"עיראקי באהבתי": השיח ברשתות אודות הבחירות הכלליות בעיראק

ב-12 במאי נערכו בעיראק בחירות כלליות לפרלמנט, לראשונה מאז הכריז ראש הממשלה חידר אלעבאדי על הבסת ארגון דאע"ש במדינה בדצמבר 2017. השיח שהתפתח ברשתות החברתיות מציג מצד אחד את שמחתם וגאוותם של עיראקים רבים על שמימשו את זכותם לבחור, ומנגד את האזרחים שאיבדו את אמונם בממסד הפוליטי והחרימו את הבחירות. נצחונו של איש הדת השיעי ומנהיג המיליציה לשעבר, מקתדא אל-צדר, שהצהיר כי הוא דוגל בשיח אזרחי על-עדתי ובעיראק חזקה ומאוחדת, התברר כהפתעה הגדולה של הבחירות.

הבחירות לפרלמנט העיראקי התקיימו בצל איומי דאע"ש לפגוע במצביעים ובמועמדים. בנאומו האחרון של דובר הארגון, אבו חסן אל-מהאג'ר, שפורסם בסוף אפריל הזהיר האחרון את "הסונים בעיראק" מעליית כוחם של השיעים במדינה, והצהיר כי דאע"ש יראה במי שישתתף בבחירות ככופר. לדבריו, "הקלפיות במדינה הן מטרה מבחינתנו, אז התרחקו מהם". ימים אחדים לפני יום הבחירות מימש הארגון את איומיו והתנקש בחייו של פארוק זרזור אל-ג'בורי, מועמד סוני ברשימת הקואליציה הלאומית בראשותו של הפוליטיקאי השיעי הותיק איאד עלאוי.[1] נוסף על כך, נערכו ביום הבחירות מספר התקפות של חמושים במחסומי דרכים סמוך לעיר כרכוכ שבצפון עיראק, שבוצעו ככל הנראה על-ידי דאע"ש, ובמהלכם נהרגו שישה אנשי ביטחון עיראקים.[2]

חרף האיומים וההתקפות מצד דאע"ש, עיראקים רבים פרסמו ביום הבחירות את תמונותיהם כשהם מצביעים בקלפיות ומציגים בגאווה אצבע מוכתמת בדיו כהוכחה. בכרכוכ צולם זוג קשישים ממוצא כורדי שהצהיר כי הצביע "משום שזה חשוב כרגע לכורדים בכרכוכ",[3] וצעירה עיראקית שציינה את גאוותה "על מילוי חובתה כאזרחית עיראקית".[4] בציוץ נוסף, תיעד משתמש טוויטר עיראקי את סבו בן ה-89, "שבקושי מסוגל ללכת", כהגדרתו, כשהוא מצביע בקלפי, לצד התיוג #גאווה_עיראקית.[5] פוסטים דומים הופצו גם על ידי עיראקים המתגוררים כיום מחוץ למדינה. דוגמה לכך בתמונה שפרסם איסמעיל אל-סודאני, תת אלוף במיל' בצבא העיראקי המתגורר כיום בארצות הברית, ובה הציג את אצבעו המוכתמת לצד הכיתוב למען "עיראק שלמה, חזקה ומשגשגת".[6]

ביום שלאחר הבחירות הפיצה ממשלת עיראק בחשבון הטוויטר הרשמי סרטון ובו תמונות של אזרחים שיצאו להצביע בכל רחבי עיראק במה שתואר בו כ"סביבת בחירות שלווה ובטוחה".[7] קיום הבחירות במועדן מהווה משום מימוש הבטחתו של אל-עבאדי מינואר האחרון, חרף האתגרים הביטחוניים והמתחים העדתיים המתמשכים בעיראק שהעיבו על כך.[8] אל-עבאדי אף פרסם בחשבון הטוויטר שלו את תמונותיו כשהוא עובר בידוק ביטחוני על-ידי שוטר עיראקי בכניסה לאחד הקלפיות בבגדאד, בדרכו להצביע.[9] בכך מבקש אל-עבאדי לתחזק את תדמיתו הציבורית כאחד האדם, המחובר לדאגותיו ומצוקותיו של האדם הפשוט.

על אף התמונות המחויכות של האזרחים המצביעים בקלפיות שהציפו את הרשת, אחוז ההצבעה בבחירות היה נמוך יחסית ועמד על 44.5%. לפי רנג' עלא א-דין, עמית מחקר במכון ברוקינגס, מדובר באחוז ההצבעה הנמוך ביותר מאז הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003, וכי מדובר במבוכה עבור הממסד הפוליטי.[10] בין הסיבות האפשריות לאחוז הנמוך ניתן למנות את החרם שהטילו עיראקים רבים שחשו שהמועמדים אינם מייצגים אותם. לפני הבחירות, מאות משתמשי פייסבוק עיראקים החליפו את תמונת הפרופיל שלהם לכיתוב "לא אצביע", בעוד שאחרים הסבירו שמדובר בפעולת חסרת תכלית, כפי שכתב אחד המשתמשים: "אין סיכוי אמיתי לשינוי ואנו לכודים בחור שחור שנכרה על-ידי האליטות הפוליטיות."[11]

תוצאות הבחירות הביאו לשינוי משמעותי ומפתיע במפה הפוליטית במדינה, באופן שסתר את הערכותיהם של פרשנים רבים שהניחו שמפלגתו של אל-עבאדי תזכה בבחירות. בפועל, הייתה זו מפלגתו של איש הדת השיעי אל-צדר שזכתה ברוב הקולות והשיגה 54 מתוך 328 המושבים בפרלמנט. בכך הפך אל-צדר לאחראי במידה רבה להרכבת הממשלה הבאה. אל-צדר היה מוכר בעשור הקודם כמנהיגה הלוחמני של מיליציה שיעית אלימה שנלחמה בכוחות האמריקאים בעיראק והייתה אחראית למותם של אלפי סונים בבגדאד בין 2006 ל-2007. בניגוד בולט למיליטנטיות שאפיינה אותו בעבר, התמודד אל-צדר בבחירות על בסיס מצע הקורא לרפורמה כלכלית. לאחר הבחירות הכריז אל-צדר על רצונו ב"ברית עיראקית רחבה" ובמסר ויראלי שהפיץ בחשבון הטוויטר שלו ב-21 במאי, הגדיר את זהותו כ"אני מקתדא. שיעי בכבודי, סוני בהדיי, נוצרי בריחי, סאבאי [מיעוט דתי קטן בעיראק] בחלומותיי, יזידי בנאמנותי, אסלאמי במהותי, אזרחי בתפיסתי, ערבי בקנייני, כורדי בזוהרי, אשורי בעולמותיי, טורקמני במשאלותיי, כלדאני [מיעוט קטן בעיראק] בגורלי, שבקי בשיאי. אני עיראקי!." אל-צדר חתם את ההודעה בתיוג #עיראקי_באהבתי. מסר זה של פתיחות עדתית ולאומיות עיראקית הפך תוך זמן קצר לפופולרי במיוחד וזכה ליותר מ-3,400 ציוצים מחדש וליותר מ-13,600 סימוני "לייק".[12] במסר שפרסם יומיים מאוחר יותר, הכריז אל-צדר שסיים את "המגעים האחרונים" להרכבת הממשלה שתהיה "לא סונית ולא שיעית ולא כורדית ולא לאומית ולא עדתית אלא ממשלה עיראקית אותנטית".[13]

לצד התנגדותו המובהקת למעורבות אמריקאית בעיראק, ידוע אל-צדר בהתנגדותו החריפה גם למעורבות איראנית במדינה, אף שבעבר היה מקורב לאיראן וזכה לתמיכתה במימון המיליציה השיעית שהוביל. ניתן לראות ביטוי לכך גם בסיסמאות אנטי-איראניות שקראו תומכיו ברחובות בגדאד, עם היוודע תוצאות הבחירות: "איראן החוצה החוצה, עיראק נשארת חופשיה" ו"יא קאסם סולימני, צדר הוא אדוני",[14] בהתייחס למפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האחראי על ניהול המעורבות האיראנית בעיראק. סיסמאות אלו הן בבחינת מסר ישיר המופנה לאיראן מצד הציבור בעיראק, מדינה הנחשבת לעתים קרובות כבת חסות של איראן וכמדינה נוספת במרחב ההשפעה האיראני במזרח התיכון, ולא כמדינה ריבונית בעלת אינטרסים וזהות לאומית. ניכר כי כעת נתונים מעייניהם של אל-צדר ותומכיו בהדגשת הלאומיות העיראקית לצד הצורך במאבק בשחיתות ויישום רפורמות כלכליות לטובת כלל אזרחי עיראק, ואינם מעוניינים עוד במעורבות חיצונית.

למרות אחוזי ההצבעה הנמוכים ואיומי הטרור מצד דאע"ש, השיח הרשתי משקף גאווה מצד עיראקים רבים שהצביעו ביום הבחירות ושמחו לקחת חלק בהליך הדמוקרטי בארצם. במדינה שעדיין מתמודדת עם אתגרים מתקופת שלטון הטרור של דאע"ש, עצם קיום הבחירות הדמוקרטיות הינו צעד חשוב בבנייתה מחדש. נוסיף על כך את הבטחות הבחירות של ראש הממשלה הנוכחי אל-עבאדי והמנצח הגדול בבחירות אל-צדר בדבר מחויבותם ללאומיות העיראקית ולקידום שיח אזרחי על-עדתי, המעוררים אף הם תקווה למציאות טובה יותר במדינה השסועה. כעת נותר לראות כיצד יתמודדו השניים עם לחצים איראנים בנוגע להרכבת הממשלה הבאה, האתגרים הכלכליים, ומהלכי הרפורמה שכבר החלו תחת מנהיגותו של אל-עבאדי בממשלה הנוכחית.