טורקיה במבט אמביוולנטי לעבר סוריה

המתקפה הכימית שביצע משטר אסד בדומא ותגובת הנגד הצבאית של המערב בראשות ארצות הברית, הותירו את חותמן על השיח הציבורי ברשתות הטורקיות. טורקיה, החולקת גבול באורך 911 קילומטרים עם סוריה, מאוכלסת כיום בלמעלה מ-3 מיליון פליטים סורים, ועל כן מושפעת עמוקות מההתרחשויות מעבר לגבול. נוסיף על כך את מדיניות החוץ הטורקית שמוביל הנשיא ארדואן הפועל למיצוב טורקיה כשחקנית פעילה ומובילה במזרח התיכון מבחינה מדינית וצבאית, בניגוד למדיניותה המסורתית שהתאפיינה בנטייה לאי התערבות במרחב זה. השיח הרשתי חושף את הנושאים העומדים בבסיס המחלוקת שבין המחנות השונים בטורקיה בנוגע לסוגיה הסורית.

ככלל, מסתייגים הגולשים החילוניים מתמיכת ארדואן בצבא הסורי החופשי שאנשיו נתפסים על ידם כקיצונים דתיים, ומעדיפים להדגיש את החילוניות כמכנה משותף בינם לבין מחנה אסד. נוסיף על כך את התנגדותם לגל הפליטים הסורים שפקד את המדינה ושהביא לדבריהם ל"כיבוש הערים" הטורקיות ולהעלאת שיעור האבטלה בקרב הטורקים בשל זמינות של כוח אדם זול מקרב הפליטים הסורים. כמו כן, סוגית האזרוח של הפליטים, שהועלתה כאפשרות לראשונה ביולי 2016,[1] נתפסת על ידי החילוניים כתמרון נוסף, מיני רבים, של ארדואן לקראת משאל העם שצפוי היה להיערך באפריל 2017, ונועד להגדלת התמיכה בו בקלפי (תמונה 1). הצעה זו נגנזה לבסוף בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל שאירע בטורקיה ב-15 ביולי באותה שנה. ואולם, ביקורתם החריפה ביותר ממוקדת באבדות שספג הצבא הטורקי במבצעים הצבאיים שניהל בסוריה. הגולשים החילוניים, שלא השתכנעו מנחיצות ההתערבות הצבאית בצפון סוריה, יצאו בקמפיין רשתי נגד החלטת הממשל תחת הסיסמה "החייל הטורקי בחזית והפליט הסורי בבית קפה". דרישת הגולשים החילוניים, המשותפת גם ללאומנים קיצונים, היא לשנות את מדיניות החוץ הטורקית, כדרך להביא לנרמול היחסים עם סוריה, בין היתר למען יצירת הסדר להחזרת הפליטים אליה. הדבר עומד ככל הנראה בבסיס הימנעותם ממתיחת ביקורת על משטר אסד בעקבות השימוש שעשה בנשק כימי נגד בני עמו, ואשר תורץ כחלק מפעולותיו להגנה על אדמת סוריה מהתערבויות אימפריאליסטיות. לפיכך, גינו הגולשים את תגובת הנגד המערבית לתקיפה ואת המדינות שהיו מעורבות בה תחת התיוג "אנחנו לצד סוריה" (תמונה 2). התקיפה תוארה על ידי הגולשים כמהלך אימפריאליסטי שנועד לשרת "רק את סוחרי הנשק",[2] והיו מי שביצעו הקבלה בין התקיפה המערבית לטענות השווא של נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, נגד סדאם חוסיין, שהובילו לכיבוש עיראק ולאבדות רבות לאזור.[3]

ארדואן זכה אף הוא לקיתונות של ביקורת ברשתות תחת התיוג "לא למלחמה", כשהואשם על ידי גולשים חילונים בשיתוף פעולה עם המערב על רקע תמיכתו במהלך הצבאי כנגד משטר אסד,[4] שאף עשו שימוש ציני במונחים איסלאמיסטים דוגמת המונח "צלבנים" לתיאור מדינות המערב, המתכתבים עם סגנון השיח של המחנה היריב התומך בארדואן. לראיית הגולשים החילוניים, הדבר מהווה משום הוכחה לחשיבות שנותן ארדואן ליחסיו עם המערב על פני "האומה האסלאמית" כהגדרתם, המהווה יעד לתקיפת המערב. בשיח הוזכרו גם ציטוטים מדברים שאמר ארדואן בעבר ובהם מתח ביקורת חריפה כנגד נוכחות מערבית בסוריה שזיכוהו בכינוי "דו פרצופי".

תומכי ארדואן, לעומת זאת, הביעו תמיכה בפליטים הסורים תוך שמתחו ביקורת קשה נגד אסד שכונה על ידם "רוצח". הם טענו שארדואן הוא המנהיג היחיד המשמיע את קול הצדק, ולא חסכו ביקורת מהמערב שלטענתם מבדיל בין דם לדם ולא עושה די כשמדובר בדם של מוסלמים חפים מפשע.[5] האשמות דומות הושמעו על ידי ארדואן, כפי שמוצג בכרזות ששיתפו תומכיו ברשת, כשהפעם הוא זה שעשה שימוש בתואר "דו פרצופיות" לתיאור מדינות המערב. תומכי ארדואן פעלו גם להצדקת הנוכחות הצבאית הטורקית בצפון סוריה שהוגדרה כאפשרות היחידה להחזרת הפליטים הסורים לבתיהם. תמיכה בסוגית הפליטים הסורים נתגלתה גם בספרי לימוד טורקיים שהודפסו בשנים האחרונות ובהם מכונים הפליטים "אחים" מסוג "אנסאר" (Ensar Kardeşliği), מונח היסטורי המגדיר את צורת ההתנהלות של המארחים כלפי המהגרים אשר הגרו ממכה למדינה בהנהגת הנביא מוחמד.

חרף העמדה הביקורתית שמבטאים תומכי ארדואן כלפי המערב, פרסום דבר התקיפה הצבאית נגד אסד התקבל על ידם בברכה. תגובות סותרות אלה חושפות את העמדה האמביוולנטית שבה מחזיקים תומכי ארדואן כלפי ארצות הברית, שמחד גיסא דורשים את נסיגתה מסוריה בשל העמדה הפרו-כורדית שמפגין ממשל טראמפ, ומאידך גיסא מבקשים ממנה לפעול בנחרצות כנגד אסד. נראה אפוא שבימים אלה גוברת השנאה כלפי אסד על שנאתם של חלק ניכר מתומכי ארדואן כלפי הכורדים. לאחר שהסתיימה התקיפה והתבררו תוצאותיה, גבר תסכול הגולשים נוכח היקפה המוגבל לפגיעה במטרות "נדל"ן" כהגדרתם, הנובע מהימנעותה של ארצות הברית מלהרגיז את רוסיה. רוסיה זכתה אף היא לתגובות אמביוולנטיות שכללו שבחים בשל שיתוף הפעולה שמקיימת עם טורקיה במשא ומתן בסוריה וסיועה בהקמת הכור הגרעיני הטורקי הראשון באקקויו שבדרום טורקיה, לצד הפניית אצבע מאשימה לעבר פוטין בשל תמיכתו באסד.

השיח ברשתות הטורקיות חושף פעם נוספת, מיני רבות, את הקרע האידאולוגי בחברה הטורקית, שהתפשט גם לנושאים של מדיניות חוץ שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הפנימית. ניכר כי השקפת העולם החילונית מקצינה למול ההזדהות הפאן-אסלאמית של תומכי הממשל. חרף המחלוקת שבין מחנה החילונים-לאומנים לתומכי ארדואן בדבר מדיניות החוץ הנדרשת כלפי סוריה, חושף השיח עמדות אנטי אמריקאיות המשותפות לרבים מקרב שני המחנות. ממצא זה נתמך, בין היתר, בסקר של מכון PEW המראה כי 72% מהטורקים רואים בארצות הברית איום מרכזי, בשעה שהאויבות ההיסטוריות כרוסיה וסין נתפסות כאיום מופחת בעיני 54% ו-33% מקרב המשיבים, בהתאמה.[6] אם כן, התמיכה שמפגינים הגולשים הטורקים בתקיפה האמריקאית הינה בבחינת "לא מאהבת מרדכי, כי אם משנאת המן".