האנטי אמריקניות ואנטי ישראליות העולה בטורקיה בצל פרשת חשוקג'י והכומר ברונסון

הדיווחים אודות רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2 באוקטובר ושחרור הכומר האמריקאי אנדרו ברונסון מהכלא הטורקי ב-12 באוקטובר, הפנו את תשומת הלב העולמית לטורקיה. כמצופה, הרשתות החברתיות הטורקיות לא נותרו אדישות להתרחשויות יוצאות הדופן הללו, ומתוך בליל התגובות של הגולשים הטורקים, בלט האנטגוניזם כלפי ארצות הברית וישראל, שאיחד את הקהילה הטורקית המקוונת.

עם עדכון הרשויות הטורקיות בדבר היעלמות העיתונאי האופוזיציוני הסעודי ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, שבה "המלחמה הקרה" בין טורקיה לבין סעודיה לכותרות. בראש הנושאים שבמחלוקת עומדת הסוגיה הסורית. בעוד הסעודים רואים את המעורבות האיראנית בסוריה כבלתי נסבלת, אנקרה משתפת פעולה עם טהראן ורואה בה בת שיח לקידום האינטרסים שלה בצפון סוריה, ובראשם שמירה על מעמדם של המורדים הסורים באזורי שליטתם. בנוסף, מספקת טורקיה תחת ארדואן תמיכה מדינית וצבאית לקטר במשבר העמוק שבינה לבין סעודיה, ואף מארחת בשטחה גולים סעודים, מצרים ואזרחי איחוד האמירויות. התעלומה סביב גורלו של ג'מאל חשוקג'י הוסיפה למתח בין שתי המדינות והרשתות החברתיות הפכו למוקד מרכזי בדיון אודות גורלו המשוער של חשוקג'י.

בשעה שהיו מי שטענו כי חשוקג'י הוברח מן הקונסוליה באמצעות מנהרה, והוטס לאחר מכן לסעודיה לחקירות, רוב הגולשים הניחו מלכתחילה כי חשוקג'י נרצח בקונסוליה וגופתו בותרה לחלקים והוברחה על ידי המתנקשים במזוודות אל מחוץ לקונסוליה. כך או כך, גולשים רבים הדגישו כי הפעולה הסעודית על אדמת טורקיה נועדה להשפיל את אנקרה בשל עמדתה האנטי-סעודית בכלל ותמיכתה באחים המוסלמים בפרט, ודרשו להטיל עונש מאסר על הסגל הדיפלומטי הסעודי ששהה בעת הרצח בטורקיה. הגולשים קראו לממשל הטורקי להיכנס מיד לקונסוליה ולשים קץ לתעלומה סביב חשוקג'י, פעולה שהתממשה לבסוף בשל היתר שניתן מטעם הסעודים.[1]

בתוך כך, לא נפקד גם מקומם של שוחרי תיאוריות קונספירציה שהפיצו את הטענה לפיהן רצחו הסעודים את חשוקג'י בהוראת האמריקאים והישראלים השואפים ליצור עוינות בין הערבים לטורקים. חלקם אף טענו שמצרים ואיחוד האמירויות שיתפו פעולה עם המרצחים.[2] על מנת להוכיח את תאוריית הקונספירציה, הסתמכו הגולשים על הציוץ של העיתונאי יוסי מלמן מעיתון הארץ בו כתב שהוא מקווה שהמוסד הישראלי לא התערב בחיסול חשוקג'י, בדומה לסיוע שסיפק בעבר למרוקו לחיסול יריב הממשל ברבאט.[3] השיח צבר תאוצה בעקבות מחיקת הציוץ בידי מלמן, שנתפס כמהלך שנעשה מטעם ממשלת ישראל, כחלק מניסיונה לטשטש את עקבותיה ברצח. גולשים רבים הדגישו את הדמיון בין שיטות החיסול של המוסד לאלה של הסעודים, אך באותה נשימה לעגו לסעודים על חוסר מקצועיותם שהביא לתפיסתם, בשונה מהמקצועיות שמפגינים הישראלים. כדרך "להוכיח" את הקשר הישראלי בפרשה, הצביעו הגולשים על השקט הממושך שמפגינה ישראל שבחרה שלא להביע עמדה בנושא.

בשעה שהתקשורת והרשתות החברתיות בטורקיה התרכזו בתעלומת היעלמותו של חשוקג'י, שוחרר הכומר האמריקאי אנדרו ברונסון מהכלא הטורקי. הכומר האמריקאי שחי באיזמיר במשך 23 שנים במטרה להפיץ את דת הנצרות בקרב המקומיים, מצא את עצמו בלב משבר דיפלומטי בין טורקיה וארצות הברית כשהואשם על ידי הממשל הטורקי בריגול. הכומר נכלא באוקטובר 2016, לאחר שנחשד בשיתוף פעולה עם גורמים מתנועתו של פתהוללה גולן, שהואשם בידי הממשלה הטורקית כמי שעמד מאחורי ניסיון ההפיכה הכושל ב-15 ביולי אותה שנה.[4] שמו של ברונסון עלה לכותרות עם שחרור האזרחית הטורקיה אברו אוזקאן מהכלא הישראלי ביולי האחרון, לאחר שנעצרה באשמת סיוע לחמאס.[5] לטענת האמריקאים, שחרור אוזקאן התאפשר בשל בקשת הנשיא דונלד טראמפ, שציפה לראות בתמורה לכך את שחרורו המידי של ברונסון מהכלא הטורקי, דבר שלא אירע בפועל. בתוך כך הפך משפטו של ברונסון לזירת התגוששות ומלחמת אגו בין ארדואן לבין טראמפ, שהוחמרה בעקבות פסק הדין שניתן מטעם בית המשפט הטורקי שגזר על ברונסון מעצר בית למשך 79 ימים, וסלל את הדרך לסנקציות אמריקאיות כנגד טורקיה.[6]

אף שגולשים רבים הביעו תמיכה בעמדת הממשלה הטורקית שלא להיכנע ללחץ האמריקאי, החלו להתגבר התלונות על עליית המחירים בעקבות התרסקות המטבע הטורקי למול הדולר האמריקאי, שהגיע לשיא חסר תקדים של 7.24 לירות טורקיות בעבור דולר. תומכי ארדואן הדגישו כי טורקיה נמצאת תחת מתקפה כלכלית מצד אימפריאליסטים, ובכלל זה ארצות הברית ו"היהודים" כהגדרתם, וכי זה הזמן להתאחד כנגד האיומים ולחזק את המשק הטורקי.[7] טורקים רבים קראו להטלת חרם על מוצרים אמריקאים וצילמו עצמם כשהם שוברים טלפונים חכמים מסוג iPhone, במטרה לשלוח מסר מרתיע למשק האמריקאי.[8] לעומתם, היו גולשים שמחו נגד ממשל ארדואן וקראו במפורש לשחרור הכומר כדי לשים קץ לנזק שנגרם לכלכלה הטורקית. בין היתר, שיתפו גולשים כרזת שטר דולר שעליו תמונת ברונסון, כדי להמחיש את הקשר בין המשבר הכלכלי בטורקיה לפרשת ברונסון.[9] ואולם, היו מי שטענו כי המשבר הכלכלי היה בלתי נמנע משום שהממשלה הטורקית השתמשה בפרשת הכומר כדי ליצור משבר מלאכותי למול ארצות הברית ולהציג את השפל בכלכלה כתוצאה של מתקפה אמריקאית, ולא כתוצאה ממדיניות כלכלית כושלת של הממשלה.[10]

לאחר ששוחרר ברונסון בידי הרשויות הטורקיות, לא חדלו מתנגדי ארדואן מלהתנגח בממשל, והחלו במטח של תגובות נלעגות כנגדו. הגולשים הפיצו את תמונת טראמפ המחייך על רקע מסגד באיסטנבול, כשהוא חוגג כביכול את שחרור הכומר ביום שישי, ה- 12 באוקטובר, עם ברכת "יום שישי מבורך" כפרפרזה לתמונה שעוצבה בידי גולשים שמרנים עם ברכה לכבוד יום השישי (ראו תמונות). תומכי ארדואן, לעומת זאת, חזרו על טענות הממשל הטורקי כשהדגישו כי הכומר שוחרר בעקבות החלטה עצמאית של בית המשפט הטורקי, ולא בשל הלחץ האמריקאי.[11]

השיח הרשתי חושף את התחזקות העמדה האנטי אמריקנית בקרב הציבור הטורקי, תוך שרבוב שמה של ישראל. טענה זו מתכתבת עם סקר שנערך בשנה האחרונה מטעם האוניברסיטה הטורקית קאדיר האס שהראה כי כ-60% מהציבור רואה בארצות הברית את האיום העיקרי על מדינתו. ישראל, אגב, דורגה על ידי  54.4% מהמשיבים כאיום שני בחשיבותו.[12] בשעה ששחרור הכומר האמריקאי אמור היה להפחית מהמתח שבין ארצות הברית לטורקיה, הרי שפרשת חשוקג'י מחדדת את האינטרסים המנוגדים הקיימים בין שתי המדינות. ארצות הברית שואפת להרחיק את בעל בריתה יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמן, מהאשמות ישירות ברצח חשוקג'י בעוד שטורקיה עושה כמיטב יכולתה להעמיק את החקירה בתיק זה ולקשור את הרצח ישירות עם בן סלמן כדי לגרום לנזק חסר תקדים לתדמיתו של יורש העצר.