלגיטימציה של מהלך החקיקה בפרלמנט בטענה כי מצב החרום שהוכרז במדינה לאחר ניסיון ההפיכה הכושל לא מאפשר אווירה דמוקרטית.

במקביל לוויכוח הער המתקיים ברשתות, סוערות הרוחות גם בפרלמנט. באחד ההצבעות שהתקיימו במסגרת ההחלטה על סעיפי הרפורמה במשאל העם, הסתערו חברי מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) החילונית על  בימת הנאומים במטרה לבלום את ההצבעות. הוויכוח שפרץ בינם לבין תומכי הרפורמה הסתיים בשבירת אפו של חבר פרלמנט, תלונות על נשיכות והרס הבימה. הגולשים ברשתות לא נותרו אדישים למתרחש והביעו את זעמם כלפי חברי פרלמנט שאותם האשימו בהתנהגות ילדותית.[5]

הכורדים נמנעים בשלב זה מלהצהיר על עמדתם בסוגיות הפוליטיות הנדונות, חרף התנגדותם האוטומטית כלפי בחצ'לי ומפלגתו. התנהלות זו נובעת ככל הנראה מהאדישות שיצרו המעצרים הרבים בקרב חברי ה-HDP. ואולם, היו גולשים כורדים בודדים שבאופן אירוני תמכו בשיטה הנשיאותית בתקווה שזו תחזיר את ארדואן לשולחן המשא ומתן, מבלי שיהיה נתון ללחצים פוליטיים.

השיח הציבורי המתנהל ברשתות הטורקיות חושף כיצד נתפסים המהלכים הפוליטיים להחלת שיטת בחירות נשיאותית העשויה לחזק משמעותית את מעמדו של ארדואן. בקרב הגולשים הטורקיים ישנם רבים הבוחנים בביקורתיות מהלכים אלה ואינם מתפתים בקלות להסברים הלאומניים המוצעים. חשוב לציין את ההתנגדות הקשה, ואף האלימה, למהלכים הללו בקרב האופוזיציה בפרלמנט הרואים בכך משום פגיעה באופייה הרפובליקני של טורקיה. זו בתורה משחקת לידיו של ארדואן המצליח לשמור על תדמית ממלכתית חרף הקלחת הסוערת, ומותיר את "העבודה השחורה" בידי תומכיו בפרלמנט.