בשבועות האחרונים התפרסמו בעיתונות האיראנית מספר דיווחים אודות גברים רווקים עיראקים המבקרים במשהד שבמזרח איראן ומנצלים את שהותם בה על מנת לקיים יחסי מין עם נשים מקומיות, וזאת בעיר שבה שוכן קברו של האימאם השיעי השמיני רזא המהווה יעד מרכזי עבור עולי רגל שיעים מרחבי העולם המוסלמי. על מנת לעמוד בדרישות ההלכה המוסלמית האוסרת על קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים, נישאים עולי הרגל לנשים איראניות רווקות במסגרת נישואי הנאה זמניים ("מותעה" או "סיע'ה") המותרים על-פי האסלאם השיעי, המאפשרים מסגרת חוקית והכשר דתי למעשים אלה. הדיווחים אודות התופעה עוררו שיח נוקב ברשתות החברתיות באיראן שהציגוה כעדות להידרדרות המוסרית ברפובליקה האסלאמית, למצוקות הכלכליות והחברתיות המחריפות, ולמוסר הכפול של אנשי הדת השמרנים, שלא זו בלבד שאינם פועלים נגד התופעה, הם אף מספקים לה הצדקה הלכתית.
בדיווח שהתפרסם בעיתון הבריטי "גארדיאן" לפני כשלוש שנים, תוארה לראשונה תופעת פריחת תיירות המין במשהד, והוערך כי הרקע לעלייה במספר התיירים העיראקים המבקרים בעיר הוא ההידרדרות במצב הביטחוני בארצם ומחירן הזול של חבילות התיירות לאיראן.[1] ואולם, רק כעת מוכנים בכירים בתעשיית התיירות האיראנית להודות בקיומה, אף שהם מדגישים שמדובר בחלק קטן מהתיירים העיראקים. הם מצביעים על התרחבות התופעה בחודשים האחרונים בעקבות קריסת המטבע האיראני המקומי (ריאל), מתוצרי המשבר הכלכלי המעמיק באיראן, שהוזילה בצורה ניכרת את מחירי הטיסות והשהייה באיראן, וביטול הצורך בוויזה עבור תיירים מעיראק. מוחמד קאנעי, ראש התאחדות המלונות במחוז ח'וראסאן המזרחית, שמשהד היא בירתה, הזהיר לאחרונה מפני השלכות התופעה וציין כי היא פוגעת בתדמיתה של איראן בעיראק, ההופכת דומה יותר ויותר לזו שיש לתאילנד בראייתם של איראנים רבים.[2]
הרשתות החברתיות הוצפו באלפי תגובות של גולשים שהתפרסמו תחת התיוג: "משהד היא תאילנד של השיעה" (#مشهد_تايلندتشيع), שניצלו את חשיפת התופעה כדי לתקוף את אנשי הדת השמרנים ולשים אותם ללעג, ובמיוחד את דרשן תפילות יום השישי במשהד, איתאללה אחמד עלם אל-הודא. זאת על רקע איסורים שהחילו אנשי דת בכירים על קיומם של מופעי מוסיקה בעיר, אכיפה קפדנית של קוד הלבוש האסלאמי, וענישה חמורה בגין שתיית אלכוהול, בטענה שהם מסכנים את צביונה הדתי והמוסרי של משהד, בשעה שהם מאפשרים לתיירות המין להתקיים בעיר באופן חופשי: "מדוע קיומם של קונצרטים נחשב במשהד לחרפה עבור האימאם רזא, אך 6,000 דירות תיירים [המשמשות לקיום יחסי מין בין עולי רגל לנשים איראניות] לא!", צייצה אחת הגולשות.[3] גולשת אחרת הזכירה את דבריו של איתאללה עלם אל-הודא שהצהיר בעבר כי הוא מתנגד לקיומם של שווקים ומופעי מוסיקה במשהד משום שאלה עלולים לערער את זהותה של העיר הקדושה: "אף אחד לא אומר לו, שהוא בעצמו האויב הגדול ביותר של הזהות, ועלבון עבור המשהדים. הוא מתנגד לקונצרטים, אך אין לו שום בעיה עם צעירות המוכרות את גופן במחתרת לעולי רגל בשל העוני".[4]
ביקורת ציבורית נשמעה גם ביחס למוסד הנישואים הזמניים שהוצג כזנות בכסות דתית. הגולשים האשימו את אנשי הדת השיעים כי הם מספקים הצדקה הלכתית לתופעה ואף מעודדים זאת, אף על-פי שהדבר משמש לניצול נשים צעירות הנתונות במצוקה כלכלית קשה. אחד הגולשים הצביע על המציאות הבלתי הגיונית באיראן שבה נישואים זמניים של אישה למשך מספר שעות עם עולה רגל מעיראק נחשבים מותרים מבחינה הלכתית, בעוד שעיסוק נשים ברוכלות נחשב לאסור מבחינה הלכתית ולפשע.[5] הבלוגר רזא דאנשמנדי, מרצה למדעי המדינה המתחזק טור אישי באתר "ח'בר אונליין", קרא לרשויות לבחון מחדש את סוגיית הנישואים הזמניים המנוצלת לרעה על-ידי התיירים מעיראק, ולהגביל את כניסתם של רווקים מוסלמים שאינם איראנים למשהד.[6] הביקורת כלפי מוסד הנישואים הזמניים אינה חדשה. אף שמוסד זה זוכה לעיתים לעידוד מצד השלטונות ואנשי הדת רואים בו פתרון לעלייה הנמשכת בגיל הנישואים הממוצע באיראן, הרי שבקרב הציבור באיראן, ובמיוחד בקרב חוגים רפורמיסטיים ופעילי זכויות נשים, מעוררים הנישואים הזמניים ביקורת גוברת ומוצגים כזנות ממוסדת הפוגעת במעמד הנשים.[7]
בשולי השיח אודות תיירות המין במשהד נשמעו גילויי עוינות וגזענות כלפי עולי הרגל הערבים. חלק מהגולשים הציגו אותם כרודפי מין שכל כוונתם היא לפגוע בכבוד הנשים האיראניות ובכבוד העם האיראני בכלל: "לפני 1,400 שנה הערבים פלשו לארצנו במטרה לאנוס את הנשים האיראניות, לפני 40 שנה [בהתייחס למלחמת איראן-עיראק], הערבים פלשו לארצנו כדי לאנוס את הבנות האיראניות, וכיום הערבים תוקפים את ארצנו כדי לקיים יחסי מין עם בנות איראניות", צייץ אחד הגולשים.[8] האמירות הפוגעניות כלפי עולי הרגל העיראקים מספקות עדות נוספת להתנשאות ולגזענות כלפי ערבים המשתקפת לעיתים ברשתות החברתיות האיראניות.[9]
השיח הרשתי סביב תיירות המין במשהד מבטא רגישות גוברת בציבור האיראני לתופעות חברתיות קשות המחריפות על רקע החמרת המשבר הכלכלי כדוגמת התמכרות לסמים, מכירת איברים וזנות. כמו כן חושפות תגובות הגולשים לתופעה את הניכור המתרחב מזה שנים כלפי אנשי הדת השמרנים הנתפסים בעיני אזרחי איראן, ובעיקר הדור הצעיר, כמנותקים מהעם. בהיעדר פתרונות מצד השלטונות והממסד הדתי למצוקות הכלכליות והחברתיות ברפובליקה האסלאמית, גם תופעות שוליות יחסית מצליחות לייצר שיח ציבורי נוקב.
[1] "Prayer, food, sex and water parks in Iran's holy city of Mashhad", The Guardian, 7 May 2015. Last accessed 30 August 2018.
[2] "סיפור נסיעות השוליים של גברים עיראקים לאיראן", איסנ"א, 26 באוגוסט, 2018.
[3] @HosseiniMahshid, Twitter.com, 28 August 2018. Last accessed 30 August 2018.
[4] @Sadafbanooo, Twitter.com, 28 August 2018. Last accessed 30 August 2018.
[5] @iran_shir, Twitter.com. Last accessed 30 August 2018.
[6]רזא דאנשמנדי, "מדוע לא מונעים את נסיעת הרווקים העיראקים למשהד?", ח'בר אונליין, באוגוסט 2018.
[7] רז צימט, "חתונה מאוחרת: הצעירים באיראן ומשבר הנישואים", הפורום לחשיבה אזורית, 7 באוקטובר 2016. נצפה לאחרונה ב-30 באוגוסט 2018.
[8] @PesarNoah, Twitter.com, 28 August 2018. Last accessed 30 August 2018
[9] רז צימט, "ערבים אוכלי לטאות וחגבים: גילויי הסתה וגזענות ברשתות החברתיות באיראן", ביהייב, כרך 3, גיליון 10, נובמבר 2015.