"אני קודם כל אזרח מצרי ולאחר מכן נוצרי": הכנסייה הקופטית במצרים בין דת לפוליטיקה בראי הרשתות

הידוק היחסים בין הכנסייה הקופטית המצרית בראשותו של הפטריארך תאודורוס השני למשטר המצרי בראשותו של עבד אל-פתאח אל-סיסי מאז עליית האחרון לשלטון ב-2013 מתקבל ברגשות מעורבים בקרב חברי הקהילה הקופטית במצרים זו תקופה ארוכה. תזכורת למגמה זו ניתנה בראשית דצמבר 2018, עם היוודע תמיכתו של תאדורוס בשינוי החוקה המצרית לטובת הארכת משך כהונתו של הנשיא המכהן. השיח הרשתי שהוצת בעקבות הצהרה זו חושף מורת רוח בקרב גולשים קופטים ממעורבות הכנסייה הקופטית בסוגיות פוליטיות, חשדנות כלפי נכונותו של המשטר לפעול לקידום זכויותיהם של הקופטים במדינה וכרסום מתמשך בבסיס כוחה של הכנסייה הקופטית, בין השאר, בשל חוסר נכונותם של צעירים קופטים לקבל את הכנסייה הקופטית כנציגתם הבלעדית בפוליטיקה המצרית.

במצרים חיים כיום כעשרה מיליון נוצרים קופטים. מנהיגה הרוחני של העדה הקופטית במצרים הוא הפטריארך תאודורוס השני, אשר מונה ב-2012 לראש הכנסייה הקופטית באלכסנדריה. מאז הדחתו של מוחמד מורסי מנשיאות מצרים בשנת 2012 החלו מנהיגי הכנסייה הקופטית לגלות יותר מעורבות פוליטית בענייני המדינה, במיוחד תחת הנהגתו של תאודורוס לאחר עלייתו של אל-סיסי לשלטון ב- 2013. זאת, בעיקר בשל רצון להגן על מוסדותיה של הכנסייה ולחזק את כוחה בקרב מאמיניה הקופטים.

הצהרת התמיכה של תאודורוס השני בהארכת כהונת הנשיא הובילה גולשים קופטים רבים להדגיש כי הוא איננו מייצג אותם אלא מביע את דעתו האישית בלבד, ומוטב שהוא והכנסייה הקופטית יתרחקו מעיסוק בסוגיות פוליטיות ויעדיפו להתמקד בענייני פולחן בלבד.[1] כך לדוגמא,  שאל גולש קופטי מדוע קראה הכנסייה לצעירים להימנע מהפגנות נגד הנשיא מובארכ ב-2011, וכיום היא מתבטאת בפומבי בסוגיות פוליטיות?[2] עלאא אל-אסואני, הסופר המצרי הידוע ואיש אופוזיציה חילוני (ובעל חשבון טוויטר לו 3 מיליון עוקבים) האשים את תאודורוס בניצול "מעמדו הרוחני במטרה  לדרבן את הקופטים [לגלות] עמדה פוליטית.. האם הכנסייה הפכה למפלגה פוליטית? זוהי עמדה שגויה שתפגע בכולם." בנוסף הדגיש כי "אם אנו רוצים דמוקרטיה, אין מנוס מהתרחקותם של אנשי הדת מהפוליטיקה".[3] היו שהגנו על החוקה והדגישו כי אין לערוך בה שינויים לא לטובת אל-סיסי ולא לטובת אף אדם אחר, מכיוון שמדובר במסמך מחייב שכל שינוי בו עלול לפגוע בערכו. גולש קופטי אחר ציין כי לא לתאודורוס ולא לקופטים יכולת לשנות את החוקה, שכן המשטר קבע מראש להאריך את הקדנציה של אל-סיסי ומשתמש בתאודורוס כדי לתת לגיטימציה לתכנית הקיימת ולייפותה. בשולי שיח זה, התגלע ויכוח נוסף אודות השאלה האם אל-סיסי ראוי להארכת כהונה נוספת. היו שציינו כי בהעדר מועמד ראוי אחר להובלת מצרים אל-סיסי הוא המועמד הנכון, והיו שהתנגדו להארכת כהונתו בנימוק שבעיותיה של מצרים רק מחריפות בשל העלייה ביוקר המחיה, בחינוך, בבריאות, במגורים ועוד.[4] גולש קופטי אחר הציע כי מוטב שתאודורוס  לא יתמוך בשינוי החוקה, בשל הסכנה שיסייע בכך לעלייתו של פרעה חדש במצרים מאז מהפכת הקצינים החופשיים, שאירעה בשנת 1952.[5]

ביטוי נוסף לאי שביעות רצונם של קופטים רבים ממדיניותו של תאודורוס ניכרה ב-14 בדצמבר, בעקבות פרשיית רצח של שני קופטים במחוז אל-מניא בידי שוטר מצרי שהופקד להגן על כנסייה קופטית.[6] השיח הרשתי שהתפתח בנושא התאפיין בהאשמת תאודורוס בחוסר-נכונות לגלות עמדה תקיפה מול המשטר בכל הקשור לביטחונם האישי של הקופטים ובהעדפתו לשרת את טובת המשטר ולא את טובת הקהילה הקופטית. כחלק מביקורת זו, תבעו ממנו גולשים קופטים לקיים את תפילות חג המולד במחוז אל-מניא במחאה על ההפקרה הביטחונית. גולש קופטי העיר כי תאודורוס שגה כאשר נסע לארה"ב בספטמבר 2018 במטרה לעשות יחסי ציבור לאל-סיסי בשעה שבתיהם של הקופטים במצרים הוצתו. לראייתם של גולשים קופטים רבים, על המשטר המצרי נטל ההוכחה להגן על חייהם טרם יפנו לגיבוי מהלכיו.[7]

בנוסף לביקורת על התערבותו של תאודורוס בפוליטיקה, השיח הרשתי בנושא חושף חוסר אמון במשטרה המצרית. לראייתם של כמה גולשים קופטים, מוטב להתחמש בנשק לשם הגנה ונקמה ברוצחים מאשר לסמוך על המשטרה שתדאג להגנתם.[8] נשאת נצר אל-דין, משורר קופטי מצרי, פרסם בחשבון הפייסבוק שלו שיר שתיאר את הביטחון האישי של הקופטים במצרים כפרוץ וקרא למחות על הפקרת ביטחונם האישי תחת התיוג "דברו לפני שתדברו בשמיים" (‫#‏تكلموا_قبل_أن_تتكلم_السماء).[9] גולש קופטי אחר, השוהה מחוץ למצרים, מתח ביקורת קשה על הקופטים על שאינם יוצאים בהפגנות המוניות אל הרחובות בגנות ההפקרות הביטחונית של כוחות הביטחון לביטחונם האישי. בתגובה לכך, גולשים מוסלמים התערבו בשיח הרשתי וניסו להרגיע את הרוחות בטענה שהטרור איננו מופנה רק נגד נוצרים אלא גם נגד מוסלמים, כפי שקורה בחצי-האי סיני.[10]

ב-18 בדצמבר מתחו שוב גולשים קופטים ביקורת על תאודורוס בשל ראיון שנתן לטלוויזיה המצרית, בו אמר כי "אני קודם כל אזרח מצרי לפני היותי נוצרי, אשר לוקח בחשבון את האינטרסים של המולדת".[11] לראייתם של גולשים קופטים רבים, אמירה זו הייתה נכונה אם החוק המצרי היה מעניק שוויון לכל אזרחי מצרים, מוסלמים ונוצרים כאחד. לדבריהם, האמירה ביטאה פוליטיזציה של הדת ודחקה את הזהות הנוצרית של קופטים רבים לשוליים. אחרים סברו כי הדברים נאמרו מתוך פחד לחייהם של הנוצרים במצרים, בעקבות מעשי האיבה ופיגועי הטרור נגדם, ובמטרה לזכות באהדתם של המוסלמים.[12]

השיח הרשתי סביב אופי היחסים בין הכנסייה הקופטית למשטר המצרי חושף מגמת אי-שביעות גוברת בקרב קופטים כלפי הכנסייה והעומד בראשה. קופטים רבים סבורים כי תפקידה של הכנסייה אמור להצטמצם לענייני פולחן בלבד ושהיא צריכה להתרחק מעניינים ארציים ופוליטיים. לראיית כמה מהם, מוטב היה לו היה מגן תאודורוס בחירוף נפש על האינטרסים של העדה הקופטית מאשר על האינטרסים של המשטר, אשר איננו מביע לתחושתם נחישות אמתית להילחם באי-הסובלנות ובנגע האלימות, שמרים ראשו מעת לעת, נגד העדה הקופטית. מעבר לכך, נראה כי מעורבותה של הכנסייה הקופטית בנושאים פוליטיים גורעת ממעמדה בעיני קופטים רבים ומכרסמת באופן גובר בבסיס כוחה בקרב קהילה זו.