"חיו איתָן בהגינות": אל-אזהר והרשתות החברתיות כפלטפורמה לצמצום הגירושים בחברה המצרית

ב- 8 בספטמבר פתח מוסד אל-אזהר בקמפיין רשתי בשם "חיו איתָן בהגינות" (#وعاشروهن_بالمعروف) במטרה לצמצם את שיעור הגירושים הגבוה במצרים ולחזק את יציבות התא המשפחתי.[1] הקמפיין זכה לברכת הממסד מתוקף ראייתו בקמפיין חלק מהמאמץ הלאומי לביעור נגע הגירושים במדינה. השיח הרשתי סביב הקמפיין חושף, לעומת זאת, יחס אמביוולנטי מצד הציבור המצרי כלפי מעורבות מוסד של אל-אזהר בתחום חיי האישות. מחד גיסא, התאפיין השיח בתשבחות על היוזמה, ומאידך גיסא, בולט חוסר האמון ביכולתו של אל-אזהר לחולל שינוי מהותי בנושא. יתרה על כן, אזרחים רבים מאשימים את אל-אזהר בתמיכתו בחוקי משפחה המפלים לרעה את הגברים. מתוך התכנים העולים בשיח, בולט המאבק המסורתי על מעמד האישה במשפחה בין כוחות קדמה המבקשים להחיל תהליכי מודרניזציה, כולל בתחום זה, למול כוחות שמרנים המבקשים לקדש את המסורת.

בדו"ח שפרסמה סוכנות הסטטיסטיקה הרשמית של מצרים, "הסוכנות המרכזית לניידות חברתית וסטטיסטיקה" (Central Agency for Public Mobilization and Statistics), בפברואר השנה, דורגה מצרים כמדינה השלישית בעולם מבחינת שיעור הגירושים, כאשר בשנת 2017 נרשמו 192 אלף מקרי גירושים.[2] עבד אל-פתאח אל-סיסי, נשיא מצרים, הביע דאגה ניכרת ביחס לתופעה וקרא לביעור התופעה בהזדמנויות שונות. כך לדוגמה, הצהיר אל סיסי ביולי האחרון כי שיעור הגירושים הגבוה (44%) מאיים על החוסן החברתי של מצרים ומותיר מיליוני ילדים ללא אב ואם, כהגדרתו.[3] בספטמבר השנה קיים המיניסטריון המצרי ללכידות חברתית מפגש עם מוסד אל-אזהר כדי לבחון דרכים לשיתוף פעולה לצמצום התופעה,[4] שלאחריו הושק הקמפיין הרשתי של אל-אזהר.

במסגרת הקמפיין, העלה אל-אזהר לרשתות החברתיות למעלה מעשרה סרטונים שעסקו בגורמים לגירושים ובעצות כיצד לשמור על יציבות התא המשפחתי. כך לדוגמה, ציין חכם הלכה של אל-אזהר כי זוגות בוחרים להתגרש בשל העדר ארגז כלים מתאים להתמודדות עם מכשולים שונים בחייהם, כמו המשבר הכלכלי הקשה שפקד את מצרים.[5] בסרטון אחר הוזכרה מעורבות ההורים בזוגיות ילדיהם כגורם מרכזי לגירושים, ונקבע כי יש להציב בראש סדר העדיפויות את השמירה על מוסד הנישואים, כולל במחיר הציות להורים.[6] בסרטון נוסף הודגש כי בעת מריבה חשוב לשוחח וללבן את המחלוקת ולא להיחפז ל"פתרון" הגירושים.[7] בסרטון אחר הזהיר אל-אזהר זוגות שלא לפרסם ברשתות החברתיות פרטים אודות חייהם הפרטיים במטרה להתפאר ולהתרברב, שכן יש בכך איום על יציבות התא המשפחתי.[8]

השיח' אחמד אל-טייב, שעומד בראש אל-אזהר, הבהיר כי הקמפיין מבטא מאמץ נרחב לחזק את קשריו של המוסד עם החברה המצרית. באמצעות הקמפיין, מבקשים במוסד "לרדת אל הרחוב" ולספק מענה לבעיות חברתיות המטרידות את האזרח הפשוט.[9] יש לציין כי כבר באפריל השנה ניתן לכך ביטוי במוסד עם הקמת יחידה חדשה בשם "אחדות המשפחות" (לם ישמל) המסייעת בגישור על מחלוקות בין בני זוג באמצעות מענה טלפוני וביקורי בית.  הרשתות החברתיות משמשות בעניין זה פלטפורמה ציבורית לחיזוק ערכים כדוגמת אחווה בין חברי המשפחה וחשיבות הדבקות בתא המשפחתי.[10]

הקמפיין הרשתי זכה, אמנם, לתשבחות מצד אזרחים מצרים, אך חשף גם ביקורת כלפי אל-אזהר. ח'אלד מנתצר, עיתונאי מצרי בולט, שאף ששיבח בחשבון הפייסבוק שלו את יוזמת אל-אזהר, הוסיף כי אין בזה די, לנוכח סירובו התקיף של המוסד להיעתר לבקשת הנשיא המצרי לחייב רישום פורמאלי של גירושים שהתבצעו בעל פה (הרווחים באסלאם מאז תקופתו של הנביא מחמד), בפני הגורמים המוסמכים במערכת המשפט ובנוכחותם של שני בני הזוג.[11] מנתצר הדגיש כי חידוש השיח הדתי מצד אל-אזהר אינו אמור להתבטא בסרטונים אלא בפסקי הלכה יצירתיים המותאמים לאתגרי התקופה הנוכחית.[12] גולשים אחרים טענו כי טבעו השמרני של אל-אזהר אינו בר שינוי, שכן השריעה תהווה תמיד בסיס לאופן מחשבתו ופסיקותיו, ומכאן שהוא מוגבל ביכולתו להשפיע על שינוי השיח הדתי. לראייתם, הפתרון טמון בחקיקת חוקים מאזנים מתאימים בפרלמנט המצרי שיהלמו את רוח התקופה ויענו על צרכי האזרחים.[13]

גולשים מצריים רבים, בהם אבות גרושים, אף האשימו את אל-אזהר בעידוד תופעת הגירושים, וזאת על רקע תמיכתו בחוקי משפחה המחזקים את מעמד האישה על חשבון מעמדו של הבעל. מאז תקופת סאדאת ובמיוחד בתקופתו של חסני מבארכ ניכרו ניסיונות לשפר את מעמד האישה במשפחה, כמו בשנת 1985, עם חקיקת חוק שהקנה לאישה זכות להגיש בקשה לגירושים אם הבעל נישא לאישה שנייה. גולש מקהיר ציין כי בחסות חוקי המשפחה הקיימים מעזה האישה למרוד בבעל ובסדר הקיים ואינה מקיימת את חובותיה.[14] גולש מאלכסנדריה טען כי החוק מאפשר לאישה לעזוב את הבית, לחטוף את הילדים, למנוע מהם להתראות עם האב, ואף לתבוע דמי מזונות.[15] גולשים אחרים תבעו מאל-אזהר לשנות את החוק הקובע שאימהות גרושות רשאיות להחזיק בילדיהן עד גיל 15, והיו שביקשו להחזיר את חוקי המשפחה הקודמים שקבעו כי אימהות גרושות זכאיות לאפוטרופסות על ילדיהם עד לגילאי 8-7.[16] גולש מאיסמעיליה אף קרא להחיל את חוקי המשפחה הסעודיים על המרחב המצרי בשל הלימתם את חוקי השריעה, ובכך להבטיח, לראייתו, חוקי משפחה מאוזנים עבור כלל בני המשפחה.[17]

לראיית הגולשים, מוסד אל אזהר מועל בתפקידו, משום שבמקום להיות נאמן להוראות האסלאם הוא בוחר למלא את תכתיבי הממשל,[18] , וכן של מדינות וגופים בינלאומיים שונים שבוחשים בענייניה הפנימיים של מצרים. [19] כרקע לכך, ציינו הגולשים את שיתוף הפעולה שמקיים המוסד עם "המועצה הלאומית לאישה" שהוקם עלי ידי סוזאן מבארכ, אשת נשיא מצרים לשעבר חסני מבארכ, לקידום זכויות נשים, שהמיט לראייתם חורבן על התא המשפחתי המצרי.[20] לשיטת אותם גולשים, הקמפיין נועד לחברה אחרת ולא לחברה המצרית המסורתית.[21]

בתגובה לביקורות אלו, בלטו קולותיהם של נשים וגברים כאחד שהגנו על חוקי המשפחה. גולשות מצריות טענו שהגבר חזק מהאישה במובנים רבים, ומכאן שהחוק בא להטיב עם האישה ולמנוע את השפלתה.[22] גולש מסוהאג' ציין כי האישה נתפסת בחברה המצרית באור סקסיסטי וסטיגמטי, "כמי שאין לה דעה, ואיננה יכולה לדון עם בעלה על אף נושא, כאילו שהיא איננה נמצאת בבית [...]". לטענתו, הסרטים וסדרות הטלוויזיה מנציחות ומשרישות תפיסה זו בחברה המצרית. לראייתו, הפתרון טמון בהגדרה מחדש של משמעות הגבריות, תוך מתן דגש על תכונות חיוביות כגילוי יחס הוגן כלפי האישה.[23]

לסיכום, הקמפיין הרשתי של אל-אזהר למניעת גירושים חושף מורת רוח וחוסר אמון בקרב אזרחי מצרים לגבי מידת מסוגלותו של המוסד לחולל שינוי ממשי בנושא. יש הרואים במוסד, מחד גיסא, ככבול למסורת ולעקרונות האסלאם, ומאידך גיסא, כעושה דברו של המשטר בכל הקשור לקידום זכויות האישה בחברה, בין השאר, על ידי תמיכה בחוקים המפלים, לראייתם, לרעה את הגברים, ומאשימים את המוסד באחריות להגדלת מעגל הגירושים. שיח זה חושף מאבק בין שתי אסכולות בנושא חוקי המשפחה ומעמד האישה בחברה המצרית כשהראשונה דוגלת בקידום מעמד האישה דרך חקיקת חוקים מתאימים, והשנייה תומכת בהחזרת מעמדה המסורתי של האישה בטענה שזהו המפתח ליציבות חיי הנישואים. נדמה כי מאבק זה עתיד להחריף לנוכח נכונותו של אל-אזהר להמשיך ולתמוך בחוקים למען זכויות האישה.