מאז סוף שנות השמונים ניכרת חולשתה של הפוליטיקה הערבית בישראל ברמה האידיאולוגית וברמה הפוליטית-ארגונית. למשבר בזירה הערבית עשויות להיות השלכות מרחיקות-לכת על ההיערכות לבחירות לכנסת ה-14 ועל תוצאותיהן, ומכאן חשיבות הדיון בנושא.
קובץ זה עוסק בהיבטים האידיאולוגיים של המשבר: השלכות ההסדר הישראלי-פלסטיני על ערביי ישראל; הצביון החדש המוקנה לתביעה לשוויון זכויות; חידוד הסתירה, מזווית הראייה הערבית, בין הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית והיותה מדינה דמוקרטית; והעמקת המודעות הפלסטינית-לאומית של המיעוט הערבי והחרפת שאלת הזהות הלאומית.
הסקירה בוחנת גם את אותות המשבר ברמה הפוליטית-ארגונית: שאלת דור ההמשך של ההנהגה הערבית, סיכום הניסיון של המפלגות היהודיות-הערביות כ"גוש חוסם", בחינת חלופות להשתתפות הערבים בכנסת, שאלת מינוי שר ערבי, הזעזועים הפנימיים שפקדו את המפלגה הקומוניסטית ואת המפלגה הדמוקרטית הערבית, התארגנויות חדשות לקראת הבחירות לכנסת הבאה והאילוצים העומדים בפני התנועה האסלאמית בשאלת ההליכה לכנסת.
הסקירה מכילה קובץ מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב בשלהי 1994. בין המשתתפים: אלי רכס, אנטון שמאס, בנימין נויברגר, עזמי בשארה, בועז שפירא, אסעד גאנם, דויד וסרשטיין ועאדל מנאע. את הסקירה חותם רב-שיח תחת הכותרת: "יהודים וערבים בישראל בעידן השלום: השלמה או הסלמה?" בהשתתפות מחמד ברכה, עבדאללה נמר דרויש, אלוף הראבן, אחמד טיבי ורפי ישראלי.