טלטלות חודש מאי - ישראל והעולם הערבי בראי השיח הרשתי

חודש מאי היה רצוף באירועים מטלטלים שהחלו בחשיפת מסמכי הגרעין האיראני בידי ישראל, והמשיכו בתקיפה אווירית ישראלית נגד בסיסי טילים איראניים בסוריה, העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים והמהומות על גדר הגבול עם עזה. השיח הרשתי בקרב גולשים בעולם הערבי ממחיש את העמדות הסותרות כלפי ישראל המושפעות מהאינטרסים המנחים את הקבוצות השונות. המאבק של ישראל באיראנים זוכה לתמיכה עקבית ונחושה מצד גולשים ערבים, בעיקר ממדינות המפרץ, בשעה שסוגית ירושלים והמהומות בגדר מעוררות התנגדות קשה מצד גולשים אסלאמיסטים ופלסטינים.

חשיפת מסמכי הגרעין האיראני על ידי ישראל ב- 30 באפריל עוררה תרעומת בקרב הגולשים נוכח נחישותה של ישראל למנוע השגת נשק גרעיני בידי מדינה מוסלמית, בשעה שהיא מחזיקה בנשק כזה. ואולם, היו גם לא מעט גולשים ערבים, בעיקר ממדינות המפרץ, שהגנו על זכותה של ישראל להחזיק בנשק גרעיני. כך לדוגמא, הדגישו גולשים סורים המתנגדים למשטר אסד כי קיים הבדל תהומי בין ישראל לבין מדינות ערב בנושא אחזקת נשק לא קונבנציונאלי. לדבריהם, בעוד שהמשטר הסורי משתמש בנשק כימי לטבוח בבני עמו, הרי שישראל מחזיקה בנשק גרעיני להרתעת אויביה.[1]

על רקע התגברות המתיחות בין איראן לישראל, גברו החיזוקים מצד גולשים ערבים, בעיקר ממדינות המפרץ ומצרים, למאמציה של ישראל למנוע מאיראן נשק גרעיני ולרסן את שאיפתה להתבסס באזור.[2] הטיב לתאר זאת גולש סעודי "איראן היא אויבת מסוכנת לערבים ולישראל. אין זה אומר שישראל היא יונת שלום אלא אויב, אולם כעת יש לנו אויב משותף".[3] גולש אחר מהמפרץ כתב כי "ישראל היא אויב נבון שאיננו פועל נגד גבולותינו [...] בעוד זרועותיה של איראן הטמאה נשלחות אלינו צפונה, דרומה ומזרחה [...] אנו נקטע את זרועותיה לבדנו או בברית בינלאומית שבה ישראל תהא חברה."[4] הגדיל לעשות גולש מאבו דאבי החי בגרמניה כשהצהיר "אנו עומדים מאחוריך [ביבי נתניהו] ומתפללים עבורך ועבור צבאך, ונהיה שמחים בניצחונך על הפרסים וחזבאללה הלבנוני".[5]

האפשרות כי איראן תתקוף את ישראל בעקבות חשיפת המסמכים וההתקפות הישראליות נגד בסיסיה בסוריה נדחתה על ידי לא מעט גולשים שטענו כי ישראל ואיראן מנהלות מלחמה פסיכולוגית מזה 15 שנה ללא כוונה אמיתית להילחם זו בזו, וכל תכליתה לחזק את מעמדם מבית. אחרים הניחו כי איראן איננה יכולה להרשות לעצמה הסתבכות במלחמה עם ישראל מכיוון שהיא שקועה עד צוואר בסוריה ו"בהרג סונים". לראייתם, במידה ותפרוץ מלחמה בין שתי המדינות, היא תהיה מוגבלת ועשויה להוביל להפסד המחנה המוסלמי, מכיוון שישראל מוכיחה באופן עקבי עליונות צבאית על אויבותיה. לחילופין, היו שחזו כי המלחמה תתנהל על ידי שחקנים תת-מדינתיים שיפעלו מטעמן של שתי המדינות.[6] קולם של הגולשים האסלאמיסטים לא נעדר מהשיח ובלטו בו האשמות שהפנו הגולשים כלפי המשטרים הערביים בדבר גיבוי ופרישת רשת הגנה לטובת "הישות הציונית" מתוך אינטרס להשתמש בישראל ככלי להכות באיראן וכל אויבת אחרת שלהם.[7]

בשעה שהיו לא מעט תגובות אוהדות כלפי ישראל בהתייחס למאבקה באיראנים, הרי שהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים עוררה ביקורת נוקבת כלפיה וכלפי ארצות הברית שנשמעה בעיקר בקרב גורמים פלסטינים, אם כי הביקורת שהשמיעו גולשים מהמפרץ הייתה מתונה למדי. הגולשים הפלסטינים עשו שימוש בתיוגים דוגמת "ירושלים בירתה הנצחית של פלסטין" ו"ירושלים אסלאמית לנצח".[8] לצד זאת, התאפיין השיח גם בהלקאה עצמית ובביקורת נגד המשטרים המוסלמים השונים. לראיית גולשים רבים, העברת השגרירות הינה מחדל חמור וסימפטום המצביע על משבר מנהיגות בעולם הערבי שמצריך בדק בית לנוכח היעדר ההתחשבות בקולם של המוסלמים בסוגית ירושלים בקרב הקהילה הבינלאומית, כפי שתיאר זאת אחד הגולשים: "העברת השגרירות מוכיחה שאנו עמים מתים ושאין לנו ערך בעולם הזה, לא מגיע לנו לחיות! אנו עדים להבטחת בלפור חדשה".[9] בפוסט שהפיץ גולש מעזה נכתב: "שליטי ערב, זנחתם את העם כדי שהוא  יגן לבדו על הקׅבְּלָה[10] הראשונה,  הותרתם את הפלסטינים ללא נשק כדי שיתעמתו עם המוות למען מסגדנו אל-אקצא [...], אך מה שמייאש אותנו ומחסל את אמונתנו [...] הוא הדיכוי שלכם נגד [האתוס הפלסטיני] שירושלים היא בירת פלסטין".[11] אחרים הדגישו כי הליגה הערבית, נציגת הערבים, מעולם לא הועילה להם ולא פעלה לטובת הסולידאריות הערבית, וחמור מכך מדובר בפלטפורמה שהפכה לכלי שרת בידי המערב.[12

הגולשים הפנו ביקורת נוקבת גם כלפי איראן, טורקיה וחמאס, חרף התנגדותם המתוקשרת להעברת השגרירות לירושלים. בקרב הגולשים, היו מי שהאשימו את איראן כי במקום להתמקד בסוגיית ירושלים היא מעדיפה להחליש את כוחם של הסונים באמצעות המיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק. נשיא טורקיה, ארדואן, הואשם על ידי הגולשים בצביעות לנוכח הצהרותיו הלוחמניות כנגד ישראל שמשמשות אותו לגריפת הון פוליטי אך חסרות ערך ברמה המעשית, מכיוון שהנשיא הטורקי אינו מביא לסגירת השגרירות הישראלית באנקרה ומקפיד לחזק את הקשרים הכלכליים עם ישראל. גולש ממרוקו הצהיר כי ארדואן מצטיין בעיקר בייצור טרור בסוריה ובהרג אזרחים, ילדים, נשים וזקנים.[13] הנהגת חמאס הואשמה אף היא בעידוד מעשי טרור, בעיקר על אדמת מצרים, במקום להתמקד ביהודים,[14] ובחוסר נכונותה של התנועה לקדם הסדר מדיני עם ישראל; סרוב שסלל את הדרך להעברת השגרירויות הזרות לירושלים.[15]

ההתלהמות נגד ישראל בשיח הרשתי גברה בעקבות ההפגנות בגדר הגבול, והופנתה גם כלפי שליטי ערב, ובראשן ערב הסעודית על רקע התקרבותה לישראל.[16] גולשים רבים, בעיקר פלסטינים ותומכי האחים המוסלמים, קראו לשליטי ערב, ובהם אבו מאזן, לנתק את הקשרים עם ישראל בשל "פשעי מלחמה" שהיא מבצעת נגד הפלסטינים, ואחרים האשימו אותם בבגידה באומה המוסלמית ובמכירת נשמתם לארה"ב ולישראל.[17] גולשת מתוניסיה תיארה את המדינאים הערבים כ"בוגדים וחסרי כבוד, במיוחד בית סעוד המתרברבים בכספיו של אללה".[18] גולש אחר הציע כי "מכיוון ששליטי ערב זנחו את סוגית פלסטין מוטב שהעמים הערבים ייגלו יוזמה ויביעו סולידאריות עם העם הפלסטיני דרך החרמת מוצרים ישראלים ואמריקאים".[19] הגולשים האחרים הסכימו לדבריו וציינו כי בהעדר תגובה הולמת מצד המשטרים הערבים מוטב שהערבים המוסלמים יצאו למחאה בנושא.[20]

הצהרתו של יחיא סנואר, מנהיג חמאס, מה- 16 במאי לפיה תנועתו מחויבת שלא לגלוש לעימות מזוין עם ישראל, לאחר הבנות שהושגו בין חמאס למצרים, הגבירה את דברי הביקורת נגד הנהגת התנועה, שתוארה כמיליציה שאיננה נרתעת מ"לספסר" בחיי בני עמה. הטיב לתאר זאת גולש פלסטיני: "דמם של השהידים נשפך לשווא ונתפס בעיני [ההנהגה] כדם זול [...] אתם מנהיגים הסוחרים בדם".[21] בקרב הגולשים הפלסטינים, היו שהביעו כיסופים להנהגה הישנה של התנועה, דוגמת אחמד יאסין, והאשימו את ההנהגה הנוכחית ב"דָבֶּרֶת". גולשים אחרים טענו כי הנהגת חמאס אינה מעוניינת בשחרור פלסטין, אלא בהנצחת הבעיה הפלסטינית, והיו שהכריזו על כישלון המֻקָאוָמָה [רעיון ההתנגדות], המעקר מתוכן את הקיום של חמאס כנציג העם הפלסטיני.[22]

השיח הרשתי מציג את התפיסה הרווחת בקרב גולשים מארצות ערב השונות, ובעיקר במפרץ, לפיה ישראל היא בעלת ברית חשובה במערכה נגד איראן. ייתכן כי בשל כך זוכה סוגיית ירושלים לביקורת רפה בקרב קבוצה זו, בניגוד לקול הלוחמני שנשמע מצד פלסטינים בעזה ואסלאמסיטים, ובהם תומכי האחים המוסלמים. השיח אף חושף ביקורת ציבורית כלפי תנועת החמאס הנתפסת בקרב ציבור ערבי גדול, לרבות פלסטינים, כהנהגה כושלת הנושאת, במידה רבה, באחריות לחיזוק זהותה היהודית של ירושלים. לצד זאת, ניכרת ההכרה לפיה ההנהגה הערבית "פשטה הרגל" בשל אי נכונותה לפעול בנחישות לטובת אינטרסים של האומה המוסלמית, ונשמעו קריאות לחולל שינוי מלמטה דרך פעילויות הסברה ויוזמות מקומיות שישרתו את האינטרסים של האומה המוסלמית.